דו"ח ה-OECD: ישראל ממשיכה להשקיע סכומים נמוכים יותר בבריאות לעומת יתר המערב
על פי דו"ח הבריאות השנתי של הארגון, ישראל נמצאת במקום ה-30 מתוך 35 המדינות החברות בהוצאה הציבורית לבריאות מסך ההוצאה הלאומית. שיעור מיטות האשפוז במקום החמישי מהסוף ב-OECD ושיעור מכשירי ה-MRI - נמוך פי 3 מהממוצע בארגון
גם ב-2016 שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל היה בין הנמוכים ביותר בקרב מדינות הOECD ועמד על 63% בלבד מסך ההוצאה הלאומית.
מדו"ח הבריאות השנתי שמפרסם הארגון עולה כי ישראל נמצאת במקום ה-30 מתוך 35 המדינות החברות, כשהממוצע שלהן הוא 74%. השורה התחתונה היא שישראל ממשיכה להשקיע סכומים פחותים על בריאות ביחס לשאר העולם המערבי.
- ישראל בין המדינות הגרועות ב-OECD בהוצאה הציבורית על בריאות
- מימון הבריאות בישראל: 38% ממשלתי ו-36% פרטי
- בתי החולים בישראל ממהרים לשחרר מאושפזים
מדובר בהמשך ישיר לדו"חות הקודמים שפרסם הארגון, כשאין באמת הפתעות מיוחדות – ואולי כאן טמונה הבעיה. בעוד שהאוכלוסייה מזדקנת והטכנולוגיות מתחדשות, מערכת הבריאות בישראל נאלצת להתמודד עם משאבים חסרים ביחס למשתנים הללו. מהדו"ח עולה כי שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות, כלומר גם הוצאה ציבורית וגם פרטית, עמדה ב-2016 על 7.3% מהתוצר הגולמי. מדובר בירידה קלה ביחס לדו"חות הקודמים כאשר ב-2014 השיעור עמד על 7.6%.
עוד עולה מהדו"ח כי שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך ביחס למדינות המערב, כשהוא עומד על כ-2.3 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 מיטות בשאר המדינות. גם כאן ישראל ממוקמת במקום החמישי מהסוף בין מדינות הארגון, בעוד שתפוסת המיטות בישראל עומדת על 93.8% - והיא השנייה בגובהה ב-OECD. במלים אחרות, ישנו צורך קריטי במיטות אשפוז נוספות בבתי החולים הציבוריים בישראל.
שיעור מכשירי ה-MRI למיליון תושבים בישראל עלה לפי הדו"ח הנוכחי ועומד על 4.9, וזאת לאחר שב-2015 ניצב על 4.2. מדובר בבשורה חיובית, אך עדיין – רחוק מאוד מהממוצע בקרב מדינות הארגון הניצב על 15.8 מכשירים למיליון תושבים. למעשה, רק במקסיקו ובהונגריה ישנו שיעור נמוך יותר של מכשירים מאשר בישראל. בישראל מבצעים 36 בדיקות MRI לאלף תושבים לעומת 64 בדיקות בממוצע לאלף איש בקרב שאר מדינות הארגון.
תוחלת החיים בישראל גבוהה מהממוצע בין מדינות המערב, והיא ניצבת על 82.5. נתון זה רק מדגיש את הצורך בהקצאת משאבים נוספים למערכת הבריאות, בשל הצורך העולה בשירותי בריאות מצד האוכלוסייה הבוגרת. תוחלת החיים של גברים היא הרביעית בגובהה בין מדינות הארגון וניצבת על 80.7 לעומת ממוצע של 78.1. תוחלת החיים של נשים ניצבת במקום ה-12 בין המדינות עם 84.2 שנים לעומת ממוצע של 83.4.
בשורה חיובית נוספת שעולה מהדו"ח היא ששיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות, ועמד על 3.1 פטירות לאלף לידות לעומת ממוצע של 3.8 ב-OECD. שיעור ההתאבדויות בישראל עומד על 4.1 ל-100 אלף איש לעומת 12.4 בארגון, והוא השני הנמוך ביותר במערב.
סגן שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, מסר בתגובה כי "ה-OECD מראה שוב שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. מספר רב של מדדים משתפר וניתן לראות את התוצאות של הגידול בהשקעה במערכת הבריאות הציבורית. אני בטוח שגם בשנים הבאות נמשיך ונראה מגמת שיפור".
מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב הוסיף כי "נתוני ה-OECD מציגים תמונה מורכבת של מערכת הבריאות. תוצרי הבריאות הם בצמרת ה-OECD, אך בנושאי תשתיות ומשאבים נדרש שיפור משמעותי מעבר לשיפורים שביצענו בשנים האחרונות. האתגרים של מערכת הבריאות, כפי שעולים בדוח מחייבים תשומת לב יתרה במיוחד לאור מגמת ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה".