פרשנות מאקרו
סיבה לאופטימיות: בני הנוער מודעים לבעיית ההתמכרות למובייל
מחקר חדש של pew מגלה שבני 13 עד 17 מבינים שחוסר היכולת להתנתק מהסמארטפון פוגע בהם. מודעות היא צעד חשוב בדרך לפיתרון - ועיריית תל אביב מנסה להרחיב אותה בקמפיין חדש
- האם כדאי לאסור על הכנסת סמארטפונים בבתי ספר בארץ?
- דמעות של מסכים: המרוויחות הבלתי צפויות מההתמכרות למובייל
- ההתמכרות לסמארטפונים: משחק מכור ובעייתי
לפי הסקר, בני הנוער ביקורתיים למדי לגבי הרגלי השימוש שלהם, ודאי בהשוואה להוריהם: 54% מהם סבורים שהם מבלים יותר מדי זמן בסלולרי, לעומת רק 36% מההורים. גם אם המבוגרים עדיין מתכחשים לבעיה, המודעות הגבוהה בקרב בני נוער לבעיית ההתמכרות למסכים מעניקה סיבה לאופטימיות. לפי מכון pew, תשעה מבין 10 בני נוער תופסים בילוי זמן רב מדי אונליין כבעיה, ו-60% רואים בה בעיה חמורה.
הקמפיין שבו יצאה השבוע עיריית תל אביב במטרה "להפחית את השימוש בטלפונים סלולריים בקרב הורים, צעירים וילדים בגנים ובבתי ספר, במרחב הציבורי ובמקומות בילוי בעיר" הוא דוגמה מעניינת לניסיון להתמודדות עם הבעיה.
התוכנית כוללת צעדים חינוכיים כפעילות בתנועות הנוער להקניית הרגלי שימוש בטלפונים ניידים, לצד גימיקים כחלוקת סוכריות לאנשים ברחוב שלא שקועים במסך. לדברי שירלי רימון ברכה, ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב, התוכנית גובשה תוך היוועצות בשירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני כמענה לפניות מצד הורים. יוזמה יפה, אך לא בטוח כי הפסיכולוגים העירוניים, שלא בהכרח בקיאים בהשפעות החברתיות של טכנולוגיות על צעירים, הם המומחים המוסמכים ביותר לגיבוש תוכנית כזו.
לדברי רימון ברכה, "אנחנו מנסים למצוא פתרון לחרדה שמרגישים בני נוער כשהם ללא הטלפון שלהם". ומדובר בבעיה אמיתית: לפי המחקר, 42% מבני הנוער השתמשו בביטוי "חרדה" כדי לתאר את התחושה שאופפת אותם כשהם מנותקים מהמכשיר שלהם. רימון ברכה מודה שהתוכניות העירוניות עדיין לא מגובשות במלואן, אך על רקע הנכונות של הצעירים להתמודד עם ההתמכרות, יהיה מעניין לראות את תוצאות היוזמה. לכל הפחות הסקר של מכון פיו מראה כי צעירים מודעים לבעיה, ומודעות היא כבר חצי הדרך לפתרון.