הצעת חוק: חברות ביטחוניות גדולות לא יורשו להשתתף במכרזים קטנים

ההצעה גובשה על רקע הסכם הסיוע הצבאי שתעניק ארה"ב לישראל בעשור הקרוב ונכנס לתוקפו החודש. במסגרתו, תוך עשור ייאלץ משרד הביטחון לצמצם לאפס את הרכישות שהוא מבצע בארץ, באמצעות דולרים - כספי הסיוע האמריקאי. זאת בעוד שכיום כרבע מכספי הסיוע - 800 מיליון דולר- משמשים לרכישות מהתעשייה הביטחונית המקומית. החשש הוא כי מפעלים קטנים בענף הביטחון ייפגעו עד כדי סגירה.

ההצעה של שלח נועדה לפתור את מצוקתן של התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות, והיא מקיפה לדבריו את מגוון הדרכים שבהן אפשר להקטין את הנזק ולמנוע את פיטוריהם של אלפי עובדים, רובם בפריפריה.

עמדת נשק ימית של אלביט. לפי ההצעה, תיאסר השתתפותה במכרזים קטנים צילום: אלביט מערכות

כאמור, על פי הצעת החוק תיאסר השתתפותן של החברות הגדולות במכרזים שהיקפם עד 10 מיליון שקל; תינתן העדפה לחברות קטנות ובינוניות במכרזים של מערכת הביטחון; תהיה חובה להעביר אחוזים ממכרזים גדולים יותר, בהן זכו החברות הגדולות, לספקים חיצוניים ויתאפשר לחברות קטנות ובינוניות לתקן הצעות במכרזים בהם הפסידו בשל מחיר בלבד.

בנוסף, תוטל על משרד הביטחון חובה להפנות לפחות רבע מרכש גומלין, לו מתחייב גורם זר שזכה בחוזה אספקה גדול למערכת הביטחון, לחברות קטנות ובינוניות.

ההערכה היא כי הסיכויים של הצעת החוק הזו לעבור בכנסת הנוכחית כשהבחירות כבר בפתח נמוכים, שכן בקואליציה יתקשו לאפשר לשלח לרשום הישג כזה.

שלח מציין כי זהו הפתרון האפשרי היחיד, משום שאת הסכם הסיוע עם האמריקאים אי אפשר לפתוח. לדבריו "למרות שחלפו שנתיים מיום חתימת הסכם הסיוע והוא כבר נכנס לתוקפו החודש, לא נקטה הממשלה עד כה שום צעד כדי למנוע את הפגיעה האנושה בתעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות".

"משרד הביטחון עצמו העריך את מספר המפוטרים כתוצאה מהשלכות ההסכם בעשרת אלפים, רובם ככולם בפריפריה. אבל כפי שראינו גם בדיונים בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת הכספים, בינתיים רק מדברים, ולא עושים", הוסיף שלח.

שלח מדגיש כי "הצעת החוק לא מכוונת נגד התעשיות הגדולות. התעשיות הביטחוניות הגדולות הן נכס לביטחון ולכלכלה בישראל, ואני מגבש עכשיו צעדים שאותם אציע כדי לעזור גם להם להתמודד עם השלכות הסכם הסיוע האמריקאי".