הילד בן 31. יש לו חום גבוה: האם מסי יושיע את ארגנטינה?

ליאו מסי מגיע היום למשחק נגד ניגריה כשזה המשחק הקריטי ביותר למורשת שלו במדי נבחרת ארגנטינה. הוא מגיע למשחק כאשר ההתאחדות הארגנטינאית והנבחרת מפורקות

אוריאל דסקל 08:3926.06.18

תגיות:

אחרי התבוסה לקרואטיה, ליאו מסי ושחקני נבחרת ארגנטינה יצאו מחדר ההלבשה במה שכונה על ידי עיתונאים שהיו שם כ"צעדת מוות". כולם שתקו, הפנים שלהם לא הסגירו דבר. ליאו מסי, כמו כולם, פשוט הלך ולא אמר דבר לעיתונאים שזרקו לעברו שאלות.

קראו עוד בכלכליסט:

בסוף המשחק הראשון, אחרי שהחמיץ פנדל וארגנטינה סיימה בתיקו 1-1 מאכזב נגד איסלנד, מסי גם נראה תחת לחץ עצום. יום למחרת, כך מדווחים ברוסיה, הוא נשאר בחדרו ולא יצר קשר עם אף אחד. לפני המשחק נגד קרואטיה נראה היה שכל העולם על גבו ושהוא סובל ממיגרנה קשה במהלך ההמנון.

בדיווחים בארגנטינה שאחרי התבוסה לקרואטיה, דובר על כך שהשחקנים רוצים להדיח את המאמן חורחה סמפאולי, שהעלה אותם למשחק מול קרואטיה בהרכב שונה מהמשחק הקודם. זו היתה הפעם ה-13 שסמפאולי משנה את ההרכב או המערך של הנבחרת. הוא אימן את הנבחרת 13 משחקים.

סמפאולי דיבר על כך ששחקני ארגנטינה "שבורים נפשית" וציין שהם "איבדו את הדרך". סמפאולי חטף ביקורות, כך גם השוער שטעה, ווילי קאבז'רו. אבל היה זה ליאו מסי - הקפטן והכוכב - שספג את רוב הביקורות. "נטרף על ידי הרוחות בראשו" כתבו עליו. האמת, מה לא כתבו עליו? במדיה החברתית, ובעיתונות ובשיחות סלון - מסי אשם במצב של ארגנטינה. גם "דקת דומיה לנבחרת" בפאנל עיתונאים והידיעות על אוהדים שמתאבדים "בגלל" מסי בטח לא עוזרות, למרות שבדרך כלל הן פייק ניוז.

מסי במשחק מול קרואטיה צילום: גטי אימג'ס

כן, אין ספק שמסי - כמנהיג וככוכב - לא עושה את העבודה. בלטה במיוחד חוסר התנועה שלו לסיוע בהגנה בשער השלישי של קרואטיה. ואולם, מספר המסירות שלא הגיעו אליו, חוסר היכולת של הארגנטינאים למסור אחד לשני במערך של סמפאולי - מערך שרובם שיחקו בפעם הראשונה - אלו דברים שאי אפשר להתעלם מהם. ארגנטינה יצאה ל-135 התקפות - הכי הרבה במונדיאל - ובעצם הצליחה רק באחת. ברובן הכדור בכלל לא הגיע למסי.

לא רץ? זה המשחק שלו

מסי זכה לביקורות על כך שהוא "לא רץ". מול קרואטיה הוא רץ פחות מ-8 ק"מ במשחק (7.6). בדיוק מספר הק"מ שהוא רץ במשחק העונה נגד ריאל מדריד שהסתיים בניצחון 0-3 לברצלונה. מסי לא רץ לשם הריצה. הוא נע בצורה חכמה ומחושבת אבל בתוך המערך של ארגנטינה, בתוך תבניות המסירה המבולבלות של הנבחרת - אין לו סיכוי להראות את הכישרון שלו. נגד איסלנד, כשירד כמעט לקו החצי כדי לקחת את הכדור ולתקוף קבוצה ששמרה קרוב לשער שלה, הוא בעט 11 פעמים לשער ופספס פנדל. נגד קרואטיה, נבחרת לוחצת וחכמה שלא נתנה לכדור להתקרב אליו, הוא בעט רק פעם אחת לשער ולא הכניס אף כדור לרחבה. ברגעים הקריטיים של המשחק כמעט כל שחקני השדה נגעו יותר ממנו בכדור. חורחה ואלדנו, לשעבר שחקן נבחרת ארגנטינה ואחד הפרשנים היותר חכמים שיש, האשים את חבריו של מסי לנבחרת כי שיחקו "כאילו הוא לא קיים". ייתכן, אגב, שמסי העלים את עצמו. הלחץ עליו היסטרי. הוא נחשב ל"כישלון טוטאלי" בנבחרת - וזאת למרות ששבר שיאי הבקעה ולקח את הנבחרת לשלושה גמרים רצופים.

והכול קורה כשבמקביל כריסטיאנו רונלדו - היריב שלו לתואר GOAT (הגדול בכל הזמנים - Greatest of all Time) נותן במדי פורטוגל את המונדיאל הטוב ביותר שלו. קל לשכוח שהפורטוגלי סבל ביורו 2008, מונדיאל 2010 ומונדיאל 2014.

מסי. הלחץ עליו עצום. האם הוא יעמוד בו במשחק המכריע הערב? צילום: רויטרס

מסי הרבה יותר מכוכב וקפטן. הוא לעתים צריך לממן עלויות אבטחה שההתאחדות לכדורגל הארגנטינאית לא מצליחה. ההתאחדות אף התחננה בפניו שיעזור לה במימון משכורות מאבטחים שהיא לא שילמה להם במשך חצי שנה. בכלל, ההתאחדות הארגנטינאית, ה-AFA, מפשלת בכמעט כל דבר שהיא עושה - כולל הזמנת טיסות וקביעת משחקי ידידות. מפשלת או מושחתת. הרבה כסף נעלם בכיסים של עסקני ההתאחדות - כל כך הרבה כסף עד שפיפ"א היתה צריכה להתערב בעניין. גם את הליגה ב-2017 לא הצליחה ההתאחדות לפתוח בזמן ומעמדה בפיפ"א מעולם לא היה נמוך יותר. בפוסט באינסטגרם בנובמבר 2017 מסי כתב "איזה אסון ה-AFA. אלוהים אדירים". הוא כתב את הפוסט אחרי שהנבחרת נאלצה לחכות שעות רבות למטוס לקראת משחק מוקדמות מונדיאל.

מסי הודיע על פרישה מהנבחרת אחרי ההפסד בגמר קופה אמריקה 2017. הוא חזר בו, אבל אנשיו ציינו שהוא רצה לפרוש בעיקר בגלל ההתאחדות והחוסר מקצועיות שמאפיינת אותה. בארגנטינה טוענים שהוא שולט בנבחרת וקובע מי יוזמן, מי ישחק ומי לא - שזה כביכול מראה שהוא אחראי על המצב בנבחרת. עם זאת, גם אם זה נכון, זה רק תסמין להתאחדות רקובה שמאפשרת לשחקן אחד (ובני משפחתו) להשתלט על הארגון. כמו כן, ההתאחדות לא עושה דבר כדי להגן עליו מפני הלחץ הציבורי העצום.

לפי הדיווחים בארגנטינה, המצב בחדר ההלבשה אסון של ממש. שחקנים שונאים אחד את השני, את המאמן ואת ההתאחדות. הכול דולף החוצה לכתבים בפאנלים שנערכים בלייב בטלוויזיה.

"ההתאחדות הארגנטינאית מנוהלת על ידי אנשים שאין להם מושג בכדורגל" אמר דייגו מראדונה. "הם מאלתרים, אין להם תוכניות לטווח הרחוק, הם הותירו את הנבחרת בלי סיכוי. כולם מאשימים את מסי אבל אני חייב להגיד שהוא שיחק כמו שהוא היה חייב לשחק, כמו שהוא יודע לשחק. פשוט קשה מאוד לפתור את הבעיות של חבריך לקבוצה". ולא רק שלהם, כאמור, גם של ההתאחדות.

הניצחון של ניגריה על איסלנד איפשר למסי לכפר על חטאיו בשני המשחקים הראשונים. ולמרות שזה קשה לראות את ארגנטינה מתאפסת על עצמה ומעניקה למסי את הפלטפורמה המינימלית שעליה הוא יכול לבנות את הצטיינותו, הוא עדיין חולם. "תמיד היה לי את החלום להרים את הגביע העולמי ואז לראות את הרגשות מסביבי", אמר ביום הולדתו ה-31 בשבת. "השיער שלי סומר כשאני מדמיין את הרגע הזה. זה יגרום לארגנטנאים בכל העולם - מיליונים - להיות שמחים. אנחנו לא יכולים לוותר על החלום. זכיתי בכמעט כל הטורנירים החשובים ואני רוצה לזכות בעוד אחד. יהיו לי את האמביציות עד הסוף. אני לא רוצה לפרוש מכדורגל בלי להיות אלוף עולם עם המדינה שלי".

ספק אם זה יקרה.