"במטוסים מאירופה כבר אין מקום לחבילות"

בראש השנה, בין כל הכוסיות שהורמו לרגל כניסתה של השנה החדשה, הרימו כוסית גם בני משפחת לבנת ביחד עם בכירי אלייד אחזקות ובעלי חברת גלוברנדס. בחדר נכחו שי לבנת, אמנון דיק, מוטי זינגר, יגאל שרייבר, ירון גזית ויאיר עשהאל. יחד עם עובדי UPS הם ציינו את חניכת מרכז לוגיסטי חדש שהקימה חברת הבלדרות שבבעלותם במודיעין, בהשקעה של כ־100 מיליון שקל. המרלו"ג, שנתמך על ידי 25 פתחי פריקה וטעינה עבור משאיות, יכול לטפל במיליוני חבילות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, תהליכי אחסנה וליקוט אוטומטיים, מערכות בקרת מלאי דיגיטליות ופתרונות אחסנה מבוקרת טמפרטורה.

המתרחש בחברת UPS הוא ביטוי לשינוי שחל בענף המשלוחים בעולם ובארץ. חברות השליחויות הפרטיות, שבעבר העניקו שירות יקר, שנרכש ברובו על ידי המגזר העסקי, פורחות בצל העלייה המטאורית בהזמנות מחו”ל והקלות שבה ניתן לעשות זאת. אף שהסחר המקוון במסגרת היבוא האישי הוא עדיין נתח קטן מפעילותה של UPS, החברה נערכת כבר ליום שבו אמזון אולי תנחת בישראל.

מנכ"ל UPS ישראל יאיר עשהאל. "הלקוח רוצה את המשלוח חינם ואתמול - זה לא יכול להימשך כך" צילום: יובל חן

“יש לנו כוונה להיכנס לתחום הסחר האלקטרוני, והמרלו”ג החדש מאפשר לנו כניסה לעולמות שירות נוספים”, אומר מנכ”ל UPS ישראל יאיר עשהאל בראיון ראשון ל”כלכליסט”. “אנחנו יכולים לתת את כל שירותי השילוח החל ממיון והפצה מהארץ לחו”ל ומחו”ל לישראל לחנויות שמפעילות אתרי סחר. הקמנו מרלו”ג טכנולוגי וחדש, ואנחנו החברה היחידה שיש לה יכולת לתת את כל שרשרת הערך של יבוא ויצוא של סחר אלקטרוני, אחסון במרלו”ג, מיון ואחר כך הפצה ברחבי הארץ. זו הסיבה שבחרנו לרכז פעילות תחת קורת גג אחת וזה מעיד לאן השוק הולך. השוק רוצה את כל שרשרת הערך. סוחר שפותח חנות באמזון רוצה למכור סחורה ולא להתעסק בלוגיסטיקה, ואנחנו מאפשרים לו את זה בכך שעושים עבורו את כל הלוגיסטיקה”.

“עדיפות לא שוויונית”

UPS, אחת מחברות הבלדרות הגדולות בישראל, נמצאת בבעלות משותפת של משפחת לבנת, קבוצת אלייד אחזקות וחברת גלוברנדס. החברה פעלה עד היום מכמה מרכזים לוגיסטיים הפזורים באשדוד, נתב"ג, רמלה ושוהם. כעת, לאור התפתחות הסחר האלקטרוני בעולם וגם בישראל, החליטה החברה לסגור את המרלו"גים הללו ולהקים מרכז גדול ומשודרג במודיעין. המתחרות הגדולות של UPS הן DHL, פדקס ודואר ישראל.

עשהאל בוחר כעת להתרחב משמעותית בענף המשלוחים הישראלי, שבו, הוא אומר, יש אפליה רגולוטרית כבדה שמעיבה על פעילות החברה. “יש כשל שוק בענף המשלוחים”, הוא אומר, “לדואר ישראל יש עדיפות מוחלטת ולא שוויונית מול חברות הבלדרות. כל מה שנדרש מאיתנו בהיבט הרגולטורי לא נדרש מהדואר, כי לדואר אין מערכות סיווג לכל החבילות שהוא מביא. אנחנו צריכים להצהיר איזה סיווג יש לכל חבילה, אז או שתורידו את הנטל הרגולטורי מחברות הבלדרות או שתשיתו אותו גם על הדואר. כשהמדינה מחליטה שכיסא בטיחות צריך תו תקן, זה כנראה חשוב לה. אבל אם הוא מגיע דרך הדואר, לא צריך לעשות לו סיווג ותקינה? הדואר עושה הכל באופן מדגמי, בעוד אני צריך להעביר כל מוצר ומוצר בדיקת תקן. לכן מוצרים שמגיעים מהדואר יגיעו הרבה יותר מהר מאשר מוצרים שיעברו דרך חברת בלדרות".

ועדיין הדואר לא עומד בעומס. UPS מושפעת מזה?

"אני לא זוכה מצרכנים שלא מרוצים מהדואר. חלק אולי יעברו אליי, אבל לא בהמוניהם, כי לצרכן הקטן אין יכולת להשפיע דרך איזה ערוץ המשלוח הבינלאומי יגיע לארץ".

ואולי השימוש בערוץ הבלדרות שלכם נמוך יותר בגלל פרמיית המחיר שחברות בינלאומיות גובות?

"רמת שירות עולה כסף — את רוצה שיזרקו את החבילה ליד הבית או את רוצה שיביאו לך אותה עד הבית? שלוש חברות הבלדרות הגדולות פחות עוסקות כיום בסחר אלקטרוני כי המערכת שלהן גדולה על הסחר האלקטרוני. אנחנו באים עם רכב מצוחצח, נהג עם מדים, ואם את לא בבית, אנחנו נגיע אלייך שלוש פעמים. וזה עולה כסף.

“כאשר השילוח ניתן בחינם, כפי שקורה היום, זה בעייתי ופחות כלכלי. חברות בסדר גודל שלנו עוסקות בעיקר בחבילות גדולות, או חבילות קטנות ויקרות. העלויות של חברות הבלדרות גבוהות יותר גם כי הצרכן לא בא לאסוף את החבילה מהדואר וגם בגלל הדרישות הרגולטוריות שהדואר לא נדרש להן ואנחנו כן".

ההפרטה של דואר ישראל צפויה לשנות את מפת התחרות?

"הפרטה של הדואר תהיה מבורכת אם תתנהל בדרך נכונה, כי אם מישהו פרטי ייקח את הדואר לידיים, הוא יהפוך אותו ליעיל ותחרותי. אבל כשהמדינה מוכרת 20% מהדואר, אף גוף לא יקנה. כאשר 60% נשארים בידי המדינה, 20% בידי הציבור ורק 20% בידי משקיע פיננסי — לא תהיה לרוכש שום אפשרות לעשות שינוי מהותי בדואר. אני לא רואה מצב שבו חברות בלדרות בינלאומיות קונות 20% כיוון שאין להן יכולת לחולל שינוי אמיתי.

“אבל מנגד, אפילו זה שכבר מדברים על הפרטת 20%, זה טוב. המדינה לא התייעצה איתנו, אבל אם היו שואלים אותנו, הייתי אומר שכדאי למדינה להכניס משקיע אסטרטגי שיעשה עם הדואר משהו, ולא רק משקיע פיננסי. משקיע אסטרטגי ייקח את הדואר למקומות הרבה יותר תחרותיים, וממילא המשקיע יוכל להביא נכסים וטכנולוגיה, ולא רק כסף".

אז למה המדינה עושה את זה?

"אני לא יודע. אולי יש חשש ראשוני של להיפרד מנכסים של מדינת ישראל. אבל עצם זה שיש הליך שמתחיל, זה כבר טוב בתור התחלה".

שופרסל כמנוע צמיחה

ל־UPS ישראל יש כ־400 נקודות חלוקה בכל הארץ. 100 מתוכן הם לוקרים של yellow (פז) שהחברה משתמשת בהם, ו־300 האחרות הן נקודות איסוף נוספות בחנויות. אפיק התרחבות נוסף שאליו UPS צועדת בארץ הוא במסגרת פרויקט גדול עם שופרסל, שעתידה בנובמבר להעלות לאוויר את אתר אמריקן אאוטלט — אתר שבו הצרכן יוכל לרכוש כל מוצר שירצה מארה”ב ולאסוף אותם משופרסל או לקבל אותם עד הבית באמצעות UPS. מדובר במיזם שבו הרשת הגדולה בישראל מתכננת להשקיע משאבים עצומים, ואם הוא יצליח, הוא יהווה גם עבור UPS קפיצת מדרגה משמעותית.

“השנה נוסיף עוד נקודות איסוף”, אומר עשהאל כחלק מההיערכות לפרויקט. “נשתדל להוסיף עוד כ־50 נקודות, וזה מעבר לשיתוף הפעולה עם שופרסל ואמריקן אאוטלט. זה פרויקט נפרד. אנחנו נידרש להגדלת מערך כוח האדם גם בחברה בשל הפרויקט עם שופרסל. לשליחים אצלי יש עלות גדולה: הרכב, המדים, הטכנולוגיה. זה פרויקט רציני”.

אחד האתגרים הגדולים בעידן האי־קומרס הוא להביא את המשלוחים מהר ככל שניתן ליעדם. ב־2017 נכנסו 61 מיליון חבילות לישראל דרך דואר ישראל, ומספר זה צומח בקצב דו־ספרתי מדי שנה. לצד זה, ההתפתחות של אתרים כמו אמזון ועלי אקספרס מובילה לכך שהצרכן רוצה את החבילה אצלו בבית, בחינם, וכמה שיותר מהר. לדברי עשהאל, מצב זה לא יוכל להימשך לאורך זמן. “בסוף יהיה שינוי בהרגלי השילוח”, הוא אומר, “כל הזמן רף המשלוחים עולה. הלקוח רוצה את המשלוח אתמול ובחינם. בסוף לא נוכל להמשיך לקבל הזמנות ככה — זה לא יהיה עד הבית, אבל כן בלוקרים או במרכזים שכונתיים מסוימים. בעתיד, וכבר עכשיו זה קורה בארה”ב, בבניינים רבי־קומות בונים למטה אזור לקבלת משלוחים. גם בארץ יבנו מראש רבי־קומות עם אזור של תיבות למשלוחים. מה שמייצר את הכוח זה הצרכנים. כבר עכשיו אין מקומות במטוסים מאירופה לישראל לשילוח בינלאומי של משטחים”.

אבל אמזון עושה את זה ומצליחה. למה החברות האחרות לא יכולות?

“ההתפתחות הטכנולוגית של המסחר הבינלאומי לא פגשה יכולות לוגיסטיות שיכולות לספק את השירות. לרוב חברות הלוגיסטיקה אין יכולות לוגיסטיות מתקדמות. אמזון היא הקטליזטור וכל העולם מפגר אחריה. בסוף החברות הלוגיסטיות עושות או מנסות לעשות קפיצת מדרגה. האתגר הלוגיסטי פוגש את המורכבות של הגעה הביתה, ורק חברות עם טכנולוגיה מאוד מתקדמת יכולות להתגבר על אתגר המייל האחרון”.

מה המוצרים שהישראלים רכשו הכי הרבה בפריים דיי של אמזון השנה?

“מעשנות בשר, שואבי אבק כמו איי רובוט ובלנדר נינג’ה”.

אם כבר אמזון, UPS ישראל החלה לאחרונה לשתף עמה פעולה, אך לא בתחום הסחר המקוון. "אמזון פתחה בעזריאלי את מרכז המחקר והפיתוח שלה, והיא חיפשה חברה מקצועית שיכולה לקחת את הפעילות הזו על עצמה. הם בחרו ב־UPS כמי שתטפל בכל נושא השילוח והשחרור של ציוד התקשורת של המשרדים שלהם בישראל. כל אנטנה שמכניסים לארץ צריכה אישור של משרד התקשורת ואמזון מייבאת למו”פ שלהם בישראל ציוד של מחשבים ושירותי ענן, שזה דורש התנסות גבוהה ועבודה מול המכס ומשרד התקשורת וסיווג ביטחוני. זה כמה חודשים אנחנו מביאים עבורו את כל הציוד הנדרש".

יש גישושים שמעידים על כך שאמזון תיכנס פיזית לישראל. למה לה להקים פה מרכז לוגיסטי בכלל?

"זה כמו לשאול למה הסינים אוהבים לעבוד עם ישראל. הם מאמינים שאנחנו אומה חכמה ששולטת בעולם. אז למה אמזון מגיעה לפה? בגלל שיש פה מספיק מוחות טכנולוגיים שבמקום שייצאו אותם, היא באה לפה להשתמש במוחות הללו. האם יעשו פה פעילות של הפצה וסחר אלקטרוני? לא יודע, אבל זה שאנחנו נדרשים בכלל לשאלה אומר שמשהו עובר להם בראש. וזה גם קשור לצריכה לנפש בסחר אלקטרוני. ישראל נמצאת בחמישייה הראשונה בעולם של צריכה לנפש בתחום הסחר האלקטרוני, וגם בפיתוחים של המייל האחרון, באפקטיביות ובאופטימיזציית השילוח.

"אם שחקן בינלאומי כמו אמזון ייכנס לישראל, זה יעשה טוב לשוק, התחרות משכללת. אני לא מניח שאמזון תקים מערך שליחים בעצמה. היא עכשיו מתחילה להיכנס לארה"ב עם שליחויות קהילתיות, מעין כלכלה שיתופית. זה נחמד אבל ברמה אופרטיבית זה לא מה שיקרה פה".

במטרה להביא את המשלוחים מהר ככל הניתן ליעדם, וכחלק משימת הדגש על טכנולוגיה, UPS בישראל השיקה מעבדת חדשנות המסייעת לחברות סטארט־אפ בתחום. המעבדה מספקת פלטפורמה לשיתוף פעולה בין עסקים קטנים, ממציאים בודדים, יזמים או סטארט־אפים בתחילת דרכם לצד מומחי הלוגיסטיקה, השילוח ושרשרת האספקה של UPS בישראל כדי לבחון וליישם רעיונות חדשים. "אנחנו מעודדים סטארט־אפים ויזמים לעשות ניסיונות על המערכות שלנו, ואם זה מצליח, למכור את זה לעולם. יש כבר כמה פיתוחים שחלקם עובדים ואנחנו מיישמים אותם אצלנו, כמו למשל טכנולוגיות של חיזוי פקקים ושעות עומס".