הקרקע שעליה צמחה מהפכת המובייל נכבשה בידי הענקיות

עידן המובייל לא החל ב-9 בינואר 2007, היום שבו מייסד ומנכ"ל אפל סטיב ג'ובס חשף את האייפון הראשון. הוא גם לא פרץ ביום שבו יצא המכשיר לשוק, ב-29 ביוני באותה שנה, לא באמת. האייפון הראשון היה פלא הנדסי שהקפיץ את החומרה בתחום כמה דורות קדימה, אבל היה גם מכשיר סגור ומוגבל. כזה שלא מייצר שוק מעבר לסביבה המיידית של אפל עצמה.

עולם המובייל המודרני שאנחנו מכירים ונושמים פרץ לחיים היום לפני עשור בדיוק, כשאפל השיקה את האפסטור. זו נקודת המוצא האמיתית לאקוסיסטם המשמעותית ביותר שצמחה במאה הנוכחית: הרגע שבו אפשרה לראשונה למשתמשי האייפון להוסיף למכשיר יישומים ויכולות מעבר לאלו שאיתם הוא יצא מהקופסה. האייפון היה בסיס הכרחי לכלכלת האפליקציות של העשור האחרון אבל הוא היה רק חצי מהתשובה. היתה זו חנות האפליקציות והחיבור בינה לבין האייפון שיצר את הקסם שהוביל להולדת שוק המובייל כפי שאנו מכירים אותו כיום.

ג'ובס והאייפון צילום: רויטרס

מה שהחל כצעד הססני מלווה בסימני שאלה רבים - ולא מעט התנגדויות בתוך אפל עצמה - הפך לאחת התופעות הכלכליות והחברתיות החשובות של ימינו. 500 האפליקציות היו בחנות בעת השקתה צמחו ליותר מ-2 מיליון שהורדו יותר מ-170 מיליארד פעמים וייצרו הכנסות של יותר מ-130 מיליארד דולר במערכת התשלומים הפנימית של אפל לבדה.

יצירת תעשיות חדשות

כמו במקרים רבים אחרים, אפל לא היתה הראשונה להשיק חנות אפליקציות, אלו היו קיימות בצורה זו אחרת כבר מתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. אבל החנות של אפל היתה הראשונה שמשכה הן מפתחים והן משתמשים, והיתה הבסיס לפיתוחים מפתיעים ויצירתיים ויצרה אקוסיסטם אמיתית. החומרה של האייפון אפשרה לאפליקציות שרצו עליו לעשות הרבה יותר מכל מכשיר נייד שקדם לו. זאת, בשילוב התפוצה הרחבה של המכשיר ופלטורמת הפיתוח שמשכה מפתחים מוכשרים היוו בסיס כלכלי משמעותי לפעילות של חברות קטנות וגדולות, ומקור לפיתוחים וחידושים שלא היו מתקיימים בלעדיה.

10 שנים לאפסטור: חנות האפליקציות ששינתה את העולם פוזלת למזרח לפני 10 שנים השיקה אפל את חנות היישומים שלה, שהעניקה למפתחים גישה ישירה למשתמשים ואפשרה את עלייתן של תעשיות חדשות. עד היום היא מכניסה יותר כסף גם מחנות גוגל, שגדולה ממנה משמעותית. ואולם, השינויים בזירה העולמית לא פסחו גם עליה עומר כביר, תגובה אחת לכתבה המלאה 

האפסטור הולידה תעשיות שלמות והמציאה תחומי פעילות חדשים שלא היו מתאפשרים בלעדיה ובלי חנויות האפליקציות שבאו בעקבותיה, ובראשן פליי של גוגל. בלי האפסטור לא היו לנו נסיעות שיתופיות, אובר, ליפט, גט ודומותיהן לא יכולות לפעול בלי הגישה לסמארטפונים שמעניקה להן חנויות האפליקציות.

תחומים אחרים כמוזיקה בסטרימינג או מסרים מידיים היו קיימים עוד קודם, אבל שילובם בסמארטפונים הפכה אותם מתחומי נישה לשירותי מיינסטרים מהפכניים. באופן דומה, היכולת לגשת לשירותים כמו פייסבוק וטוויטר בקלות ובנוחות הגבירה את הדומיננטיות שלהם בחיינו ותורגמה לצמיחה והכנסות שכנראה לא מתאפשרות בעולם נטול מובייל.

במקביל הפכו חנויות האפליקציות את הסמארטפון למכונת המשחקים הניידת האולטימטיבית. משחקים כמו קלאש אוף קלאנס הפכו לתופעות תרבותיות חוצות דורות, והמפתחות שזיהו את התחום הפכו לחברות ענק עם הכנסות של מיליארדי דולרים.

האפליקציה לא מתה

בתום עשור של פעילות אי אפשר שלא לתהות לגבי העשור הבא. זה שנים נשמעים קולות שמבכים את מותה של האפליקציה. פרשנים רבים הספידו את חנויות האפליקציות לטובת יישומי רשת שמשתמשים בפרוטוקולים מתדמים. לטענתם, בעתיד האפליקציה תהיה לא יותר מקישוקר מתוחכם לאתר מובייל ייחודי.

אך בינתיים כל זה לא קרה. הנתונים המובאים בעמודים אלו מראים כי הורדת האפליקציות והוצאות המשתמשים עליהן מטפסות בהתמדה וצפויות להמשיך לטפס בשנים הקרובות. אמנם יישומי רשת כיום מתוחכמים ומורכבים הרבה יותר מבעבר, אך אפליקציות מובייל עדיין מציעות יתרונות מובנים כמו חיבור ישיר לרכיבי חומרה שמאפשר להן לספר יכולות מתקדמות יותר: כמו אינטגרציה עם סייעניות חכמות או שימוש ביכולות מציאות מוגברת.

האפליקציות אמנם לא הולכות לשום מקום, אך מי שצפוי להיעלם וכבר היום כמעט שנמוג הוא המפתח העצמאי הקטן. בתחילת הדרך היו המפתחים העצמאיים הראשונים לזהות את הפוטנציאל של חנויות האפליקציות והיוו את הכוח החדשני בהן. חברות גדולות נכנסו בהססנות או בצורה מוגבלת, והמפתחים העצמאיים נהנו משדה משחק יחסית שיוויוני שאפשר לחלקים מהם לייצר הכנסות משמעותיות.

אך תוך זמן קצר החברות הגדולות והעשירות הבינו שעולם המובייל הוא מכרה זהב ונכנסו אליו בכל הכוח. מספר מפתחים קטנים הצליחו לגדול מהר מספיק כדי להצטרף לשורות הגדולים (כמו מפתחת אנגרי בירדס Rovio) או לסגור עסקה רווחית עם ענקית טכנולוגיה (כמו ווטסאפ). אך הרוב דשדשו או נעלמו. כיום האפסטור היא משחק לענקיות כמו גוגל, פייסבוק, טנסנט, עליבאבא, EA ודיסני, שמובילות את רשימות האפליקציות הפופולריות והמכניסות ביותר. מפתחים עצמאיים וקטנים עדיין יכולים להצליח, אבל זה דורש מהם הרבה יותר מאמץ, מקוריות וחדשנות וזה נעשה קשה יותר ויותר. סביר שהמגמה רק תתחזק בעשור השני לחיי האפסטור, במיוחד אחרי שאפל החלה לשלב כלי פרסום בדמות הצגת תוצאות חיפוש ממומנות שמספקים יתרון מובהק לחברות עתירות ממון.