אורי אריאל יוצא לקרב על קרקעות החטיבה להתיישבות מול מנדלבליט

הסוגיה המדינית הנפיצה של ניהול הקרקעות ביהודה ושומרון מגיעה לנקודת רתיחה פוליטית. היום אמור להתקיים אצל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, דיון רב משתתפים בניסיון לגבש החלטת ממשלה שתסדיר את הנושא. בעוד גורמים במשרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר לוחצים להוציא את ניהול הקרקעות מידי החטיבה להתיישבות ולהעבירו למינהל האזרחי, שר החקלאות אורי אריאל מהבית היהודי מאיים לקדם באופן חד־צדדי חקיקה שתקבע שהחטיבה להתיישבות היא מנהלת המקרקעין.

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלח אריאל למנדלבליט ובו הוא מזכיר כי "סוכם עם ראש הממשלה שהמקרקעין בהתיישבות הכפרית ביהודה ושומרון ינוהלו על ידי החטיבה להתיישבות". לדבריו, סוכם להסדיר זאת בהחלטת ממשלה ולא בחוק, אלא שלטענתו, בדיונים התגלו פערים בין עמדת מנדלבליט לעמדתו. "אם ניתן להגיע עם היועץ למתווה מוסכם, הצעת החוק תתייתר. אולם אם ייוותרו פערים משמעותיים, פעילות החטיבה תוסדר בחקיקה", מאיים אריאל.

קרקע בחינם בשטחים

בין שנות ה־70 לשנות ה־90 קיבלה לידיה החטיבה להתיישבות את הסמכות לנהל 450 אלף דונם של קרקעות במרחב הכפרי ביהודה ושומרון. החטיבה מתוקצבת על ידי המדינה, אולם היא פועלת במסגרת ההסתדרות הציונית כדי להימנע מלחץ בינלאומי שיטען שהממשלה משקיעה בשטחים שאינה בריבונותה.

פעולת החטיבה ספגה ביקורת רבה. ב־2015 פרסם משרד המשפטים דו"ח חמור של המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר, שקבע שהחטיבה לקחה לעצמה סמכויות שלטוניות, ויש להפסיק לתקצב אותה עד הסדרתה. צוות מנכ"לים שמינה ראש הממשלה לדון בנושא פוזר השנה, ובמקביל קידם ח"כ בצלאל סמוטריץ' חוק שקבע שהחטיבה היא מנהלת הקרקע בשטחים.

התנחלוית ביו"ש (ארכיון) צילום: איי אף פי

הדו"ח של זילבר נמנע מלהתייחס לסוגייה הכלכלית של ניהול הקרקעות בשטחים. בניגוד להקצאת קרקע על ידי רמ"י בתחום הקו הירוק, כאשר החטיבה להתיישבות מקצה קרקע היא אינה עורכת עליה מכרז ואינה גובה עליה תשלום. היא מקצה את הקרקע בחינם למי שההתנחלויות, המאוגדות כאגודות שיתופיות, מבקשות להקצות לו.

על פי ההערכות של גורמים פוליטיים בימין, המדינה מפסידה בשל כך כ־100 מיליון שקל בשנה. על אף שהקרקע אינה עולה כסף, הבתים הנבנים עליה נמכרים לעתים במחירי השוק ומי שנהנה מהפער הם היזמים או המתווכים. לעתים ההכנסה זורמת לקופת ההתנחלות, המשתמשת בכסף לצרכיה. החברה המיישבת חברת בנייני בר אמנה, השייכת לגוש אמונים, מקבלת לעתים קרקע יקרה בחינם, וההכנסות ממכירת הבית שנבנה עליה מממנות עבודות במאחזים ויישובים מרוחקים. בעיה אחרת היא שהחטיבה מקצה קרקעות שאין לה הרשאה להקצות.

שיווק מוסדר

ביוני שלח מנדלבליט מכתב לגורמים המעורבים בגיבוש החלטת הממשלה, וקבע בו מספר עקרונות לניהול הקרקע. הוא לא דרש להוציא זאת מידי החטיבה להתיישבות, אך דרש פיקוח ממשלתי על פעילותה, שהמתיישבים ישלמו עבור הקרקע ושהשיווק ייעשה במכרזים.

מימין: אביחי מנדלבליט ואורי אריאל. היועץ דורש פיקוח ממשלתי וניהול מכרזים על הקרקע צילום: חדשות, שאול גולן

גורמים ברמ"י ובמשרדי המשפטים והאוצר מציעים להוציא את השיווק מידי החטיבה ולהעבירו לממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי. הקצאת קרקעות כזאת תדרוש אישור של מתאם הפעולות בשטחים ושר הביטחון.

מנגד עומדות חוות דעת של משרדי החקלאות והביטחון, התואמות לעמדות השרים בראשם, אריאל ואביגדור ליברמן, שטוענות שהחטיבה צריכה להמשיך לנהל את המקרקעין.

בימין חוששים שהעברת ניהול הקרקעות לצבא תשנה את המצב מקצה לקצה. כך למשל, החטיבה שאינה ממשלתית אינה כפופה להחלטת ממשלה להקפיא את הבנייה בשטחים. אולם העברת קרקעות המרחב הכפרי לסמכות שר הביטחון, תביא להקפאה גם שם. סוגייה אחרת היא שהמינהל האזרחי האחראי על כל התושבים באזור, עלול להידרש להקצות קרקע גם לפלסטינים.

במכתבו ליועץ המשפטי, מבהיר אריאל את עמדתו. "מציאות שבה יהיה מקום אחד שבו מנוהלים מכרזי הבנייה תזמין לחץ מדיני להקפאת הבנייה במגזר הכפרי, ולכך לא ניתן בשום אופן להסכים", כותב אריאל. הוא קובע כי "ההתמחרויות צריכות להתנהל על ידי האגודות השיתופיות (ההתנחלוית - ע"מ) ולא על ידי החטיבה", ושעל הממשלה להאציל את הסמכויות לחטיבה, "תוך קיום מנגנון פיקוח שלא יפגע בתפקודה השוטף". עוד הוא דורש ש"רישום החכירה אצל הממונה לא יעכב את הקצאת הקרקע והבנייה".

ממשרד החקלאות נמסר כי "בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, משרד החקלאות, ומשרדי ממשלה נוספים הנוגעים לדבר - משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המשפטים ורשות מקרקעי ישראל, מבצעים בימים אלה עבודת מטה לגיבושו של הסדר מנהלי, שמטרתו לקבוע את הסדרי הפיקוח והבקרה לניהול המקרקעין במגזר הכפרי באזור יהודה ושומרון. עבודת המטה בעניין זה עוד לא הסתיימה וטרם הוצגו ליועץ המשפטי לממשלה תוצריה. מכל מקום, כל הסדר שיגובש ייעשה לאחר בהתאם לעקרונות אשר שהותוו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ולעמדת הדרג המדיני בעניין ויהיה טעון את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה".