נתניהו סוף סוף הכריע – וקבע ששדה דב הוא היסטוריה

לפני כמעט שלוש שנים, באוקטובר 2015, מרטה הפקידות הבכירה במשרד האוצר וברשות מקרקעי ישראל את שערותיה בייאוש. ההסכם לפינוי שדה דב, שעליו היו חתומים לפחות חמישה משרדי ממשלה שונים ושקבע את יוני 2016 כמועד הסופי לפינוי השדה, לפתע נפתח לדיון בנסיבות עלומות.

לפתע כונסו ישיבות דחופות עם אנשי עיריית אילת וחברת ארקיע, והאפשרות לדחיית הפינוי ואף ביטולו נשקלה ברצינות. מחוללי המהומה היו אנשי משרד ראש הממשלה, שלא יכלו להתעלם מהלחץ האפקטיבי שהפעיל אז ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי על שורה של חברי כנסת בקואליציה. בסופו של דבר אותו קמפיין הצליח, והביא לקידום חוק שבו תמכו כל סיעות הבית, אשר דחה את פינוי השדה לפחות עד ל-1.1.2019.

שדה דב צילום: עמית שעל

אותו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואותו ראש עיריית אילת נפגשו היום (ב') בשעות אחר הצהריים לדיון מכריע בסוגיית פינוי השדה יחד עם שרי האוצר, התחבורה והתיירות. גם הפעם ניתנה ליצחק הלוי מלוא הבמה לשטוח את טיעוניו בגנות פינוי השדה, כשהפעם ישב לצדו שחקן חיזוק משמעותי, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי המתנגד גם הוא לפינוי.

אלא שהפעם עשה נתניהו את מה שמבקריו טוענים שהוא ממעט מאד לעשות – וחתך. ההחלטה שיצאה מהישיבה אינה משתמעת לשתי פנים: שדה דב יפונה, כלל פעילות התעופה האזרחית לאילת וממנה תועבר לנמל התעופה בן גוריון וזה סופי.

על מנת להמתיק במשהו את הגלולה ניתנה לשדה חצי שנה נוספת של פעילות (כן, עוד דחייה), ופינויו הסופי נדחה ליולי 2019. עוד הובטח מתן עדיפות לתושבי אילת בטיסות אל נתב"ג, ולכך התווספה אמירה ערטילאית על הצורך לקדם שדה תעופה על אי מלאכותי בחוף הים של גוש דן.

למעשה, לא בטוח שבפני ראש הממשלה עמדה ברירה אחרת. ראשית, בשל תביעות העתק שממתינות למדינה מצד בעלי הקרקע הפרטית שבה יושב השדה – אם היתה מפרה את הסכם הפינוי עמם. חשוב לא פחות ואולי אף יותר - המדינה עצמה בונה על ההכנסות שצפויה להניב עבורה הקרקע של שדה דב, על מנת שתוכל להוציא לפועל את המהלך של מעבר צה"ל לנגב. הוצאת ההכנסות הצפויות מקרקעות שדה דב מהמשוואה הייתה שומטת את הבסיס הכלכלי לכל האירוע.

האם ליצחק הלוי, ארקיע וחולדאי יש עוד שפנים לשלוף מהשרוול? לכאורה במציאות הפוליטית והשלטונית שלנו הכל יכול להיות. אך מלבד דחייה נוספת של כמה חודשים במועד הפינוי, שתתקבל בטבעיות (כי אם כבר דחינו ארבע פעמים למה לא לדחות בפעם החמישית), שינוי משמעותי של ההחלטה נראה כרגע לא סביר.