גם השוויצרים פרשו מהמכרז על לאומי קארד

כעת נותרו במירוץ רק שלוש קבוצות: קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, שבוחנת את הרכישה קרוב לשנתיים; קרן ההשקעות האמריקאית סנטברידג', שמתמודדת ביחד עם מנכ"ל בנק מזרחי טפחות לשעבר אלי יונס; וחברת התקשורת פרטנר שבשליטת חיים סבן.

כשהמכרז יצא לדרך, בניהולו של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, היו עשרה מתמודדים וכעת נותרו שלושה. מה גרם לכך שמתמודדים פרשו בזה אחר זה?

ייתכן שהתשובה טמונה בחשש מחזרה על התסריט שהתרחש בעקבות ועדת בכר לבחינת המבנה התחרותי בשוק ההון. לפני עשר שנים, בעקבות דו"ח הוועדה, הבנקים נאלצו למכור את קרנות הנאמנות שבבעלותם. על פניו, הבנקים ספגו מכה קשה, אולם בדיעבד התברר כי המחירים שקיבלו עבורן היו גבוהים. כך, למשל, בנק הפועלים קיבל 850 מיליון שקל מבית ההשקעות פריזמה עבור חברת הקרנות פקן שניהלה 43 מיליארד שקל, אולם עד שפריזמה קיבלה לידה את השליטה הסכום צנח באופן דרמטי ל־16 מיליארד שקל בלבד. הסיבה לכך היתה שיועצי ההשקעות של הבנק הפסיקו לשווק באגרסיביות את הקרנות של החברה ללקוחות. דבר דומה התרחש בקרנות שמכרו בנק לאומי (פיא להראל ב־535 מיליון שקל) ובנק דיסקונט (אילנות דיסקונט לכלל ביטוח ב־580 מיליון שקל).

נקודת המוצא בכל הנוגע לחברות כרטיסי האשראי דומה. גם במקרה הזה יש רפורמה — רפורמת שטרום — שהתקבלה על בסיס מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית. לפי המלצות ועדת שטרום בנק לאומי נדרש למכור את לאומי קארד והפועלים את ישראכרט עד 2021, כאשר הכוונה היא שחברות כרטיסי האשראי יתחרו בבנקים במטרה להביא להפחתת המחירים בשוק האשראי. אך ייתכן שהן יתקשו בכך. הבנקים נערכים לפרידה מחברות כרטיסי האשראי ועלולים דווקא לחסל את התחרות מצד החברות המופרדות דרך הדרתם משוק הסליקה באמצעות אפליקציות התשלום החדשות שלהם. השליטה בשוק הסליקה תאפשר להם יתרון במתן אשראי ויחליש את התחרות האפשרית מצד ישראכרט ולאומי קארד על אשראי לציבור. המכירה של כרטיסי האשראי עשויה להתברר כמהלך הכי חכם מבחינתם: בזמן שחברות הכרטיסים מנסות לפלס את דרכם תחת העין הבוחנת של הבנק, האפליקציות צוברות תאוצה ומאיימות לחסל אותן.

רקפת רוסק עמינח צילום: אוראל כהן

בנוסף לכך העמלה הצולבת הורדה על ידי בנק ישראל מ־0.7% ל־0.5% — מהלך שיפחית משמעותית את ההכנסות של חברות כרטיסי האשראי. הבנק המרכזי הבטיח ששיעור העמלה לא ירד פעם נוספת עד 2023, אך בשנה זו ייתכן שהשיעור יירד באופן קיצוני.

עולם הולך ונעלם

כל אלו מביאים לכך שהמתמודדים על חברות כרטיסי האשראי חוששים וחלקם פורשים, במידה רבה בצדק. אחד מהגורמים שקשורים לפרטנרס גרופ טען כי עולם כרטיסי האשראי הוא עולם שהולך ונעלם לטובת פלטפורמות דיגיטליות. אם הבנקים יטילו את כובד משקלם על התחום, לרוכשים של לאומי קארד וישראכרט צפויה תחרות קשה. לדברי אותו גורם, רכישת חברת כרטיסי אשראי במצב זה משולה ל"לקנות סטארט־אפ עם תיק לקוחות. לשלם על זה יותר מ־2 מיליארד שקל זה יקר. הריבית שהבנקים גובים כיום מחברות כרטיסי האשראי כמעט אפסית, אבל היא תעלה כשהחברות יחליפו בעלים. מה שיקטין רווחים. אפשר לגלגל את העלויות על הצרכן, אבל צפויה לך תחרות. בנוסף, יש חשש מחדלות פירעון של לקוחות פרטיים במצב כזה".

על החששות העסקיים יש להוסיף את סימני השאלה הרגולטוריים, כמו היתר שליטה מבנק ישראל שדרוש למי שמעוניין לרכוש את לאומי קארד וישראכרט. שתי החברות הן במעמד סולק, שנחשב לתאגיד בנקאי. עד היום חברת כרטיסי אשראי לא קיבלה היתר סולק בנפרד, כך שלא ברור מה בדיוק יכלול ההיתר שיקבלו החברות לאחר הפרדתן. בנוסף, אין ודאות בנוגע ליכולת להחליף את הדירקטוריון לאחר הרכישה, שכן נדרש אישור של בנק ישראל לדבר, מה שמעמיד בסימן שאלה את השליטה האפקטיבית בחברות.

שאלות נוספות בתחום הרגולטורי יצוצו אם הזוכה תהיה קרן השקעות: כיצד בנק ישראל יוכל לבדוק את ההון של הקרן? האם יבחן את ההון של השותף המנהל או שייקח בחשבון גם משקיעי עוגן? והאם ההתחייבויות של הקרנות ייבדקו גם?

לכל אלו מתווסף גם תאריך יעד דחוק. לפי המכרז של לאומי קארד, יש להגיש את ההצעות המחייבות עד 2 באוגוסט. ל"כלכליסט" נודע כי הסיבה היא שלאומי קארד ביצעה בדיקת נאותות עצמית באמצעות משרד עוה"ד תדמור־לוי, והיא מעמידה אותה לרשות המתמודדים, מה שאולי אמור לקצר תהליכים. אולם חלק מהמתמודדים מעוניינים לבצע גם בדיקות עצמיות.