מנהיג הדרוזים: "אהבתנו למדינה מוחלטת - והיא לא רואה בנו שווים"

השבוע הסוער מגיע לסיומו בהפגנה גדולה בכיכר רבין נגד חוק הלאום: כ-90 אלף דרוזים, לצד מתנגדים אחרים לחוק שאושר לפני כשבועיים, גדשו את הכיכר בתל אביב ב"עצרת למען השוויון". בניין העירייה הואר בצבעי דגל העדה. ראשי העדה הדרוזית וכן בכירים בצבא ובזרועות הביטחון לשעבר נטלו חלק בעצרת, בהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, ראשי המוסד לשעבר תמיר פרדו ואפרים הלוי, ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין והשר לשעבר מתן וילנאי.

תא"ל (מיל') אמל אסעד, שאמירתו בנוגע ל"מדינת אפרטהייד" הובילה לפיצוץ המפגש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי הדרוזים, קרא לפני העצרת לכל אזרחי ישראל להתייצב לצד הדרוזים: "אנו, קציני צבא בכירים ששירתנו את המדינה עשרות שנים, איבדנו חברים, פקודים ומשפחה, רוצים שישאירו לנו את 'הישראליות' שלנו וסבורים שיש בידי ממשלת ישראל והעומד בראשה את היכולת לעשות בכדי לתקן את חוק הלאום".

אסעד הקריא על הבמה את תחילתה של מגילת העצמאות ואמר: "מהעצרת הזאת, שבה שילבנו את הידיים ואת הלבבות, אנו יוצאים לשנים נוספות של חיים משותפים במדינת ישראל ברוח מגילת העצמאות. אנחנו מוכנים לקיים שיח עם כל גורם בממשלה למען פתרון הסוגייה ולטובת עתיד בנינו". 

ההפגנה בכיכר רבין צילום: מוטי קמחי

מנהיג העדה, השייח' מוואפק טריף פתח את העצרת ואמר: "אינני אדם פוליטי ואני לא רגיל לנאום בכיכר העיר, אבל אני מדבר כאן הערב כמי שאהבתו לארץ ולמדינה היא מוחלטת וחד משמעית. אהבתי לארץ הזאת ולמדינה היא מוחלטת וחד משמעית. באתי לכאן כדי לומר לכם דברי אמת פשוטים שיוצאים מהלב. אינני מחפש פופולריות ומה שמנחה אותי זה טובת מדינתי ועדתי. כולנו גאים במדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית שכבוד האדם וחירותו הם ערך עליון, ומעולם לא ערערנו על זהותה היהודית של המדינה. הכרנו בערך היהודי שלה עם שוויון מלא לאזרחיה הלא-יהודיים".

טריף המשיך: "אף אחד לא יכול ללמד אותנו מה זאת הקרבה, ולא יכולים להטיף לנו על נאמנות ומסירות. בתי הקברות הצבאיים יעידו על כך ואנו נחושים להילחם אתכם על אופיה של המדינה ועל הזכות לחיות בה בשוויון ובכבוד. למרות הנאמנות הבלתי מסויגת שלנו למדינה, המדינה לא רואה בנו שווים.

"אנחנו מזדהים עם המדינה ועם מגילת העצמאות. ביום העצמאות האחרון הדלקתי משואה לכבוד הדו-קיום, הברית בין העם היהודי לעם הדרוזי ולתפארת מדינת ישראל. זעקתם של בני העדה הדרוזית היא אמיתית. הם חשים ובצדק שמבקשים לקחת מהם את הישראליות שלהם". טריף פנה אל הקהל ואמר: "אני רואה המונים שהגיעו להזדהות עמנו, וזה מחמם לנו את הלב. אני מודה לכם בשמי ובשם כל אחיי הדרוזים, זוהי ישראל היפה רבותיי".

מנהיג העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף צילום: מוטי קמחי

ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין תקף את הממשלה ואמר: "אני לא בן העדה ולכן מותר לי להיות פחות פוליטיקלי קורקט. אני לא יכול שלא לומר כמה מילים על מחוקקי החוק. לא ארד לרמה של פגיעה אישית או הסתה כפי שאני ואחרים חווים בימים האחרונים מאספסוף של טוקבקיסטים גזעניים ואלימים או להערות הבלע של הפודלים שנשלחו לחזית ההסברה תוך המצאת שקרים שכל מטרתם להגביר את הפילוג והשנאה בעם.

"האמת צריכה להיאמר, אני מכבד אנשים רבים בימין האידיאולוגי האמיתי אבל אין לי כבוד לימין הפופוליסטי המזויף. ימין אמיתי אידיאולוגי אמיץ ליברלי שאוהב את מדינת ישראל ועם ישראל זה היה הימין שהנהיג מנחם בגין ז"ל, שהוא בוודאי היה מתהפך היום בקברו כשהיה רואה מה עושים ממשיכי דרכו בליכוד.

"חוק הלאום לא בא לחזק את מדינת ישראל כבית של העם היהודי, הוא נועד לשרת צרכים פוליטיים קטנים ועלובים. זה חוק שרוצה לערער את היסודות המוצקים שנבנו לאורך עשרות שנים, לפלג, להגביר את השנאה בתוכנו, והכל מתוך מחשבה על הטווח הקצר של הבחירות ההולכות ומתקרבות. מגילת העצמאות של מדינת ישראל היא מסמך היסוד של המדינה שאיתו גם מיעוטים במדינת ישראל יכולים לחיות בכבוד משום שהיא קוראת לשוויון זכויות אזרחי מלא. הוא חוק פסול כי הוא משמיט, ולא במקרה, אלא בכוונת מכוון, את ערך השוויון ואין כאן שום טעות, יש כאן כוונה תחילה".

מפגינים בכיכר, בשעות אחה"צ צילום: מוטי קמחי

חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן, ששכל את בנו כמיל בפיגוע בהר הבית אמר: "בירושלים הקדושה החזיר בני אהובי יחד עם חברו האיל סיתאווי את נשמתו לבורא עולם, ואני התחלתי חיים חדשים שמלאים בהרים של כאב וים של דמעות. עם זאת, נשארתי אדם מאמין, אבל ב-18 ביולי חוק הלאום גרם לי להבין שאני אזרח סוג ב', ובני הפך להיות חלל סוג ב'.

"הלכתי לכנסת וביקשתי מהמחוקקים שלא לחוקק את החוק. לא לטמא את ספר החוקים ולא לקבור אותנו מחוץ לבית הקברות. זה לא עזר. אל מול העובדה הזאת אומר - לפני החוק ואחריו הייתי ונשארתי דרוזי ישראלי גאה. לבי נתון למשפחת השכול כולה, ללא הבדל מין גזע ודת. נמשיך בעיניים דומעות ובלב מדמם כי החיים לא עוצרים, ונעשה הכל כדי לחסוך עוד שכול ולטעת שלום, תקווה, שוויון, אהבה וחיים משותפים. תחי מדינת ישראל, תחי העדה הדרוזית".

ההפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין צילום: שי סלינס

פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, אמר: "70 שנה אתם נלחמים איתנו על הגנת המולדת המשותפת. עתה נקראים אתם להצטרף ולהוביל את מאבקנו להצלת הדמוקרטיה. חוק הלאום קובע מעמדות שונים וספר החוקים שלנו הוכתם. בראייה משפטית אין ספק שהחוק לגופו ישפיע על הרשויות וגם על פסיקת בתי המשפט לרבות בג"ץ. כך למשל, לכשתגיע מחלוקת בין יהודים ומיעוטים בענייני יישוב יהודים במדינה יהיו מי שיטענו שעל ביהמ"ש לתת העדפה שבחוק נותן לה משקל לבטח כמקור השראה לקראת הכרעותיו כי זו מצוות המחוקק".

לדור הוסיף כי "שום תחליפים בדמות הטבות נדיבות כפיצוי, שום תחליפים על עוגמת הנפש שהסב לכם חוק היסוד אינם מספיקים כדי לרכוש את נכונותכם להנציח את ההשפלה בשנמוך קומתכם כאזרחים גאים במדינה. החוק בלתי-חוקי במהותו ואסור לאמץ פתרונות חוקתיים יחידניים כאשר מדובר במעמד אזרחים. כל הצעה שיתנו בין שמדובר בעדה הדרוזית או במגזרים אחרים".

"מה שהיה פשוט כל כך במגילת העצמאות הושמט במכוון מחוק הלאום, וכחלק מתהליך מתמשך - מדיר מתוכנו את האישה, את הלהט"ב, את הרפורמי, את הקונסרבטיבי, את הצ'רקסי, את הבדואי, את הערבי וכן, גם אתכם, אחינו לדם, הדרוזים".

ההיערכות לעצרת צילום: מוטי קמחי

יותר מאלף חניכי ומדריכי הנוער העובד והלומד, יהודים, ערבים ודרוזים, הגיעו להפגנה ביחד עם חברי דרור ישראל. חניך התנועה שאפיק עזאם, מתנדב בשירות לאומי והש"ש יעל אלון נשאו דברים יחדיו בעברית ובערבית: "המאבק לשוויון בחברה הישראלית כולה, כפי שמופיע במגילת העצמאות מאז הקמתה של מדינת ישראל – זה המאבק שלנו".

ביום חמישי האחרון נכשל ניסיון פיוס בין נתניהו לבין ראשי העדה, כשהיא פוצצה עקב נוכחותו של תא"ל במיל' אסעד במקום. באותו ערב, במהלך טקס חלוקת מלגות לסטודנטים דרוזים של "הקרן לידידות" במכללת אורט בראודה בנוכחות ח"כ אבי דיכטר, התפרצו לבמה כמה פעילים במאבק נגד חוק הלאום. בראש המוחים היה ד"ר אמיר חניפס, שהיה בצוות מטעם העדה בדיונים לקראת חקיקת החוק. אדם נוסף קרא לעבר דיכטר קריאות "גזען" ו"נאצי". שוטרים שהוזעקו למקום הרחיקו את השניים.

במקביל לעצרת המרכזית, השתתפו כאלפיים תושבים בהפגנות בערים הערביות, בהן אום אל פחם, ערערה, טירה, סכנין, כפר כנא, רהט, בקה אל גרביה ומג'ד אל כרום. המשתתפים קראו לבטל את החוק ואיימו שינקטו צעדים נוספים. ועדת המעקב העליונה, שארגנה את ההפגנות, תצא בשיירת רכבים ביום רביעי מכפר קרע ועד קריית הממשלה בירושלים. עלי בדראן, תושב ואדי ערה, סיפר ל-ynet כי הוא מאוכזב מהנוכחות הדלילה בהפגנות. "ככה לא נוכל לבטל את החוק הגזעני. חלק נכבד מהאוכלוסייה הערבית פשוט לא מתעניין במה שמתרחש ואנחנו חייבים לחשוב על דרכים חדשות שיעזרו לנו להציל את המצב".

ראש העיר טייבה ,עו"ד שועאע מנצור מסארוה, אמר כי "כל תושבי המדינה הלא-יהודים שואפים לדו קיום ורוצים לחיות ביחד ובשקט. הממשלה הזו הולכת ומקצינה בצורה מדאיגה ומנסה לגרש אותנו מאדמותינו".