האוצר חולב את ביטוח לאומי בקצב גדול פי 3 מאז 2014

קופת הביטוח הלאומי מתרוקנת: גובה העודפים שמשרד האוצר לוקח מהמוסד לביטוח לאומי גדל בשנים האחרונות פי שלושה - מ־3.6 מיליארד שקל ב־2014 ל־11.1 מיליארד שקל ב־2018. התוצאה היא עלייה גוברת של חוב המדינה לביטוח הלאומי, המוערך היום ב־216 מיליארד שקל. הנתונים עולים מתשובה של שר העבודה והרווחה חיים כץ לשאילתה שהגיש ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני.

לפי הסכם מ־1980 בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי, בכל שנה לוקח האוצר את הסכומים שהביטוח הלאומי אינו מוציא ואמורים לשמש אותו בעתיד. על הסכומים האלה משלם האוצר למוסד ריבית ממוצעת נמוכה מאוד של כ־2.8%.

את הכסף שלוקחת המדינה מהביטוח הלאומי היא משקיעה באגרות חוב ממשלתיות, ולכן היכולת של המוסד להשתמש בכספים אלה בשעת הצורך תלויה לחלוטין בממשלה. לכן, הגדלת החוב של המדינה לביטוח הלאומי מסכנת את יכולת המוסד לעמוד בהתחייבויותיו העתידיות - ועלולה להשאיר את אזרחי ישראל ללא כיסוי ביטוחי.

עם זאת, ייתכן שבשנים הקרובות ירד גובה העודף שלוקחת המדינה, בשל עלייה בהוצאות המוסד בעקבות מתווה הנכים והצמיחה בקצבאות הזקנה של עולים חדשים.

באופן פרדוקסלי, הסיבה העיקרית להגדלת הסכומים שלוקח האוצר היא העלייה בהשתתפות המשרד בתקציב הביטוח הלאומי. כלומר, האוצר מגדיל לכאורה את ההשתתפות שלו בתקציב הביטוח הלאומי, ולאחר מכן לוקח את הכסף ומשתמש בו למטרות אחרות. באוצר טוענים שבכך שהם מגדילים את כמות אגרות החוב הם מחזקים את הביטחון האקטוארי של הביטוח הלאומי.

אלא שבביטוח הלאומי מטילים ספק רב ביכולת המדינה להחזיר את הכסף בשעת הצורך בלי לפגוע בקצבאות. לכך ניתן להוסיף את העובדה שההסכם בין הצדדים לא מחייב את האוצר להחזיר את הכסף, ובמקרה הצורך הדבר ייפתח למשא ומתן.

בתשובתו לשמולי, השר כץ כתב: "במהלך השנים הצטבר חוב ממשלתי כלפי המבוטחים שאינו נזיל כלל וכלל ולכן לא יכול לשמש כרית ביטחון לעת צרה... לפי חישובים אקטואריים שבוצעו בביטוח הלאומי, כבר באמצע שנות ה־20 צפוי שהמוסד יימצא בגירעון שוטף, ולא רק גירעון אקטוארי".

שר הרווחה חיים כץ צילום: עמית שעל

על פי חוק הביטוח הלאומי, משרד האוצר אמור לממן סכום השווה לכ־57% מהגבייה של הביטוח הלאומי וב־2019 העביר 29 מיליארד שקל, כפיצוי על כך שחלק גדול מהאוכלוסייה משלם דמי ביטוח לאומי נמוכים בהרבה מהסכום הדרוש כדי לכסות את הביטוח שלהם. השר כץ, אגב, טוען שכדי שהאוצר יכסה באמת את הסכום החסר הוא צריך להעביר סכום גדול ב־50%.

השתתפות האוצר בתקציב הביטוח הלאומי עלתה מ־17 מיליארד שקל ב־2014 ל־29 מיליארד שקל ב־2018, לפי תחזיות. הדבר קרה כתוצאה מהגדלת תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי ומהעברת האחריות לחלק מהתשלומים של הביטוח הלאומי למדינה - ובעיקר תשלומי האשפוז עבור יולדות.

אלא שבביטוח הלאומי לא רואים בעצם את הכסף הנוסף, שעובר לאגרות החוב. באוצר רואים באגרות החוב השקעה אמיתית. "שיפרנו את המצב האקטוארי של הביטוח הלאומי מאוד", נמסר מהאוצר. "הגברנו את האיתנות הפיננסית. הרחקנו את התרוקנות הקרן ב־15 שנה".

שמולי שלח אתמול (א') מכתב לשר כץ ולמנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר שבו ביקש מהם לבחון ביטול או שינוי של ההסכם עם האוצר, "לנוכח הסכנה הנשקפת לזכויות המבוטחים בעתיד. העובדה ש'עודפי' התקציב בביטוח הלאומי אינם מובטחים לכיסוי התחייבויות משקפת חוסר אחריות וסכנה לא מבוטלת לציבור".

שפיגלר אמר בתגובה: "מדובר בהסכם שלא מתאים לימינו והוא לא יישאר בעתיד במתכונתו". שפיגלר מתנגד בייחוד לסעיף שקובע כי במקרה שלביטוח הלאומי יש צורך בכסף הוא צריך להיכנס למשא ומתן עם האוצר.

אתמול, בכנס לשכת רואי החשבון, אמר שפיגלר: "נפעל לשנות את ההסכם עם האוצר כך שעודפי הגבייה יופנו לטובת המבוטחים".

הביטוח הלאומי רשאי להודיע מדי שנה על ביטול ההסכם עד סוף אוקטובר. באוצר מציינים שכבר שנתיים השר כץ מאיים בכך ואינו מיישם. לטענת אנשי האוצר, הסיבה לכך היא שבביטוח הלאומי לא יידעו מה לעשות עם 11 מיליארד שקל בשנה - כך שהשאלה היא אם כץ יפסיק את ההסכם או יתנה את המשכו בשינוי של תנאיו. ב־15.7 תדון באיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי.

האוצר: "קמפיין תקשורתי שקרי"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "צר לנו ששר הרווחה ומנכ"ל הביטוח הלאומי לא טורחים לטפל בבעיות העומק העומדות בבסיס הגרעון האקטוארי של המוסד, ובמקום זאת בוחרים לצאת בקמפיין תקשורתי שקרי". באוצר מציינים שכדי להקטין את הגירעון התפעולי של הביטוח הלאומי לקחה הממשלה על עצמה שורת פעולות שעד אז נעשו על ידי המוסד דוגמת סוגים של אשפוזים בבתי חולים, תשלום עבור הטיפול הרפואי בתאונות עבודה.

באוצר מודים שהצעדים האלה "הגדילו את הוצאות המדינה והכנסותיה בסכום זהה". אבל התוצאה לדבריהם היא עודף בתקציב השוטף של הביטוח הלאומי ב-15 השנים הבאות. בפועל מדובר כמובן בתרגיל חשבונאי שמעביר את האחריות לגרעון הביטוח הלאומי מהדור הנוכחי לדור הבא. באוצר אומרים ש"זה איננו פתרון קבע. על מנת להביא לאיזון אקטוארי ארוך טווח יש לייצר תכנית ממשלתית מקיפה, שיכולה לכלול בין השאר שינויים מבניים במוסד, הגדלת הגבייה והעלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים".