מסעדת בני הדייג נתפסה בחכה: תשלם 15 מיליון שקל לרשות המסים

מסעדת בני הדייג תשלם כ־15 מיליון שקל לרשות המסים לאחר שספרי החשבונות שלה בשנים 2005־2012 נמצאו לקויים, כך פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב, אחרי שבע שנים של מחלוקת בין המסעדה לרשות המסים.

בביקורת שערכה ב־2011 רשות המסים לספרי החשבונות של המסעדה, שבבעלות יוסי רבה, נמצא כי עלות רכישת חומרי הגלם גבוהה מדי בהשוואה לענף, ועלה החשד כי מדובר בדרך לרשום רווחים נמוכים יותר. המסעדה דיווחה כי חומרי הגלם מהווים 55.2% בממוצע מהכנסותיה, בעוד רשות המסים מצאה כי המקובל בענף הוא 37.5%. על רקע זאת המסקנה של רשות המסים היתה כי ההכנסות היו צריכות להיות גבוהות יותר ממה שנרשם בספרים.

אחרי שרשות המסים מצאה כי יש בעיה בספרי המסעדה, נשלחה כלכלנית מהרשות לבצע ביקורת בשטח. כדי לעשות זאת, הגיעה אותה כלכלנית יחד עם עוד 15 עובדים. לאחר שהתיישבו, הזמינו עובדי הרשות ממגוון מנות המסעדה. רק לאחר שהגיעו המנות חשפה הכלכלנית של הרשות כי מדובר בביקורת, ואסרה על יושבי השולחן לאכול כדי שתוכל לשקול את המנות. מה שבדיעבד גם יצר בעיה, מאחר והמלצרים לא מילאו מחדש את הסלטים, כפי שנהוג במסעדה.

מסעדת בני הדייג, בנמל תל אביב. תגיש ערעור לעליון צילום: אוראל כהן

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים, שלפיה יש לפסול את ספרי המסעדה לשנים שבנדון. פקיד שומה ת"א 1, שיוצג על ידי עו"ד יפעת גול (שושן) מפרקליטות מחוז תל אביב, ביקש לפסול את הספרים בטענה שלא אפשרו לפקידי השומה לערוך ביקורת ראויה, להצליב מידע ולעקוב אחר פעילות העסק. מה שהביא את רשות המסים להוציא שומה "לפי מיטב השפיטה", כלומר לפי ההערכות בלבד. משמעות פסילת הספרים היא כי הבעלים רבה לא יוכל לנכות ולקזז פחת, ריבית והפסדים או הפסדים מועברים משנים קודמות.

לדברי עו"ד ורו"ח רמי אריה, "ביהמ"ש העיר כי העובדה שנערכה בדיקה ושקילה במועד אחד בלבד, כאשר ממצאיה מיושמים על שמונה שנות השומה, עשויה לפגוע באמינות התחשיב של פקיד השומה". ביהמ"ש פסק כי עלות חומרי הגלם תהווה 40% מההכנסות, זאת כאשר בספרי המסעדה השיעור נע בין 45.6% בשנת 2012 ל־64.3% בשנת 2007, שיעורים גבוהים מאוד בהשוואה לענף. חוות דעת מקצועית מטעם המסעדה טענה כי האחוזים בענף הם 47%–57%, אולם חישוב רשות המסים העמיד אותם על 35%–37.5%. בסוף השופטת העמידה את השיעור על 40%. השופטת ירדנה סרוסי קבעה כי "ביהמ”ש לא מצא לנכון לעשות בשומה תיקון מרחיק לכת ופסק כי העמדת אחוז החומר הכולל על 40% יש בה להניח את הדעת שהחישוב לא יקפח את החברה. מצד שני הוא עדיין מותיר מרחק של ממש מאחוז תצרוכת החומר שדווח על ידי החברה בשיעור של כ־55% בממוצע”.

השופטת מתחה ביקורת על דרך הפעולה של הכלכלנית מטעם המסעדה שבדקה את מחירי המנות, ולפיה עלות סלטי הפתיחה (שניתנים חינם) עומדת על 21.50 שקל, כמעט כעלותה של המנה העיקרית. כמו כן היא טענה שעלות דג חריימה היא 7 שקלים, בלי שהביאה סימוכין. הכלכלנית גם לא ידעה מה מקור חישוב עלות חומרי הגלם ללחמניות, שהגיעה ל־282 אלף שקל ב־2010. מנגד, גם התחשיב של רשות המסים זכה לביקורת מצד השופטת, שקבעה כי נמצאו בו פגמים "אם כי לא באופן מהותי". כך למשל הרשות לא החשיבה בעלויות המסעדה את מנות הפתיחה שמוגשות חינם.

עו”ד ורו”ח תמיר סולומון, שייצג את בני הדייג בערעור: "ביהמ”ש קיבל את טענתנו כי פקיד שהשומה ערך ביקורת ייחודית שאינה מתאימה ומשקפת את כמות הסועדים הממוצעת הנוהגת לפקוד את המסעדה, וציין כי ‘מטרידה העובדה’ לפיה קביעת אחוזי הרווח נעשתה על סמך שקילה מדגמית אחת". עוד מסר סולומון כי המסעדה תגיש הודעת ערעור מפורטת לביהמ”ש העליון, שתבקש לבחון את פסק הדין שהניח יסוד לספקות שהשומות נערכו למסעדה בשרירות לב.