בדרך למשבר הבא: "כל מערכת הבריאות רוצה תוספת שכר"

דוברי משרד האוצר מיהרו בצהרי יום שישי לחגוג את ביטול השביתה שתוכננה להיום ב־30 מרכזים רפואיים - בתי החולים הממשלתיים, בתי החולים לבריאות הנפש, לשיקום וגריאטריה. זאת לאחר שבית הדין לעבודה קבע שיתקיים משא ומתן אינטנסיבי בין הצדדים. אולם שמחתם מעט מוקדמת שכן בשלב הבא עשויים עובדים אחרים במערכת הבריאות להצטרף לדרישות להעלאת שכר.

יוזמי השביתה היו 12 אלף עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים (מנמ״ש), האחראים לספק שירותי אדמיניסטרציה, אחזקה, ניקיון, מטבח, כוח עזר ועוד לכל מערכת הבריאות. בשבוע שעבר הזהירה ד"ר אורלי וויינשטיין, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים, מפגיעה בחיי החולים אם תצא השביתה לפועל. גם בבקשה לקבלת צווי מניעה שהגיש משרד האוצר לבית הדין לעבודה התיאורים היו קשים למדי: פגיעה בלתי הפיכה בחולים החלשים ביותר בצורה כזו שכבר לא יהיה אפשר להחזיר את מצבם לקדמותו. זאת לצד תיאור על פסולת מזוהמת שתתווסף בחדר יולדות וחדרי ניתוח.

"מנהל יחד עם עובד ניקיון"

לעובדי המנמ"ש שתי דרישות עקרוניות: השוואת תנאי העסקה שלהם לאלו של קופות החולים, שמשמעותה הלכה למעשה תוספת שכר של בין 10%–15%; וביטול דרגות השכר 12 עד 14 (הדרגות הנמוכות ביותר בדרג המינהלי בבתי החולים המשקפות שכר של בין 8,874–9,797 שקל).

בית חולים שיבא תל השומר צילום: שאול גולן

באוצר, מטבע הדברים, רואים את המציאות אחרת לגמרי: שכרם הממוצע של עובדי המנמ"ש עומד על 11,817 שקל - גבוה ב־20.6% מהשכר הממוצע במשק ויותר מ־60% מעל השכר החציוני, וב־27.4% מהשכר לעובדים בתפקידים מקבילים במגזר הפרטי. עוד מסבירים שם כי השכר הממוצע בדירוג מינהלי (עובדי ניקיון, אחזקה, מטבח וכ') בבתי החולים הממשלתיים הוא 11,167 שקל – שכר הגבוה משמעותית הן מעובדים מקבילים במגזר הפרטי, והן מהשכר החציוני והממוצע במשק. יתרה מזו, טוענים באוצר, השכר הממוצע בשלוש הדרגות הנמוכות ביותר (אלו שהעובדים דורשים לוותר עליהן) הוא 9,368 שקל - גבוה בכ־35% מהשכר החציוני במשק.

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקבי מתח ביקורת על שיטת החישוב של האוצר. לדבריו, "הם לוקחים מנהל אדמיניסטרטיבי שמרוויח 70 אלף שקל, מערבבים אותו עם 13 עובדי ניקיון שמרוויחים קצת יותר משכר מינימום - ואז אתה מקבל את הממוצע של האוצר".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן צילום: עמית שאבי

באוצר מרוצים מכך ששופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מירב קליימן קבעה ביום שישי כי לא תהיה שביתה. אולם קליימן חייבה את משרד האוצר לנהל משא ומתן אינטנסיבי מול ועד העובדים והסתדרות ולשוב לבית המשפט ב־27 בחודש, תוך עדכונים על התקדמות ההליך מעת לעת. מדבריה, ומדברי גורמים באוצר, כבר ברור כי לא יהיה להם מנוס מלהכניס את היד עמוק לכיס. הערכות הן כי עובדי המשק והמינהל יקבלו את שתי דרישותיהם. בנוסף, האוצר התחייב לאסוף את כל המידע בנוגע להיקף השכר בקופות החולים (אין נתונים מדויקים) וזה יאריך את הבדיקה, אך בהסתדרות רואים בכך הישג שלראשונה האוצר מוכן בכלל להתייחס לדרישה של השוואה בין שכר עובדי המנמ"ש לעובדי קופות החולים באופן רציני וגם לחשוף את נתוני השכר בקופות החולים בפני עובדי המנמ"ש.

הבעיה הרצינית של משרד האוצר רק מתחילה עם עובדי המנמ״ש. גורמים בכירים באוצר מספרים שישנה שורה ארוכה של קבוצות עובדים אחרות במערכת הבריאות, שהיא המורכבת ביותר במגזר הציבורי, שגם דורשות תוספות שכר ואף הכריזו כבר על סכסוך עבודה. "יש כמה וכמה שמתבוננים בעיון לראות מה יקרה עם עובדי המנמ"ש", אומר בכיר באוצר. לדבריו, "בכל מערכת הבריאות רוצים תוספות שכר. עובדי המעבדות, עובדי הרנטגן, העובדים הפרא־רפואי הכוללים פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, שינניות. כולם רוצים תוספות לפני הסכם המסגרת (הסכם עבור כל עובדי המדינה".

באפריל 2016 נחתם הסכם מסגרת בין ההסתדרות לבין האוצר המעניק תוספת שכר רוחבית של 7.5% לעובדי המדינה על פני חמש שנים - תוספת שאין לה מקבילה במגזר הפרטי. התוספות שדורשים עובדי המנמ"ש הן מעבר לתוספת הזו. באוצר רואים את התופעה הזו כאיום: היווצרות של כדור שלג כשכל עובדי הבריאות דורשים תוספות שכר שביחד מגיעות לסכומי עתק שמסכנים את יציבות תקציב המדינה ובסופו של יום יהיה צורך לפתוח אותו. המשמעות המעשית היא צורך בביצוע קיצוץ בתקציבי שאר המשרדים כדי להיענות לדרישות העובדים. אלא שכאשר מגדילים את המשקפת, דרישות השכר הן מעבר למערכת הבריאות. כך למשל, גם השוטרים דורשים תוספות ואין ספק שגם ועדים אחרים יקבלו השראה מעובדי מערכת הבריאות.

בהקשר הזה פקידי האוצר יכולים לבוא בטענות רק למי שעומד בראש משרדם - משה כחלון - שכל הזמן מדבר על עודפים, מחלק קצבאות ותוספות תקציב. העובדה שכחלון גם התחיל בקמפיין בחירות מעורר את התיאבון של אותם ועדים עם היד על השיבר.

עובדי המגזר הציבורי מבינים היטב את הרגישות של התקופה הזו עבור כחלון שהולך כל כולו על ה"טיקט" החברתי – שביתות ועיצומים תוך הפסקה של מתן שירותים חיוניים כמו שירותי בריאות, עלולים לפגוע בו קשות.

ניסנקורן ינהל את המשק

מי שישלוט בגובה הלהבות בזירת יחסי העבודה ויקבע בעקיפין את תג המחיר שכלל הציבור יצטרך לשלם הוא חברו של כחלון, יו''ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. שיתוף הפעולה ביניהם הוא חסר תקדים בין שר אוצר לבין יו"ר ההסתדרות ויש דוגמאות למכביר: העלאת שכר המינימום, החלת ביטוח סיעודי ממלכתי, הזנקה חדה של קצבאות הנכות, וקיצור שבוע העבודה. ניסנקורן גם סייע לכחלון בקידום הרפורמה בחברת החשמל, אך בתמורה כחלון נאלץ לצאת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאלץ אותו לוותר על ביטול ההליך בבג"ץ שעסק בביטול זכות השביתה של ועדים. גם הפעם, כחלון וניסנקורן משתפים פעולה והאחרון מנצח. כחלון נוהג להסביר כי היחס הטוב הזה, שהגיע עד לתמיכה פומבית בבחירות האחרונות להסתדרות, הוא רק לטובת הציבור והעובדים בישראל. בין כה וכה, נראה כי ניסנקורן הוא זה שינווט את ניהול תקציב המדינה עד סוף השנה.

יו"ר ההסתדרות יהיה כנראה זה שיקבע מי יקבל את התוספות כאשר שר האוצר נמצא בכיסו, וראש הממשלה עסוק עם האיום האיראני, חוק הלאום וגם עם הבחירות - ונסוג לחלוטין מהזירה הכלכלית.