כישלון עידן פלוס: המכרז נדחה ללא מועד

מועד הגשת ההצעות במכרז להפרטת מערך ערוצי עידן פלוס, שמנוהל על ידי משרדי האוצר התקשורת, נדחה פעם נוספת, בלי הצבת תאריך יעד חדש להגשת הצעות, כך נודע ל"כלכליסט". בדיקה מול משרדי הממשלה העלתה חוסר תיאום בנושא: במשרד האוצר הצהירו כי המכרז נדחה ללא תאריך עד “לקבלת החלטות בנושא”, ואילו במשרד התקשורת מסרו כי “המכרז לא הוקפא, ועדת המכרזים החליטה על מתן ארכה להגשת ההצעות. על מנת שלא לפגוע בהליך המכרזי ובתקינותו, לא ניתן לפרסם כעת מידע נוסף”.

מדובר בחוליה נוספת בשרשרת הכישלונות של המדינה הקשורה לניהול מערך עידן פלוס, שכולל חבילת ערוצים בסיסית - ערוצים 11, 12, 13, 14, 33, 23 (ילדים) ו־99 ללא צורך בהתחברות לאחת מארבע ספקיות הטלוויזיה בישראל. עידן פלוס מנוהל כיום על ידי הרשות השנייה, אך לא הצליח להתרומם לנתח שוק משמעותי. המכרז להפרטת השירות התפרסם במרץ האחרון, שנה וחצי אחרי אישורו בממשלה ויותר משנה לאחר הסרת החסמים המשמעותיים האחרונים, וכעת כאמור תקוע.

מימין: שר התקשורת איוב קרא ויו”ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב־ברקוביץ’. עידן פלוס לא רלבנטי למרבית הצופים צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי

אף אחת לא ניגשה למכרז

ההפרטה אמורה היתה לשדרג משמעותית את ההשקעה במערך הוותיק וכללה גם חיוב של המפעיל הפרטי בהשקעה בהפקות מקור. "זהו צעד נוסף במהפכת השידורים", מיהר להכריז שר התקשורת איוב קרא לפני חצי שנה, "צעד שיביא לשיפור והרחבת הכיסוי הקיים, הוספת ערוצים והפחתת הנטל על הערוצים. כל זאת למען שיפור והנגשת השירות לאזרחי המדינה".

ואולם, התקוות הגדולות התנפצו במהירות. רק שלוש שחקניות הביעו עניין במכרז - טריפל סי, פרטנר וסלקום - אך בסוף החליטו לוותר עליו. הראשונה היא ספקית שירותי אינטרנט וענן בעיקר למגזר העסקי, שניסתה בשנה שעברה להיכנס לשוק הטלוויזיה אך סגרה את פעילותה בתחום מאז. סלקום ופרטנר, המפעילות פלטפורמות שמשלבות את ערוצי עידן פלוס, לא הגישו אף הן הצעה, וככל הידוע עד היום שום חברה לא מצאה לנכון לגשת למכרז.

במצב הנוכחי יש בפני המדינה כמה ברירות: להגמיש את תנאי המכרז ולהפוך את הזכייה בו למשתלמת הרבה יותר, או לוותר עליו ולהמשיך את הפעלת המערך באמצעות הרשות השנייה.

אפשרות נוספת שבידי המדינה היא לוותר על עידן פלוס לחלוטין. נכון להיום, לפי הערכות, מספר הלקוחות שמחוברים ישירות למערך עומד על בין 150 אלף ל־180 אלף איש - שיעור קטן מכלל לקוחות פלטפורמות השידור בישראל. עם עלות תחזוקה שנתית של כ־24 מיליון שקל, עולה השאלה: האם בכלל יש טעם להמשיך בקיומו?

כשנטפליקס היתה חלום

עידן פלוס, שהחל את דרכו בסוף העשור הקודם, נולד בעידן אחר לגמרי בשוק התקשורת. בשוק היו אז רק שתי ספקיות - HOT ו־yes - שגבו מחירים מופרזים בעבור חבילות מנופחות. על שירותים כמו נטפליקס הצופה הישראלי רק חלם, וחלופות כמו ממירים וטלוויזיות חכמות עם אפליקציות היו נחלתם של יודעי דבר בלבד.

כיום, אחרי הכניסה של סלקום, פרטנר ונטפליקס לשוק, לצד התפוצה הרחבה של טלוויזיות חכמות, ממירים זולים מבוססי אנדרואיד TV, וכן של אפליקציות של ערוצי השידור המרכזיים שמאפשרות צפייה במרבית התכנים, עידן פלוס הפך למיותר בעבור צרכנים פוטנציאליים רבים. יש ודאי עדיין לקוחות שהמערך המיושן והחינמי מתאים להם, ואולם מדובר באוכלוסייה מצומצמת מאוד שספק אם גודלה מצדיק החזקת מערך שידור בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.