ביהמ"ש: עד המדינה נגד גבי מגנזי לא ימסור עדות מוקדמת

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפי כרמל, דחה היום (ה') את בקשת הפרקליטות לגבות עדות מוקדמת מעד המדינה חוסה לימברק, נהגו האישי לשעבר של גבי מגנזי - בעל השליטה בקבוצת התשתיות מגנזי וחברת הצינורות הבורסאית אברות – החשוד בעבירות שוחד ומרמה.

על פי עדותו של לימברק במשטרה, הוא העביר ממגנזי לראש מועצת מטה יהודה, משה דדון, שוחד בסך כולל של 200 אלף שקל בשתי הזדמנויות במהלך 2015. הכסף הוסתר באריזות כ"שי לחג" שדדון קיבל במקרה אחד במסעדת יוקרה ובמקרה נוסף בחניון בשעת לילה. לראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, העיד הנהג שהעביר סכום של 100 אלף שקל ממגנזי. למנכ"ל עיריית ראש העין, יגאל ינאי, כך העיד במשטרה לימברק, הוא העביר עוד עשרות אלפי שקלים.

גבי מגנזי

עורכי הדין רבקה אלקובי ונתי בן חמו מפרקליטות מחוז ירושלים, ביקשו מבית המשפט שעדותו של לימברק תישמע בטרם יוגשו כתבי אישום נגד מגנזי, דדון וינאי. זאת משום שקיים לדבריהם "חשש כבד וממשי לפיו לא יהיה ניתן לשמוע את עדותו של עד המדינה במועד מאוחר יותר". בפרקליטות הסכימו לחשוף רק בפני השופט מה המידע המודיעיני שעליו בוססה הבקשה, וטענו שמדובר במידע רגיש שכל חשיפה שלו יכולה לפגוע בשיקולי מודיעין.

כמו כן ציינו בפרקליטות שבפרשה שלישית שבה משמש לימברק עד מדינה, האישומים נגד ראש עיריית אשקלון איתמר שמעוני על קבלת שוחד, אישר בית המשפט המחוזי בת"א לגבות ממנו עדות מוקדמת.

בדיון שנערך בשבוע שעבר בפני השופט כרמל, ביקשו סנגורי החשודים ז'ק חן, ציון אמיר וירון קוסטליץ לדחות את הבקשה וטענו שהעדות המוקדמת בפרשת אשקלון הייתה בהסכמה והנסיבות שם היו שונות. "מדובר בבקשה חריגה", אמר סנגורו של מגנזי, ז'ק חן. "ההליך של עדות מוסכמת בת"א נעשה בהסכמה, ולכן לא ניתן להסיק מההסכמה למקרה שלנו שם. שם ויתרו על זכויות. יתרה מזו, מדובר בבקשה לשמיעת עדות במהלך הפגרה. (באותו מקרה) הם נמצאים בעיצומה של פרשת התביעה, לאחר שנשמעו 50 עדים והעד היה ה-51.

"אצלנו הכל שונה", הוא הוסיף. "לא הוגש כתב אישום. כאשר קיימת פגיעה משמעותית בהליך הוגן, הרי שהפגיעה צריכה להיעשות על פי חוק ובמידה הראויה. לא קיבלנו את חומר החקירה - לא את מקצתו ולא את חלקו. במאי קיבלנו הודעת שימוע על כוונה להגיש כתב אישום שטרם הוגש".

"אנו מתנגדים לבקשה זו, היא חריגה מאוד", אמר בדיון עו"ד ציון אמיר המייצג את דדון. "במקרה של העדות שנשמעה בבימ"ש בתל-אביב, איתמר שמעוני, האבחנה ברורה מכל טעם אפשרי. היה שימוע, הוגש כתב אישום המשפט מתנהל, במהלך המשפט, בלי שום הליך מיוחד". אמיר מסביר כי במקרה של שמעוני, היה שימוע לפני כתב אישום, הוגש כתב אישום ואז העדות היא רגילה - לא במסלול של עדות מוקדמת. הוא מסביר שזה היה דרוש כי השופטת שם הייתה חולה.

אמיר הוסיף כי: "במקרה שלנו, לגבי אף אחד מהמשיבים בבקשה עדיין לא הוגש כתב אישום, זה אומר שלא הועברו כל החומרים במסגרת השימועים. היה שימוע רק למרשי. פה זה מלמד שקיבלתי חלק מחומר החקירה ולגבי האחרים לא קיבלו כלום. מעבר לכך, לא ניתן לעשות היקש ממהליכי מעצר שמאפשרים הגשת חומר מודיעין, גם שם מדובר בהליך חריג מאוד". אמיר מתכוון כי בהליכי מעצר יש אפשרות להראות לשופט מידע סודי במעמד צד אחד כדי לא לשבש חקירה. אך הוא מסביר ששם זה חריג ואי אפשר להשוות, לדבריו.

כאמור, השופט כרמל דחה את בקשת הפרקליטות. "ההליכים בהם בא מידע במעמד צד אחד לפני שופט, אמורים להיות חריגים שבחריגים, במקרים נדירים. דיון בו מובא מידע חשאי לעיונו של שופט, במסגרת הליך, אף שהצד השני מודע לכך, אינו נשמע טוב, אינו נראה טוב, אינו ראוי, אלא אם קיים לכך יסוד בדין".