דו"ח חדש: ערבים מהווים רק 4% מכוח העבודה המקצועי בהייטק
על אף שחלה צמיחה בשיעור השילוב של בני המגזר בחברות הטכנולוגיה, הם עדיין סובלים מתת ייצוג בולט. הבעיה בולטת במיוחד כשמדובר בנשים ערביות, שמהוות רק 0.1% מכוח העבודה בתחום לעומת 24% מהנשים היהודיות
- הזדמנות לטובה: מפוטרי Treato זוכים לבית חם
- הפועלים השקופים של גוגל: עבודה בהייטק, חלום מול מציאות
- המלכודת הסינית של מנכ"ל גוגל, או: למה לא משתלם להיראות נחמד
ההייטק הישראלי מעסיק 8-9% מהעובדים במשק, אבל האוכלוסייה הערבית שמהווה 21% מתושבי ישראל נעדרת ממנו כמעט לגמרי. סגירת הפערים הכלכליים מול החברה הערבית בישראל נמצאת על סדר היום הממשלתי, כרכיב אינטגרלי להגדלת הצמיחה במשק. מאז 2008, יוזמות ממשלתיות ופרטיות הביאו להתקדמות משמעותית בשילוב האוכלוסיה הערבית בהייטק: מ-350 מהנדסים ומתכנתים ב-2008 (שהיוו 1% מכוח העבודה הטכני באותה שנה) ל-5,000 עשור אחר כך (שמהווים 4% מכוח העבודה).
במקביל, נרשמה עלייה גם בקרב הסטודנטים הערבים שלומדים את מקצועות הליבה בתחום: מ-6-2% בשנים קודמות ל-10% ב-2017, ועלייה במספר הסטארט-אפים שמובילים יזמים ערבים מאפס לפני עשור ל-90 היום, מספר שמהווה עדיין 2% בלבד מסך הסטארט-אפים בישראל.
אחוזי ההעסקה בהייטק נמוכים במיוחד עבור נשים ערביות, שמהוות רק 0.1% מכוח העבודה בתחום, זאת לעומת 24% עבור נשים יהודיות. נשים ערביות מתמודדות עם חסמים גבוהים יותר בכניסתן לשוק העבודה בכלל והדבר נכון שבעתיים בתעשיות תחרותיות כמו הייטק. כמי שמהוות עדיין את המטפלות העיקריות בתא המשפחתי, המרחק הגיאוגרפי ושעות העבודה הארוכות בהייטק, למשל, מהוות חסם מהותי עבור נשים ערביות.
אחת הדוגמאות החיוביות במגזר הערבי היא הפיכתה של העיר נצרת להאב קטן אך פעיל של התעשייה בצפון הארץ. עדות לכך היא העובדה שנשים ערביות מהוות 25% מכוח האדם בהייטק בעיר, מתוך כוח עבודה שמוערך בכאלף איש ואישה סה"כ. בנוסף, מציין הדו"ח, 3 מהסטארט-אפים שהוקמו באינקובטור NGT3 בעיר הן של יזמיות.