$
אירועי ספורט

תודה לאבא ואמא שהביאוני עד הלום - איך הורים יכולים להפוך שחקן לאלוף עולם

מאחורי כל ספורטאי מקצועי יש לפחות הורה אחד שהקריב המון בשביל ההצלחה שלו. לרוב הם אינם מקבלים מספיק כבוד על כך, למרות שההצלחה תלויה בעיקר בהם

אוריאל דסקל 17:4517.07.18

אלן ואיזבל גריזמן ליוו את בנם, אנטואן, לכל מבחן שלו באקדמיות בצרפת - כולל על ידי האקדמיה של ליון. הוא לא נחשב לגדול או מהיר מספיק כדי להתמודד עם דרישות הבסיס לקבלה לאקדמיות היוקרתיות.

 

בגיל 14 שיחק במשחק מבחן עבור מונפולייה נגד פריז סן ז'רמן. מונפלייה, למרות ששיחק היטב, נדחה. שוב - בגלל גודלו. אבל קבוצה שכן התרשמה היתה ריאל סוסידאד ששלחה סקאוט לאותו משחק. המועדון הספרדי הציע לילד הצרפתי לעשות את המסע לדרום, להצטרף לאקדמיה בסן סבסטיאן. אלאיין ואיזבל, שהסיעו את הילד לכל חוג כדורגל וכל אימון, תמכו ב-100% במעברו למרות שברון הלב הצפוי. "אמו בכתה, אני התאפקתי אבל בפנים זה היה קשה לי מאוד" סיפר אלן ל- Griezmann Confidential, סרט התעודה שהפיק אנטואן. "אחיו, תיאו, גם בכה. כולם בכו - הוא עזב את הבית בגיל צעיר". גריזמן סיפר על הקושי בפרידה ועל כך שבילה ימים שלמים באקדמיה הספרדית כש"כל חיוך היה קצת עצוב". אבל ההורים שלו, למרות הקושי, למרות הגעגועים, הבינו שהסיכוי הטוב ביותר של הילד שלהם להגשים את עצמו, היה הרחק מהבית.

בנג'מין פאבר בן ה-22 גם כן בחר להודות להוריו לפני הגמר. בראיון לערוץ TF1 השחקן שגדל בלילה, כשעה ורבע נסיעה מביתו בז'מו, סיפר, עם דמעות בעיניים, על הנסיעות הארוכות עם הוריו לאקדמיה. לכל אימון. "הם עשו הקרבות אדירות מאז שהייתי מאוד קטן" אמר פאבר. "הקילומטרים שהם נסעו עבורי, פשוט אדיר. אני אף פעם לא אוכל להודות להם מספיק על כך".

 

כמעט לכל הורה של ספורטאי מקצועי יש סיפור הקרבה כזה או אחר. לעיתים ההקרבה היא ברמת לכרות שורשים ולעבור עם הילד למדינה חדשה (ליאו מסי), לעיתים זה ממש לוותר על תשלומי חשמל בשביל שיהיה כסף לחוג כדורגל/כדורסל (רומלו לוקאקו, ג'ייסון טייטום), לעיתים זה להיפרד מהילד בגיל 12-14 כדי שימשיך את התפתחותו בספורט (כריסטיאנו רונלדו ורבים אחרים), ולעיתים זה להסיע את הילד לכל מקום, להשקיע המון כסף וזמן בקריירה שלו (כמעט רוב ההורים).

 

אנטואן גריזמן, חלוץ נבחרת צרפת, מנשק את הגביע העולמי. "כולם בכו - הוא עזב את הבית בגיל צעיר" אנטואן גריזמן, חלוץ נבחרת צרפת, מנשק את הגביע העולמי. "כולם בכו - הוא עזב את הבית בגיל צעיר" צילום: רויטרס

 

כשקווין דוראנט בכה כשזכה בתואר ה-MVP הוא הודה לכל חבריו לקבוצה אבל בעיקר לאימו. "Your'e da real MVP" אמר ומיד הפך למימ. אבל האמת היא, שאין ספורטאי על שלא היה מישהו - הורה אחד או שניים, אופוטרופוס או מבוגר אחראי - שהקריבו המון מעצמם בשביל ההצלחה שלו.

 

לרוב, ההקרבות הללו לא מצליחות. הסיכוי של שחקן אקדמיה בצרפת להפוך לעבוד במקצוע הכדורגל הוא 12%. כלומר, יותר מ-80% מהשחקנים שההורים שלהם מקריבים עבורם המון, ושהם עצמם חיים כמקצוענים, לא מצליחים לעבוד בתחום האכזרי הזה - כדורגל.

 

אבל ההורים של אלו שמצליחים כנראה לא מקבלים מספיק כבוד. בכל זאת, לכל אלוף עולם יש אבא ואמא. ובדרך כלל הם הקריבו הרבה מעצמם כדי שהוא יהפך לאלוף עולם. זה משהו ששווה לזכור כשמדברים על "מודלים התפתחותיים" ו"מערכות לטיפוח כדורגלנים". בסופו של דבר, הרבה - הרוב - תלוי בהורים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x