ברגע האחרון: נתניהו הורה להוריד מסדר היום את ההצבעה על חוק הפייסבוק
ההצבעה על החוק שנועד לאפשר למדינה לבקש מבית המשפט להסיר תוכן שפרסומו יכול לסכן באופן ממשי את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, היתה אמורה לעלות היום לקריאה שנייה ושלישית. נתניהו הורה לעצור את ההצבעה אחרי שגילה שהחוק יחול על כל עבירה פלילית ויפגע בחופש הביטוי – כפי שהתריעו המתנגדים לאורך כל הדרך
ברגע האחרון: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה לעצור את ההצבעה על חוק הפייסבוק שהיה אמור לעלות היום למליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
החוק נועד לאפשר למדינה לבקש מבית המשפט להסיר תוכן שפרסומו הוא בגדר עבירה פלילית ושהמשך פרסומו יכול לסכן באופן ממשי ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, או יביא לפגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. בניגוד לפנייה במסגרת הליך פלילי רגיל, החוק החדש יאפשר פנייה מקוצרת במעמד צד אחד, מבלי לתבוע אדם ספציפי ותוך פטור מדיני הראיות (כלומר, יאפשר לביהמ"ש לשקול ראיות שלא קבילות בהליך פלילי, כמו מידע שהושג ללא צו חיפוש).
בדיונים לקראת אישור החוק טענו נציגי משרד המשפטים ופרקליטות המדינה שהוא נועד להתמודד עם ההסתה לטרור ברשתות חברתיות. זו גם היתה העילה המרכזית שהציגו יוזמי החוק, שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן. מנגד, מתנגדי החוק התריעו שהוא יאפשר להסיר כל תוכן שפרסומו מהווה עבירה פלילית, כולל פרסומים שאין להם קשר להסתה לטרור דוגמת כאלו שעוברים על חוק איסור העלבת עובד ציבור או מהווים פגיעה ברגשי דת (טענה שנציגי הפרקליטות אישרו בדיונים בכנסת).
בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי
עתה, הורה ראש הממשלה לשקד ולארדן להסיר את החוק מסדר היום של מליאת הכנסת. לפי הודעה שפורסמה מטעם הליכוד, נתניהו סבור שהנוסח הנוכחי של החוק מאפשר פרשנות מרחיבה שעלולה לאפשר צנזורה של דעות ופגיעה קשה בחופש הביטוי – כפי שהתריעו המתנגדים לאורך כל הדרך. ראש הממשלה ביקש לפיכך לעצור את הליכי החקיקה ולהחזיר את החוק למתכונות המקורית - מניעת הסתה לטרור.
תגובת לשכת ראש הממשלה טרם התקבלה.
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בירכה על ההחלטה: "תמיד אמרו שהמטרה של החוק היא להילחם בהסתה ושהוא מיועד להסרת תכני גולשים מרשתות חברתיות", היא אמרה ל"כלכליסט". "כשעשיתי תדרוך על החוק לעיתונאים זרים נשאלתי אם הוא מאפשר להסיר גם כתבות מהניו יורק טיימס. אמרתי שלא, אבל כשחזרתי לחוק ראיתי שבהגדרה שלו לא כתבו רשת חברתית אלא כל אתר אינטרנט, בחינם או בתשלום בארץ או בחו"ל.
"זה שקול ערך לפקודת העיתונות המדנטורית. תחשוב שבאתר מידה כותבים ביקורת ארסית על המדיניות הכלכלית של הממשלה, וקוראים למרד מסים. מרד מסים הוא עבירה פילילה והקריאה עשויה לפגוע בכלכלת המדינה. החוק יאפשר במקרה זה להוריד תוכן מאתר חדשות ערוך ובמעמד צד אחד. אי אפשר כדי להסיר תוכן טרור לאפשר לצנזר פה עיתונים יש בעיה חוקתית בחוק וצריך לתקן אותו לפני שיצביעו עליו. החוק הרבה יותר בעייתי ממה שחשבנו".
פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות ונשיאת איגוד האינטרנט, אמרה בתגובה: "מדובר בחוק דרקוני שהורחב הרבה מעבר למידה הנחוצה, ואני שמחה שראש הממשלה גילה את הבעייתיות בחוק ועוצר אותו כעת. הרי אם החוק הזה יעבור, תושבי עמונה הבאה שינסו לקרוא למחאה ציבורית נגד פינוי יורדו מהרשת, והדפני ליף הבאה לא תוכל להעלות תכנים בדף הפייסבוק שלה. לקחו כאן נושא חשוב של עצירת תכנים המסיתים לטרור והרחיבו את זה לכל עבירה פלילית. בעצם מאפשרים למדינה לקחת את החירות הדמוקרטית שלנו לזעוק, ומאפשרים למדינה לסגור את הפה של האזרחים. היה צריך לעצור את הרחבת החוק כבר מזמן וטוב מאוחר מאשר לעולם לא".
ח”כ רויטל סויד (המחנה הציוני), שלטענתה יזמה את הצעת החוק המקורית בנושא, אמרה שהיא שמחה על החלטת ראש הממשלה. "התרעתי בוועדה שהחוק צריך לחול רק על הסתה לטרור", היא הוסיפה וביקשה מהקואליציה: "קבלו את ההסתייגויות שהגשתי ותחזירו את החוק למידותיו הראויות. הצעת החוק רחבה ומרחיקת לכת. חובתה של מדינה להגן על חופש הביטוי, על הזכות להפגין ועל הזכות לבקר, גם את מערכת המשפט ואת מערכת אכיפת החוק. מן הראוי היה שחוק הפייסבוק יחול במשורה ולא יפגע בערכים אלה".
ח״כ ניסן סלומינסקי יור ועדת החוקה, חוק ומשפט אמר כי "לחוק הפייסבוק חשיבות גדולה מאוד לבטחון המדינה. הוועדה בראשותי, עבדה בתיאום מלא עם כלל גורמי הבטחון ומשרדי הממשלה, וקבעה שכדי להסיר תוכן נדרש אישור היועמ"ש בכתב, תובע מטעם פרקליט המדינה והחלטה של שופט מחוזי - שאכן התוכן פוגע בבטחון המדינה. האם מערכת בקרה כל כך הדוקה שכזו איננה מספיקה?! במשך תקופה ארוכה הועדה עמלה ומצאה את האיזון המתאים בין בטחון המדינה ובין שמירה על חופש הביטוי. לצערי, יש כאן כוחות גדולים בעלי אינטרסים הפועלים שחוק זה לא יעבור. צר לי שראש הממשלה לא רואה את התמונה הכוללת".
השר לבטחון הפנים, גלעד ארדן, הגיב להחלטת נתניהו ואמר כי ״צר לי על ההחלטה לעצור את ההצבעה על החוק להסרת תכנים מסיתים לאלימות וטרור מרשת האינטרנט. ההסתה לאלימות וטרור ברשת הפכה בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמניעים מחבלים לבצע פיגועים. הוכח קשר ישיר בין רף ההסתה ברשת לביצוע מעשי טרור. רק לאחרונה נאלצתי לפנות לחברת טוויטר ולבקש שיסגרו חשבונות של ראשי ארגוני טרור מוכרזים שהפיצו את מסריהם ברשת טוויטר ואשר כיום, אין לנו כמדינה את הסמכות או היכולת לחייב את טוויטר להפסיק הסתה זו.
"ועדת החוקה של הכנסת דנה במשך כשנה וחצי בחוק שיזמתי עם השרה שקד ויצרה את האיזון הנדרש בין ההגנה הנדרשת על חופש הביטוי לבין חובתנו להגן על בטחון המדינה ואזרחיה. האיזון נוצר באמצעות הקביעה שרק היועץ המשפטי לממשלה באמצעות נציגו יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש צו להסרת תוכן מסית, כאשר יש להדגיש: מדובר רק בתוכן מסית המהווה עבירה פלילית ואשר גורם לאפשרות ממשית של פגיעה בבטחונו של אדם, בבטחון המדינה או בפגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. התנאים הם מצטברים! לא כל עבירה פלילית מהווה עילה לפנייה לבית המשפט.
"יועצים משפטיים בכירים מטעם משרדי הממשלה והכנסת היו שותפים להליך החקיקה והניסוח ויצרו רף גבוה המאזן בין האינטרסים. זהו חוק חיוני לבטחון המדינה וליכולת שלנו להגן על אזרחינו ואני מקווה שנצליח להשלים את חקיקתו בתחילת המושב הבא".
