מונדיאל 2018
האם VAR משפיע על סגנון הכדורגל?
נראה ששופטי הווידאו במונדיאל גורמים ליותר שערים מפנדלים וממצבים נייחים. איך זה קורה והאם תהיה לכך השפעה כמו שינוי החוקה ב-1992?
ענף הכדורגל השתנה בצורה דרמטית ב-1992 בזכות חוק שעבר בפיפ"א - חוק שאסר על מסירה אחורה לשוער. יותר נכון, החוק מנע מהשוער לקלוט את הכדור ממסירה אחורה. בנוסף, הוגבל הזמן של שבו השוערים יוכלו להחזיק את הכדור ביד .
ה-VAR - סיוע טכנולוגי לשופטים במונדיאל צילום: רויטרס
השינוי היה מהיר ודרמטי. עד 1992 ניתן היה למסור את הכדור אחורה לשוער שהיה יכול לקלוט אותו, לחכות שכל השחקנים יחזרו למקום שלהם במגרש ולהתחיל את המשחק בזמן שלו. הקצב של משחק הזה היה איטי. הטקטיקות היו מסרסות והמשחקים היו יכולים להיות משעממים מאוד - במיוחד כאשר קבוצה אחת הובילה והחזירה את הכדור לשוער בכל הזדמנות. זה היה די נהוג ששחקני קישור ואפילו התקפה, במצב יתרון לקבוצתם במשחק, היו מחזירים את הכדור לשוער מהחצי של היריבה. הכל כדי להאט את קצב המשחק.
קראו עוד בכלכליסט:
"ב-1992 החוק הוביל לכך שקבוצות קיבלו תמריץ ללחוץ יותר קדימה, לגרום לבלמים להחזיר את הכדור אחורה או לגרום להם לטעויות", אומר מייקל קוקס, בעל הבלוג Zonal Marking וכותב של הספר על ההיסטוריה הטקטית של הפרמיירליג, The Mixer. "מנג'רים גם התחילו להשתנות בגלל שהבינו שאי אפשר לשמור על קווים הגנתיים אגרסיביים ושאי אפשר להחזיר את הכדור לשוער בלי להוביל עליו ועל ההגנה לחץ. כתוצאה מכך, המשחק נמתח, נוצרו יותר מרווחים בקישור והמהירות של המשחק עלתה פלאים. אם פעם שחקנים היו רגילים להרבה מאוד הפסקות מפעילות בזמן שהשוער החזיקו בכדור, אחרי 1992 המשחק נהפך להרבה יותר מהיר וחסר הפסקות".
ה-VAR - סיוע טכנולוגי לשופטים במונדיאל צילום: רויטרס
השחקנים, כאמור, היו צריכים להשתפר מבחינה טכנית ופיזית, בכל מקום במגרש, בעיקר מאחורה - בהגנה. ההתקדמות הפיזיולוגית מ-1992 היתה מטוארית ומבחינה
כלכלית, הכדורגל הפך להרבה יותר ראוי לצפייה ומעניין.
פטר שמייכל, אחד מהשוערים היותר טכניים בתקופה הזו (בעיקר בגלל עברו כחלוץ) טען ש"חוק המסירה האחורה הוא החוק הטוב ביותר שקרה - הוא שינה את המשחק לנצח". והוא צודק.
מסקנות מ-105 שערים: האם נראה שינוי כזה אחרי שנת 2018?
אחרי 105 שערים ב-40 משחקים במונדיאל, ניתן להסיק מספר מסקנות על הכדורגל בטורניר אליפות העולם בכדורגל.
על פניו, הבשורה של המונדיאל הזה היא הצגת הסיוע הטלוויזיוני לשופטים. אחרי שנים בהם פיפ"א - בגלל טיפשות ושמרנות - סירבה לגייס טכנולוגיה פשוטה כדי לסייע לשופטים לקבל החלטות נכונות, במונדיאל הזה העזרה הטלוויזיונית רצה בצורה חלקה יחסית וזה משפיע על המשחק. ה-VAR, כלומר Video assistant referee, מסייע לשופטים לקבל החלטות.
השפעות לטווח הארוך עדיין קשה לתאר, אבל במונדיאל הזה יש 0.5 פנדלים למשחק בעוד שבליגות העונה היו בין 0.2 ל-0.3 פנדלים למשחק. בנוסף, יש יותר שערים ממצבים נייחים. 26% מהשערים הם ממצבים נייחיים (ללא פנדלים). בליגות מדובר בשיעור של בין 15% למקסימום 25%.
אז למה זה קורה? לפי רוברטו מרטינס, מאמן נבחרת בלגיה, מספר השערים במצבים נייחים, פנדלים ובדקות האחרונות של המשחקים (15% מהשערים מובקעים ב-10 הדקות האחרונות), קשורים ל-VAR. "בגלל ה-VAR שחקני הגנה כבר לא יכולים לתפוס שחקני התקפה כמו פעם, זה משחרר אותם ברחבה", אמר מרטינס. "ה-VAR עוזר לפייר פליי ולקבוצות שרוצות להבקיע". מרטינס הוסיף כי הווידיאו בכלל, ככלי אימון, מאפשר ללמוד את היריבה הרבה יותר טוב - וזה גם מוביל ליותר שערים ממצבים נייחים".
יש לציין ש-VAR פועל בבונדסליגה הגרמנית ובסריה A האיטלקית בעונה שחלפה. בגרמניה 47% מהשחקנים רצו להיפטר מה-VAR, אבל זה בעיקר בגלל הדרך שבה הותקנה המערכת והפאשלות של השופטים שהתרגלו אליה. בסריה A הניסוי היה מוצלח הרבה יותר. רק 1% מההחלטות שהתקבלו על סמך VAR היו שגויות ומספר הצלילות ברחבה של שחקנים ירד בכ-20%. הערכות הן שה-VAR יפעל בצורה הרבה יותר חלקה - ופיפ"א צריכה לעשות "עבודה אנלוגית" מצידה ולחדד נהלים וחוקים כגון מה נחשב לעבירה ברחבה, מה נחשב לעבירת יד, מה נחשב לנבדל ועוד.
האם ה-VAR יהיה בעל השפעה דומה לשינוי החוקה ב-1992? עדיין קשה לדעת - אבל כפי שההשפעה של שופט הווידיאו נראית עכשיו - המשמעות היא יותר פנדלים, יותר חופש ברחבה במצבים נייחים, פחות צלילות. ייתכן שנראה השפעה גדולה יותר בעתיד.
