הפתרון החלקי של ועדת החינוך לבעיית ההשמנה: מפקחים על הקינוח במקום על העיקרית

תקנות הפיקוח על המזון בבתי הספר שאושרו אתמול (ג') הן צעד חלקי מאוד בדרך להוצאת האוכל השמן, הממותק והלא־בריא ממוסדות החינוך: שכן הן יחולו רק על המזנונים ולא על הקייטרינג; לא ברור עד כמה יופעל הפיקוח לאכוף אותן ועד כמה ניתן יהיה להוכיח את העבירות על החוק. גם אם הכל יעבוד כראוי לא ברור אם התלמידים ישתפו פעולה עם התפריט הבריא שהמומחים והפוליטיקאים מתכננים להם ולא ימצאו פתרונות מחוץ לבית הספר.

לפי משרד הבריאות, כ־18% מתלמידי כיתה ז' בישראל מתמודדים עם עודף משקל ו־13% נוספים מתמודדים עם השמנת יתר. בקרב תלמידי כיתה א', ל־12% יש עודף משקל ו־9% נוספים מתמודדים עם השמנת יתר. במשרד מעריכים כי עלויות הטיפול הרפואי כתוצאה מהשמנה בכל גיל מגיעות לכ־6 מיליארד שקל בשנה, כ־10% מההוצאה הלאומית השנתית לבריאות. מתוך הסכום הזה כ־2 מיליארד שקל מופנים ישירות לטיפול בהשמנה.

בלי מיונז וקטשופ

ועדת החינוך של הכנסת אישרה אתמול - אחרי שש שנות דיונים - פרק אחד מתקנות הפיקוח על מכירת מזון בבתי ספר, הנוגע למזנונים. בין המוצרים שמכירתם תיאסר מעתה: משקאות קלים כולל משקאות דיאט, משקאות אנרגיה, מאפים כמו בורקס, מלוואח, פיצה, עוגות, עוגיות, קרואסונים ווופלים, לחם, לחמניות חלות ופיתות, שפחות מ-70% מתכולתם מקמח מלא; וכן אורז, קוסקוס ואטריות.

תיאסר מכירת בשר מעובד ובכלל זה נקניקיות ושניצלים מעובדים. תיאסר מכירת יוגורטים ומעדני חלב מתוקים. לא יימכרו מנות להכנה מהירה, פיצוחים מלוחים וחטיפים מלוחים. תיאסר מכירת ממתקים וכן חלק גדול מהשלגונים. יופסק השימוש במיונז, קטשופ, חמאה ומרגרינה וממרח שוקולד. מכירת מוצרים המכילים בוטנים תיאסר לשם הגנה על התלמידים האלרגים. לרשויות המקומיות המפעילות את מוסדות החינוך יינתנו שלושה חודשי היערכות ולכן התקנות ייכנסו לתוקף בדצמבר.

“התקנות מתסכלות”

מזנונים שיפרו את התקנות צפויים מעתה לספוג קנסות של עד 6,000 שקל. ההרתעה גדולה משום שהמחזור החודשי של מזנון בית ספר מוערך בכ־50 אלף שקל. אולם הנוכחים בישיבה אתמול הביעו ספק אם יועסקו פקחים ותהיה אכיפה על התקנות.

גם יניב אברהם, מנכ"ל חברת "סברס" המפעילה מזנונים בבתי ספר, סקפטי לדבריו אי אפשר לאכוף את התקנות שכן לפקחים לא תהיה דרך להוכיח עבירות: "איך יוכיחו שהלחם לא מקמח מלא"? את המורכבות של הטלת רשימת איסורים ארוכה כל כך ממחישה העובדה שבישיבת ועדת החינוך של הכנסת שאישרה את התקנות הוגשו משקאות קלים — כאלה שהתלמידים לא יוכלו לקנות במזנון בית הספר.

גם בתעשיית המזון הביעו תהיה בנוגע ליישום התקנות וטענו כי מי שיהנה מהן אלה כל מיני “גזלנים” שיבואו למכור בסמוך לבתי הספר. “הקיוסקים ליד בית הספר יפרחו. אם היתה רשת קיוסקים מאורגנת הייתי קונה אותה עכשיו”, אמר ל”כלכליסט” תעשיין ותיק.

“המהלך הזה מבורך”, טוענת הדס יריב, מחברת מבושלת, המספקת הזנה לצהרונים בבתי ספר. “אבל השאלה האמיתית היא איך משרד החינוך יאכוף את התקנות האלה ויבדוק שבכל קיוסק באמת נמכרים המוצרים המאושרים”.

גורם נוסף באחת מחברות המזון אמר: “אנחנו כחברה נפסיק למכור את המוצרים הללו בבתי ספר וכבר מזמן פועלים על פי הרגולציה גם אם היא לא בחקיקה, אבל להגיד לך שבאמת זה ישים והגיוני בעיני שילד לא יכול לקנות מעדן עם פרי שיש בו תוספת נמוכה של סוכר או שיש בו ממתיק, שמשרד הבריאות בעצמו החליט שזה מוצר לא מזיק ושהוא לא יסומן במדבקה אדומה? זה ממש לא הגיוני”.

“התקנות הללו מתסכלות”, אומר בכיר בתעשיית המזון. “התעשיה נמצאת תחת נטל של כל מיני רגולציות מצד כל מיני משרדי ממשלה. אנחנו מנסים לפתח כמה שיותר מוצרים שלא יהיו מסומנים במדבקה אדומה, ומנסים שהם גם יהיו טעימים ומעניינים וגם ילדים ירצו לצרוך אותם, ופה בא משרד החינוך ובעצם אומר לחברות: ‘אין לכן בשביל מה להתאמץ, כי זה גם לא ייכנס לבתי הספר’. כבר דנים אצלנו בחברה אם שווה לנו לפתח מוצרים שאינם אדומים, כי גם הם לא יכולים להיכנס לבתי הספר. הציבור כבר לא יתחנך וכל משרד מממשלתי מנסה להיות פופוליסטי על הגב של החברות, וכן גם ילדי החינוך החרדי - ששם יש הכי הרבה בעיות השמנה אבל אין כל אכיפה על מפעלי ההזנה שלהם: להם אתם מאפשרים להגיש ג’אנק ולילד שיכול לבחור איזה לחם לקנות בקיוסק - אתם מתערבים?”.

דוכן ממתקים צילום: יובל חן

לדברי גורם אחר בחברת מזון, “התקנות שוכבות כבר כמה שנים על שולחן הכנסת. היה חוזר מנכ”ל משרד החינוך שמחייב את מנהלי בתי הספר לא לאפשר מכירת מוצרים עתירי שומן וסוכר בקיוסקים שבתוך בתי הספר, ואז זה לא חל על התעשיה. אבל מנהלי בתי הספר לא נהגו לפי חוזר מנכ”ל ולכן בחטיבות ביניים ותיכונים המשיכו למכור מעדנים, שוקולדים, משקאות קלים ובורקסים. חוזר המנכ”ל לא נאכף ועכשיו הרגולטור חושב שהדרך היחידה לוודא שהדבר הזה יקרה הוא אם החובה הזו תוטל על יצרני המזון. זה אבסורד. במקום שהרגולטור ידאג לאכוף את חוזר המנכ”ל אז הוא מחמיר עם רגולציה על התעשיינים ומנסה לסגור את העניין הרמטית מכיוון היצרנים והיבואנים”.

הקייטרינג נשאר בחוץ

התקנות שאושרו אתמול הן פשרה שהושגה לאחר שהתנגדות של ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה להחלת פיקוח על מטבחי הישיבות טרפדה את החלק החשוב יותר של התקנות: פיקוח על הארוחות המוגשות בבתי הספר. אשר דרש התחייבות למימון נוסף לישיבות על ההוצאות הנוספות של רכישת מזון בריא. לפי הפשרה שהוצעה הישיבות לא יכללו בשלב הראשון בתקנות. אלא שהלשכה המשפטית של משרד החינוך מנעה זאת בטענה שמדובר בפגיעה בעיקרון השוויון. כך קרה שהפיקוח על המזנונים אושר אתמול אבל הפיקוח החשוב בהרבה - על הארוחות החמות שמקבלים התלמידים כלל לא נדון.

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס שתמך בהחלת הפיקוח גם על הישיבות, תקף בחריפות את התקנות החלקיות. "אנחנו משאירים את ילדי ישראל בלי פיקוח. יש פה הפקרה", אמר. "הממסד (שמממן את ההסעדה בבתי הספר אבל לא את המזנונים) פטור מכל חקיקה. מחילים חקיקה מחמירה על השוק החופשי כשהממשלה משתוללת".

מרגי הוסיף: "שמתי מבטחי בסגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר החינוך נפתלי בנט שלא יפקירו ילדים כאלה ואחרים ויישמו את התקנות על כל מוסדות החינוך. אם יש קשיים לעסקן כזה או אחר הוא יודע להשיג סכומים גדולים יותר, לא ייתכן שנתפשר". אבל בפועל, אמר ש"לא רק שהתפשרו, גם השתפנו". מרגי ביקר גם את משרד המשפטים שעומד לדבריו מאחורי התנגדות משפטני משרד החינוך לפתרון של החלת התקנות לקייטרינג בבתי הספר והחרגת הישיבות בלבד. הוא הסביר שהעביר את התקנות בכל זאת, כי יש פרצה של מכירת מזון לא בריא גם במזנונים ובכל זאת מדובר בשיפור.

מעמותת מהיום לאורח חיים בריא ומניעת סוכרת נמסר: "כדי שבתי הספר יהיו נקיים מאוכל לא בריא נדרש פיקוח על מפעלי ההסעדה במוסדות החינוך".