יובל כהן הדגים בטלרד את אמנות המכירה בשיא

המשקיע האמריקאי הממוצע נבדל ממקבילו הישראלי בשלל פרמטרים, למשל במידת נטילת הסיכונים ובדרישה לביטחונות. בארה"ב הנפקות ראשונות לציבור (IPO) הכוללות הצעות מכר, למשל, כמעט אף פעם לא מצליחות, כי מיד הן מעלות את חשש המשקיעים שבעל המניות מרגיש שהחברה הגיעה למיצוי - ורוצה לצאת.

בישראל, מנגד, הצעות מכר הן עניין שבשגרה. השאלה היא אם במקרה הזה לא כדאי שהשוק המקומי יחקה את האמריקאי - ויישמר ממהלכים כאלה קצת יותר. חברת ציוד הטלקום טלרד היא מקרה מבחן מצוין.

רן בוקשפן מנכל טלרד

ב־2014 ביצעה טלרד ניסיון הנפקה לפי שווי של 310-300 מיליון שקל. המשקיעים דרשו לחתוך את השווי, וההנפקה נכשלה. ב־2017 הגיע הניסיון השני. קרן פורטיסימו בראשות יובל כהן, שנכנסה להשקעה בחברה ב־2004 והשלימה את ההשתלטות עליה ב־2009, הגיעה עם טלרד לשוק כשהיא מחזיקה ב־76.6% מהון המניות שלה. לפי הערכות בשוק אז, לשם השגת השליטה בטלרד השקיעה הקרן 22 מיליון דולר.

ההנפקה לציבור כללה הצעת מכר, כלומר: הציבור נכנס להשקעה בחברה ובעלי מניות, בראשם פורטיסימו, נפגשו עם מזומנים תוך הפחתת חשיפה לטלרד. טלרד הנפיקה כ־24% מהון המניות שלה וגייסה 80 מיליון שקל לפי שווי של 334 מיליון שקל "אחרי הכסף", במחיר של 6.5 שקלים למניה. בנוסף מכרו פורטיסימו ובעלי המניות הנוספים עוד 24.7% מהחברה תמורת 82.6 מיליון שקל. בסך הכל גויסו מהציבור 162.5 מיליון שקל, כשהחלק של המציעים, קרי פורטיסימו, היה קטן מהמתוכנן: 82.6 מיליון שקל במקום 120 מיליון שקל, שהוצעו במקור.

חלקה של קרן פורטיסימו בכסף שזרם מהצעת המכר מוערך ב־70-68 מיליון שקל, כך שההנפקה סייעה להחזיר חלק ניכר מהשקעתה. אחזקתה עמדה על 41.5% נכון ליום חמישי האחרון, ושווייה נאמד ב־62.5 מיליון שקל.

יובל כהן. סדרת מהלכי השבחה צילום: אוראל כהן

שנה לא מוצלחת

ומה יצא מזה למשקיעים? חברת ציוד הטלקום סיכמה שנה לא מוצלחת. מתחילת המסחר במניה ביוני שעבר ועד יום חמישי האחרון היא צנחה ביותר מ־52%. ביום חמישי נרשם מחזור חריג של 3 מיליון שקל במניה, שכלל עסקה גדולה אחת של 2.83 מיליון שקל. לא מן הנמנע שמדובר בגוף מוסדי ששינה פוזיציה במניה. החברה, שעוסקת בפתרונות תקשורת אלחוטית נייחת בפס רחב, היא מספקת שירותי אינטרנט באזורים מנותקים גאוגרפית, נטולי תשתית קווית. בנוסף פועלת טלרד בתחום תשתיות התקשורת וה־IT - תחום מסורתי יותר, שכולל פתרונות תקשורת מתקדמים.

טלרד סגרה את שבוע המסחר בשווי של 149.7 מיליון שקל לעומת 334 מיליון שקל בעת הנפקתה (אחרי הכסף). קצב הנפילה בשווייה הואץ בחודשים האחרונים, לאחר פרסום התוצאות לרבעון הראשון, שבו טלרד דשדשה. אף שהמנכ"ל רן בוקשפן הצליח לחתוך את ההוצאות התפעוליות ב־4.9%, הרווח התפעולי צנח ב־40% ביחס לרבעון המקביל והסתכם ב־1.2 מיליון דולר. כתוצאה הרווח הנקי נחתך ב־48% ל־678 אלף דולר.

הרבעון הראשון של 2018 הציג קצב מכירות שנתי של 131.8 מיליון דולר, ירידה של 5.7% ביחס ל־2017 - שאותה סגרה עם עלייה של 15% בהכנסות.

גם אם הרבעון הראשון חלש עונתית, בשבועות האחרונים קצב הנטישה של המשקיעים הואץ. בשוק היו מי שטענו כי המניות הקטנות והבינוניות סופגות היצעים בצל פדיונות מוגברים בקרנות הנאמנות, ואלה עשויים להסביר את החולשה בטלרד.

היו בחברה גם מהלכים חיוביים, בהם הגדלת צבר ההזמנות ברבעון הראשון ב־55% ל־95.5 מיליון דולר, ושני חוזים חדשים, שדווחו ביולי. הראשון, בהיקף 11 מיליון שקל, להקמת תשתית סיבים אופטיים לעיר חכמה בהרצליה. בעירייה ציינו שהוא אמור לגדול ועשוי להגיע ל־40 מיליון שקל; השני, חוזה עם משרד הביטחון, שחתמה החברה־הבת מגלקום לשדרוג תשתיות התקשורת בבסיסי צה"ל ב־60 מיליון שקל לשנה. אלא שהחוזים והזינוק בהזמנות לא הרשימו את המשקיעים.

בעיות בהודו ובארה"ב

זה לא שבפורטיסימו לא ניסו. בימיה של טלרד כחברה פרטית קידמה קרן פורטיסימו עם בוקשפן סדרה של מהלכים עסקיים לשם השבחתה. אלה כללו את הקמת טלרד צ'ילה וטלרד פרו וכמה רכישות: בשנת 2011 רכשה את חברת מגלקום, המתמחה בהקמת מרכזי מידע; ב־2012 את חברת אואזיס מתחום ה־IT; וב־2013 את חטיבת מוצרי תקשורת של אלווירון. נראה כי חוסר הסבלנות הנוכחי של המשקיעים נובע מציפייה לראות כבר עתה את תוצאות ההתרחבות.

אלא שמאז ההנפקה קרו בחברה שני אירועים בעייתיים מאז ההנפקה. האחד כרוך בחוזה גדול בהודו, שנתקע בין גלגלי הבירוקרטיה.

השני נוגע לפעילות בארה"ב, שלא מגיעה להיקפים שההנהלה קיוותה להם. בשנה שעברה דיווחה טלרד על הכנסות של 67.5 מיליון דולר בארה"ב, ירידה של 6.4% ביחס למכירות שהציגה ב־2016 במדינה. הבעיה העיקרית היא שה־FCC (רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית) הקפיאה תדרים באופן גורף, כחלק מתוכנית הקצאת התדרים המיועדת לטלרד. התוצאה: בטלרד לא יכולים לפרוס את הרשתות האלחוטיות בקצב המתוכנן.

החברה ציינה בדו"חות השנתיים שלה: "התכנון העדכני של הרשויות היה לסיים את יישום מתכונת הבקרה החדשה ברבעון הרביעי של 2017, בכלל זה הסמכת מוצרים לתוכנית החדשה. אולם, למיטב ידיעת החברה, יישום המהלך על ידי ה־FCC טרם הושלם, והוא מתארך מהמתוכנן". לפי ההערכה הנוכחית, הפשרת התדרים תתרחש רק לקראת תחילת הרבעון הרביעי, ואת התוצאות האפשריות נראה לכל הפחות ב־2019. למשקיעים זה כנראה רחוק מדי.

"הנושאים הרגולטוריים בארה"ב עשויים להיפתר ברבעונים הקרובים", אמר ל"כלכליסט" המנכ"ל בוקשפן. "בתחום זה, הפעילות באפריקה חזקה, ואנו מזהים גם פעילות גוברת באירופה.

"השינויים הרגולטורים, בעיקר בהודו ובארה"ב, גרמו להאטה בקצב ההזמנות החדשות וליישום איטי של הזמנות קיימות. מצד אחד רווחיות החברה נפגעה, ומצד שני צומצמו עלויות כוח אדם, שמשמעותם חיסכון של מיליוני דולרים בשנה", ציין בוקשפן, שנחשב למנכ"ל חסכן, ונסיעותיו העסקיות לפעילות החברה בצ'ילה, טיסות של 17 שעות, נעשות במחלקת תיירים. נכון לסוף שנת 2017 העסיקה החברה 865 עובדים.

"בחודשים האחרונים פרסמנו זכיות של עשרות מיליוני דולרים. אנו צופים צמיחה בפעילויות החדשות שהתחלנו במדינות נוספות בדרום אמריקה שעליהן דיווחנו", הוסיף בוקשפן.