פירוק האגודה העותמנית והמינוי התמוה של המפרקים

צו פירוק זמני ותקדימי לאגודה העותמנית "הסתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל" הפך למינוי מפרקים שהצליח להדהים רבים בקהילה המשפטית. החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בלוד עירית וינברג־נוטוביץ להורות על מינוי שני מפרקים זמניים לאגודה, המוכרת בשם פא"י, מבטיחה למפרקים שכר טרחה חודשי גבוה וקבוע. זאת מאחר שפא"י עתירת נכסים ונטולת חובות, ומחזיקה בעשרות מיליוני שקלים במזומן בחשבונות הבנק. אך זהות המפרקים שמינתה השופטת מציפה את ההליך הבעייתי ונעדר השקיפות של מינוי בעלי תפקיד.

הליך בקשת הפירוק של פא"י החל בסוף 2015 בפנייה לרשות התאגידים ורשם העמותות, אך מאחר שמדובר באגודה עותמנית, אלו השיבו שסמכויות הפיקוח מצויות בידי שרת המשפטים איילת שקד. ביוני אשתקד הוציאה שקד צו שמאפשר את פירוק העמותה, ובחודש דצמבר מינתה השופטת וינברג־נוטוביץ את רו"ח עופר אלקלעי לבדיקת וחקר הטענות. הדו"ח של אלקלעי, שנחשף בתחילת החודש ב"כלכליסט", הציג עבירות על החוק ונכסים של 150 מיליון שקל, תוך ניצול מעמדה של פא"י כאגודה עותמנית שמונע פיקוח על פעילותה. הדו"ח חידד את הצורך בהחלפת שדרת הניהול של פא"י ובהבראתה. שקד מקדמת בימים אלו תקנות שיגבירו את חובת השקיפות באגודות העותמניות.

השופטת עירית וינברג-נוטוביץ' צילום: אתר בתי המשפט

אלא שהאופן שבו מונו שני המפרקים לטיפול בתיק, מהשמנים שנחתו בעשור האחרון על שולחנם של שופטי הפירוקים, מעלה כמה תהיות. רק בשבוע שעבר פרסמה כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) סיגל יעקבי נוהל חדש למינוי בעלי תפקיד, המורה להציע לפחות חמישה מועמדים בכל תיק. על אף פרסום זה, יעקבי לא מנעה מנציגיה להציע בפני השופטת רק מועמד אחד שישמש מפרק מפעיל של אגודת פא"י: עו"ד עמית פינס השותף במשרד פישר בכר חן.

אך השופטת וינברג־נוטוביץ פסלה את מינויו של פינס והורתה על מינוים של עוה"ד שאול קוטלר ובניהו לאבל כמפרקים זמניים. לשניים הוענקו סמכויות נרחבות ובראשן הפעלת האגודה, ניהולה, גביית כספים עבורה וכן הליך הבראה שלה והפיכתה מאגודה עותמנית לעמותה רשומה ושקופה.

מפרקים עמוסי עבודה אך בלי ניסיון בהבראת אגודות

שלא במקרה הפך מינוי בעל תפקיד כנאמן או מפרק לסוגיה רגישה ביותר. מינוי האדם הנכון עשוי לייצר ערך עצום לנושים במקרה של חדלות פירעון, או לאגודות ועמותות במקרה של הליך הבראה שאינו מבוסס חובות. אך למרות זאת הליכי המינוי מתנהלים זה שנים בחוסר שקיפות ובמערכת שיקולים שאינה מובהרת בהמלצות המינוי בהחלטות השופטים.

הבאת שמו של עו”ד פינס כמועמד יחיד מטעם הכנ"רית מעלה כמה תהיות. עם התיקים המוכרים ביותר שבהם טיפל לאחרונה פינס נמנה בעליה לשעבר של מטבחי דקור יוסי אלקובי, שהגיע אליו כמה חודשים לפני קריסת הרשת. פינס לא הצליח למנוע את הקריסה וגם לא לגבש הסדר מול נושיו של אלקובי. תהייה נוספת היא הצעתו של פינס בידי הכנ"רית אף שקיבל לאחרונה מינוי בתיק גדול של שורט טרייד, ובניגוד לנקודת המוצא שאין למנות את אותו אדם בסמיכות זמנים בשני תיקים גדולים.

אך גם מינוי קוטלר ולאבל בידי השופטת מעלה תהיות. לאבל מוכר בעיקר כאחד מפרקליטי הבית של בנק לאומי. הוא מרבה לעסוק בבנקאות, אך הפעלת אגודות וחברות אינה בליבת פעילותו. הוא מונה כבעל תפקיד בתיק של חברת כוח האדם ח.א.ש, שהסתיים בצורה מאכזבת, ללא הסדר נושים.

קוטלר קיבל רק לאחרונה מינוי כמפרק זמני בתיק יורוקום נדל"ן יחד עם עו"ד שולי גולדבלט. כשגולדבלט ביקש לאחרונה להתמנות כנאמן לחברת הנדל"ן יעקב אלעזר, הזכיר לו השופט איתן אורנשטיין שקיבל לידיו רק לאחרונה את תיק יורוקום ולכן סירב למנותו. אך עבור וינברג־נוטוביץ אותו תיק לא מנע מסירה של תיק נוסף לידיו. קוטלר שימש כפרקליטם של האחים הוניגמן, מייסדי רשת האופנה הוניגמן המצויים בהליכי פשיטת רגל, ושימש כמפרק בתיק בטר פלייס, מהכישלונות הצורבים של השנים האחרונות. וינברג־נוטוביץ לא הסבירה מה הופך דווקא אותו למתאים לשיקום ולהבראת פא"י.

למעשה, שני בעלי התפקיד קוטלר ולאבל נחשבים למלאי עבודה, ונעדרי רקורד של הצלחות בהפעלות. יתרה מכך, טרם המינוי לא נבדק אם כלל יש להם הפנאי לעומס העבודה העצום שהתיק דורש. ואם כבר נדרשים שני בעלי תפקיד לתיק זה, מדוע לא שאחד מהם יהיה רואה חשבון כדי לחסוך בעלויות?

"קליפה ריקה המשמשת כסות למסחר בנדל"ן"

האגודה העותמנית פא"י החלה את ימיה כתנועת פועלי אגודת הישראל ההיסטורית, שהיו לה מפעלי התיישבות וחינוך רבים. היא הוקמה בפולין בשנות השלושים של המאה הקודמת כתנועה חרדית ועם השנים התרחבה לגרמניה ולארץ ישראל. בארץ היא נרשמה כאגודה עותמנית כארגון עובדים והחלה בפעילות התיישבותית וחינוכית, גייסה כספים רבים מתורמים פרטיים והקימה מפעלי חינוך והשכלה גבוהה, מפעלים פיננסיים ומפעלי פנאי ותיירות.

בקשת הפירוק שלה הוגשה ביולי 2017 בידי עמותת נזר ישראל מוסדות חינוך וחסד, שטענה כי פא"י כיום "אינה אלא קליפה ריקה המשמשת כסות ואצטלה למסחר אגרסיבי בנדל"ן לטובתם האישית של בעלי אינטרסים בודדים שהשתלטו עליה ונוהגים בה כבשלהם". לפי הטענה, בעשור האחרון סובלת פא"י מניהול בלתי תקין, נעדרת מוסדות נבחרים, אסיפתה הכללית האחרונה התקיימה ב־2003, והיא פועלת ללא מבקר פנים או ועדת ביקורת. בבקשת הפירוק הובאו נתונים חלקיים שלפיהם ב־2012 התקבל באגודה דיבידנד מחברה מוחזקת בהיקף של כמעט 19 מיליון שקל. הוצאות ההנהלה עמדו על 2.2 מיליון שקל בעוד עלות הפעילות 430 אלף שקל בלבד.

בתיק הדורש הפעלה, שכר הטרחה מחושב לרוב במסלול דמי ניהול, כלומר גביית שיעור מהכספים המצויים בחשבונות הגוף שמנוהלים בידי בעלי התפקיד. מסלול שכזה יוצר תמריץ ברור להנצחת התהליכים. כך, עו"ד יצחק מולכו מקבל תשלום לפי שעות בתיק חפציבה שבו הוא מטפל מאז 2007, וליפא מאיר מפרק את קו־אופ כבר 17 שנה. באולמה של השופטת וינברג־נוטוביץ עצמה מתנהל תיק הבראת החברה קדישא ראשון לציון שנפתח ב־2011, ועד כה לא שוחרר מניהולו של עו"ד ארז חבר שמקבל שכר טרחה חופשי.

אף שהשופטת מודעת לבעייתיות מצב זה, החלטתה בתיק פא"י אינה כוללת לוחות זמנים שיבטיחו שהליך הבראה זה לא יהפוך לשידור חוזר של המקרים האחרים. פא"י עצמה התנגדה נמרצות להליכים וטענה באמצעות עו"ד קרן רייכבך סגל כי פירוק אמור להיות מוצא אחרון ורק אחרי שניתנה לגוף אפשרות לתקן את הליקויים שנמצאו. פא"י ביקשה למנות בעל תפקיד להפעלתה מבלי להסמיכו כמפרק זמני. וינברג־נוטוביץ החליטה בכל זאת להורות על צו פירוק זמני מבלי לנמק ולא התייחסה לשאלה המשפטית ולשאלת הסמכות.

מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה כי מינוי בעלי התפקיד נעשה משיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. מהכנ”רית נמסר כי מאחר שאין מדובר בחדלות פירעון, בא כוח הכנ”ר לא התנגד. עו”ד לאבל מסר כי “אני נחשב לבעל תפקיד אמין, מנוסה, ממלכתי וישר - סיבה מספיק טובה למנות אותי. מי שמספר שתיק ח.א.ש הסתיים בצורה מאכזבת - לא מכיר את התיק. הייתי מועמד לתפקיד הכונס הרשמי, זו ליבת הפעילות שלי”. מעו”ד קוטלר לא התקבלה תגובה.

עו"ד פינס מסר: "כפי שאני מכבד את שיקול דעתו של בית המשפט שעה שהוא ממנה אותי כך אני מכבד לחלוטין את שיקול דעתו שעה שהוא מוצא לנכון למנות אחרים. בעלי התפקיד שמונו הם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ושניהם חברים אישיים. אני בטוח שכולם ירוויחו מן המינוי".