"אימפרבה היתה יכולה להיות שווה הרבה יותר"

חברת אבטחת המידע אימפרבה (Imperva) שנוסדה ב־2002 על ידי היזמים הישראלים שלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי, נמכרה אתמול ב־2.1 מיליארד דולר לקרן ההשקעות האמריקאית תומא בראבו (Thoma Bravo). העסקה שתבוצע במזומן מייצגת שווי הגבוה ב־29.5% ממחיר הסגירה של מניית החברה ביום שלישי, שהיה 55.75 דולר. החברה תהפוך לפרטית ותימחק מהמסחר.

על ניהול החברה שהונפקה ב־2011 בבורסה של ניו יורק, השפיעה בעיקר קרן ההשקעות האמריקאית אליוט, שביוני 2016 רכשה 9.8% מהחברה. מאז ירדו אחזקותיה לכ־5% מהחברה. העסקה אמורה להיסגר סופית עד סוף השנה, והחברה פתוחה להצעות נוספות לרכישה. אמש פורסם כי פירמת עורכי דין המחזיקה מניות בחברה טוענת שהמחיר שנקבע נמוך מדי.

מימין: מיקי בודאי, שלמה קרמר ועמיחי שולמן. הצליחו בזירת החדשנות הטכנולוגית, אך לא הצליחו להפוך את אימפרבה לענקית בורסאית כמו צ’ק פוינט צילום: עמית שעל, אוראל כהן

בשנה האחרונה הובילה קרן אליוט להחלפת ההנהלה הבכירה של החברה והמייסדים הישראלים פרשו ממנה. על פי הדיווח אתמול, החברה תשמור על ההנהלה בראשות כריסטופר היילן.

עם זאת, לא ברור מה תהיה מחויבות קרן תומא בראבו למרכזי הפיתוח הישראליים ברחובות ותל אביב, המעסיקים בין 400 ל־500 עובדים. הקרן שפעילה 35 שנה מנהלת יותר מ־30 מיליארד דולר, וכבר מחזיקה מספר חברות סייבר כמו DigiCert ו־Bomgar.

לחברה פרטית קל יותר

קרמר עשוי לחוש מאוכזב מהמכירה. בינואר האחרון הוא מכר את כל אחזקותיו בחברה, 6.3% ממניות החברה, ב־90 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 1.5 מיליארד דולר. אם היה מחזיק את מניותיו עד אתמול, היה מקבל תמורתן 132 מיליון דולר. כך הוא הפסיד 42 מיליון דולר שלא שילשל לכיסו. קרמר מתמקד כיום בעיקר בניהול חברת קאטו נטוורקס שהקים ב־2015.

עם זאת, שותפו של קרמר להקמת החברה, אינו מופתע מהמכירה. “הרכישה על ידי תומא בראבו תאפשר לאימפרבה להתעמק יותר בפיתוח של חלק מהטכנולוגיות היותר חדשניות שלה, ולעבוד בראש שקט”, אמר ל”כלכליסט” עמיחי שולמן, שהיה סמנכ”ל הטכנולוגיות בחברה עד יולי 2017, אז עבר לתפקיד חדש שהוגדר כמדען ראשי. בתחילת 2018 עזב את החברה סופית. כיום הוא משקיע בחברות סטארט־אפ ומרצה בטכניון.

“לחברה ציבורית קשה לצאת למהלכים של חדשנות, מחקר וטכנולוגיה כי כל רבעון היא צריכה לעמוד בתחזית ההכנסות והרווחים ולהביא תוצאות, ולכן העסקה יכולה לתת אנרגיה חיובית לחברה”, הוסיף. “אני מקווה מאוד שהם לא רוצים לעשות סיבוב מהיר, אלא ליצור ערך אמיתי בעזרת הטכנולוגיה של החברה".

שולמן, שעדיין מחזיק שיעור מסוים של מניות, ציין כי "אימפרבה היתה יכולה להיות שווה הרבה יותר בשלב הזה של חייה, אבל המחיר עדיין גבוה משמעותית מהשווי הבורסאי שלה. אני מעריך שהקרן קונה את החברה עכשיו כי היא חושבת שבטווח קצר ובהשקעה לא גדולה היא תוכל להביא אותה להצלחה משמעותית. לפעמים קל לחברה פרטית להמריא שוב. יש כאן חברת אבטחת מידע עצמאית שהגיעה לשווי של 2 מיליארד דולר - לא רואים הרבה חברות כאלה".

לא התחרתה בצ’ק פוינט

אימפרבה היתה החברה הראשונה בגל ההנפקות בארה”ב של תחום אבטחת המידע וכיום היא אחת המובילות בעולם בתחום של אבטחת מידע בבסיסי נתונים. היא הונפקה לפי שווי של 400 מיליון דולר אולם היתה רחוקה מרווחיות. האקטיביזם של קרן אליוט הביא להחלפת מנכ”ל החברה הקודם אנתוני בטנקור בהיילן ולקיצוצים בכוח האדם. כתוצאה מכך, החברה הגיעה לראשונה לרווחיות ברבעון האחרון של 2017. אתמול דיווחה החברה שהיא תציג מכירות של 90 –92 מיליון דולר ברבעון הבא מעל תחזיות האנליסטים.

קרמר, שולמן ובודאי היו שותפים למספר רב של הצלחות בתעשיית הסייבר בישראל. קרמר הקים את צ'ק פוינט לצד גיל שוויד ומריוס נכט, ובודאי היה ממקימי טראסטיר שנמכרה ל־IBM בכ־650 מיליון דולר. קרמר היה שותף בהקמת טראסטיר. ב־2014 רכשה אימפרבה שתי חברות שבהן היו מעורבים השלושה: סקייפנס שנרכשה בכ־60 מיליון דולר וזכתה להשקעה מקרן של השלושה, ואינקפסולה שגם בה הם השקיעו.

בעת הקמתה הושוותה אימפרבה לצ’ק פוינט, אולם שתי החברות לא התחרו אחת מול השנייה באופן מעשי. צ’ק פוינט התמקדה בעיקר במוצרי חומרה ופיירוול שמגנים על חדירות מבחוץ לרשתות המחשבים, בעוד אימפרבה הוקמה כחברת תוכנה המתמחה בהגנה על החלק הפנימי של הרשת. המוצר שלה מיועד בעיקר להגן על יישומים ארגוניים ולזהות פעילות זדונית בתוך המחשבים של הרשת הארגונית.

הטכנולוגיה נשארה

אימפרבה היתה אחת החברות הראשונות שזיהו את מחשוב הענן כפלח שוק חשוב עבור חברות הסייבר, והיא התאימה את מוצריה לפעול גם שם. היא גם יודעת להגן ולהסתיר את המידע מפני ההאקרים, ומספקת הגנה על אתרי אינטרנט.

בסך הכל, אימפרבה נזהרה שלא לדרוך בטריטוריה של צ’ק פוינט. לא ברור אם הדבר נובע מהסכם ג’נטלמני בין שויד לקרמר ובודאי, שותפיו לשעבר, אך עד כה הסכם זה החזיק מעמד יפה. אולם כעת, כשאימפרבה הופכת לחברה אמריקאית לכל דבר שמחזיקה גם בפעילות בישראל, לא ברור האם יישמר הסטטוס־קוו מול ספינת הדגל של תעשיית הסייבר הישראלית.

לעת עתה, העזיבה של המייסדים הישראלים לא שינתה את אופיה הטכנולוגי של החברה, כאשר קרן אליוט התרכזה בעיקר בהחלפת שדרת הניהול בעיקר בתפקידי הפיננסים, התפעול השוטף והמכירות. הדבר אולי מעיד על החולשה של המייסדים הישראלים, שידעו לספק טכנולוגיה אך לא הצליחו להפוך את אימפרבה לחברת ענק בורסאית כפי שגיל שויד הצליח לעשות עם צ’ק פוינט, תוך שהוא משאיר את מרכז הכוח שלו בישראל.