טובעים בבנאליות: הסרט "נסחפים" לא שומר את הראש מעל למים

"נסחפים", המבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בשנות השמונים, מספר על זוג צעיר ומאוהב שמשיט סירה באוקיינוס השקט לכיוון חופי ארה”ב, כשסופת הוריקן הופכת את הסירה, שוברת את תרניה וקורעת את מפרשיה, והם תקועים בלב ים. הסרט נפתח כמה שעות אחרי הסופה כשהגיבורה, תמי, מתעוררת מהמכה שקיבלה בראשה בבטן הסירה - לבד, חבולה וחסרת ניסיון אמיתי בשיט. מכאן העלילה שטה קדימה ואחורה בזמן: אחורה אל סיפור ההיכרות של שתי דמויות הרפתקניות עד לרגע פרוץ הסופה, וקדימה - ניסיונותיה של תמי להגיע לחוף מבטחים.

את "נסחפים" ביים הבמאי האיסלנדי בלתזאר קורמקור, שבשנים האחרונות הפך לסוג של מומחה בינלאומי לסרטי אסונות טבע המבוססים על סיפורים אמיתיים. “נסחפים” הוא לא סרט ההישרדות הימי הראשון שלו. קדם לו “המעמקים” שהיה ברשימה הקצרה לאוסקר הזר מטעם איסלנד, ובין לבין הוא ביים את “אוורסט”, סרט הישרדות ואסונות על הר. ואכן, למראה “נסחפים”, קורמקור הוא במאי הישרדות מוצלח. מהשוט הראשון הווירטואוזי, הארוך, והמסחרר, קורמקור והצלם שלו רוברט ריצ’רדסון (בעל שני אוסקרים, והצלם הקבוע לשעבר של אוליבר סטון) מייצרים את הרגעים הטובים ביותר בסרט כשהם מציגים את המצוקה הפיזית והנפשית של הגיבורה בלב ים, בספינה שהיתה אמורה להיות כלי תענוגות והופכת למלכודת מוות. אבל בסרט הלא ארוך הזה, רק חצי מאורכו - כ־40 דקות מסך - מוקדש להישרדות. כל השאר מוקדש לפלאשבקים, וכאן צולל הסרט אל מצולות מגרעותיו.

"נסחפים". שיילין וודלי וסם קלאפלין נאבקים בסופה ובפלאשבקים צילום: איי פי

הסיפור, מתברר לנו די מהר, מאוד בנאלי. כלומר, עד הרגע שבו הסירה שלהם נמעכת על ידי גל עצום. בדרך כלל, היכרות מוקדמת עם הדמויות יוצרת בסיס להבנת המגרעות והמעלות של הדמויות, שיבואו לידי ביטוי בהמשך הסרט. אבל כאן מקדישים המון דקות מסך נטולות אקשן כדי לספר לנו שלושה דברים די בסיסיים: היא נורא אוהבת אותו; היא ממש לא רוצה לחזור הביתה לארה”ב, מה שהופך את ההוריקן הזה למעין משאלה שהתגשמה אבל גם קצת יצאה משליטה; והיא צמחונית, מה שיציב לה קונפליקט כשהיא תצטרך להחליט האם המצפון שלה מאפשר לה להרוג דג כדי לא למות ברעב.

סיפור הרקע כה בנאלי, שהוא הופך את כל סצנות ההישרדות למעין מסע נקמה של הטבע בבחורה צעירה שהיו לה עקרונות גדולים, והיא נאלצה להקריב אותם בזה אחר זה. זה המקום שבו תסריטאים שמעצבים סיפור אמיתי לדרמה קולנועית הפכו את הגיבורה שלהם לדמות קצת רדודה. אבל בחלוף שעה ועשר דקות מתחילת הסרט מבינים שהיתה לזה סיבה. המבנה הלא־ליניארי חושף בפנינו באופן הדרגתי פרט מידע שלא ידענו קודם. מתברר שהיתה פה יד מכוונת שעשתה טריק - אבל הותירה את הפלאשבקים ברמת טיוטה.

למרות במאי מיומן, צלם מופלא ושחקנית מצוינת, "נסחפים" נותר רק חצי סרט - סצנות ההישרדות מותחות ומלחיצות. כל מה שבא לפני, הוא משקל עודף שהסרט הקצת רעוע הזה לא לגמרי מצליח לשמור מעל המים.