הרפורמה להעסקת פלסטינים בישראל עוברת את הקו הירוק

הרפורמה באופן העסקתם של פלסטינים בישראל שהתעכבה כשנתיים בגלל מחלוקת בין משרד האוצר למינהל האזרחי - אושרה לביצוע בשבוע שעבר. ההמלצות שגובשו לרפורמה קיבלו את אישור הממשלה כבר בדצמבר 2016, אך היישום ייצא לפועל רק באמצע 2019.

הסעיף המרכזי שאושר במודל החדש מבטל את התלות של עובד פלסטיני, הכבול לאישור העבודה שמספק המעסיק שלו, ומאפשר לחברות בנייה ומעסיקים אחרים להעסיק עובדים פלסטינים על פי הצרכים שלהם ולא כחלק ממכסות שאינן ניתנות לשינוי. עם זאת' עדיין לא נמצאה דרך לפתור את אחד מסעיפי הרפורמה שאושרו - תשלום לעובדים הפלסטינים ישירות לחשבון הבנק שלהם, ולא במזומן כפי שנעשה היום - בגלל סיבות ביטחוניות ובירוקרטיות.

פלסטינים במעבר אייל סמוך לקלקיליה. שיטת היתרי העבודה משתנה אחרי 50 שנה צילום: שאול גולן

אף שתוכנית הדיור שמוביל שר האוצר משה כחלון היא נושא מרכזי בפעילות משרד האוצר, והרפורמה שהוחלט עליה כבר ב־2016 אמורה לסייע במיוחד לחברות הבנייה. משרד האוצר והמינהל האזרחי שטיפלו בסוגיה לא השכילו לפתור את המחלוקת לגבי כוח האדם הדרוש למינהל האזרחי ליישם את הרפורמה. בסופו של דבר, הפתרון שגובש ונחתם בשבוע שעבר כולל תקציב של 9 מיליון שקל למינהל האזרחי ותוספת של 12 תקנים שיועברו אליו באופן מיידי. בעוד כחודש מתוכנן פיילוט מצומצם באזור התעשייה עטרות שבו עובדים כ־2,800 פלסטינים.

צמצום תופעת המאכערים

כיום, המעסיק מקבל היתר להעסיק עובד פלסטיני, וכאשר העסקה זו מסתיימת מכל סיבה שהיא, העובד מאבד את ההיתר. הוא יקבל היתר חדש רק כשיהיה מעסיק שירצה להעסיק אותו. הרפורמה מבטלת את התלות של העובד הפלסטיני במעסיק שלו.

אם יפוטר או יעזוב משיקוליו שלו, יינתן לו היתר זמני למשך כשבועיים שיאפשר לו להיכנס לישראל ולחפש מקום עבודה חדש בתנאי שזה יהיה בענף שבו הותר לו לעבוד.

לצורכי פיקוח, רשות האוכלוסין וההגירה מחלקת כיום לחברות הבנייה היתרים כמותיים שבהם נרשם כמה עובדים מותר לחברה להעסיק. לאחר יישום הרפורמה חברות הבנייה ומעסיקים אחרים יקבלו היתר שיאפשר להם להעסיק עובדים פלסטינים על פי הצרכים שלהם, ולא יהיה צורך בהיתר כמותי כפי שהנוהל מחייב היום. באופן זה הם יוכלו לקלוט עובדים חדשים או לפטרם על פי צורך מבלי שיזדקקו להליך הבירוקרטי המסורבל הכרוך בבקשה להגדיל את הכמות שמותר להם להעסיק. השינוי הזה מחייב התאמה של מערכות המחשב במינהל האזרחי. כיום יש מכסה ל־99.5 אלף פלסטינים לעבוד בישראל, 65 אלף מתוכם לענף הבנייה. היתר עובדים בחקלאות, בתעשייה ובשירותים.

בנוסף המינהל האזרחי יקים מאגר ממוחשב של עובדים פלסטינים ותחום ההתמחות שלהם, באופן שייקל ביצירת קשרים בין קבלנים לעובדים. המאגר אמור לצמצם את תופעת המאכערים שמתווכים כיום בין קבלנים לעובדים.

הבנק חושש לממן טרור

הרפורמה שנולדה בעקבות המלצות של ועדה בין־משרדית בראשות נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר במשרד הבינוי, המליצה גם לשנות את שיטת תשלום השכר שלהם - לאסור תשלום במזומן כפי שנהוג כיום, ולחייב את המעסיקים לשלם את המשכורות בהעברה ישירה לחשבון הבנק של העובד.

אבל בשלב זה קשה להעריך אם ומתי יבוצע השינוי הזה בשל סוגיה מדינית רגישה. כדי לבצע העברה בנקאית מבנק בישראל לבנק ברשות הפלסטינית (או לכל מדינה אחרת בעולם) נדרש בנק מתאם שדרכו עובר התשלום.

הפועלים ודיסקונט הם שני הבנקים היחידים בישראל שמספקים שירות כזה, אך הם חוששים מכך שהכסף שישולם לעובדים - בהיקף של אלפי שקלים לעשרות אלפי חשבונות בכל חודש - יגיע לארגון טרור ובכך הם יעברו על החוק לאיסור מימון טרור.

המדינה הנפיקה לשני הבנקים כתבי חסינות ושיפוי בסכום של עד 1.5 מיליארד שקל לכיסוי הוצאות שעלולות להיגרם להם אם יתנהלו הליכים פליליים או אזרחיים בעקבות מתן השירות לבנקים ברשות. תוקף ההתחייבויות יפוג ב־31 במאי 2019, והן אינן מספקות פתרון ארוך טווח. פתרון אפשרי יהיה בקרה של קרן המטבע הבינלאומית על הפעילות הבנקאית ברשות הפלסטינית.