ארדואן: ניצחתי, נכשלתם. אל תפגעו בדמוקרטיה

ועדת הבחירות בטורקיה הודיעה הלילה (ב') כי בתום ספירה של 97.7% מהקולות עולה כי הנשיא המכהן רג'פ טאיפ ארדואן הוא המנצח בבחירות לנשיאות, לאחר שגרף יותר מ-50% מקולות הבוחרים. באופוזיציה טוענים לאי-סדרים וחשש לזיופים. קודם לכן דווח בכלי התקשורת במדינה כי המועמד המוביל של האופוזיציה הודה בשיחות סגורות בהפסד.

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צילום: רויטרס

ארדואן פנה אל תומכיו שחגגו מול משרדי מפלגתו באנקרה עם פרסום התוצאות: "קיבלנו את המסר של האזרחים באמצעות תוצאות הבחירות לפרלמנט. במובן הזה, אנחנו נעמוד מול האומה ונתקן את הפגמים שלנו". ארדואן הוסיף: "החל ממחר נעבוד במהירות כדי ליישם את הבטחותינו לאומה. לטורקיה אין זמן לבזבז".

המטרה של אינצ'ה ושל שאר המועמדים שהתייצבו מול ארדואן הייתה למנוע ממנו להשיג יותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון – וכך לגרור אותו לסיבוב שני, שם המועמד שיעפיל לקרב הסופי מולו עשוי היה לאיים על שלטונו. הכרזת ועדת הבחירות היא אכזבה עצומה למבקרי הנשיא, שקיוו וגם העריכו כי הפעם המרוץ יהיה צמוד בהרבה מבעבר.

אבו מאזן וחמאס בירכו את ארדואן

בטורקיה נערכו אתמול גם הבחירות לפרלמנט, והשאלה הגדולה הייתה אם מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן תאבד את הרוב המוחלט שלה בבית הנבחרים.

מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה גרפה 22.71% מהקולות, ומפלגת הטוב של מרל אקשנר, מהדוברות הבולטות ביותר נגד ארדואן, גרפה 10.06%. מפלגת ה-HDP הפרו-כורדית קיבלה 11.23% מהקולות, מעט יותר מאחוז החסימה (10%). פרשנים העריכו כי אם מפלגה זו תעבור את אחוז החסימה, למפלגתו של ארדואן יהיה קשה עוד יותר לזכות ברוב מוחלט של המושבים. לפי ועדת הבחירות שיעור ההצבעה היה גבוה ביותר: 86.82% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בבחירות לנשיאות ו-87% הצביעו בבחירות לפרלמנט.

הבחירות היו אמורות להיערך רק בשנה הבאה, אבל ארדואן יזם את הקדמתן בטענה שלטורקיה דרוש כבר כעת נשיא בעל סמכויות נרחבות, כזה שיוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים של המדינה. מאז תחילת השנה איבדה הלירה הטורקית יותר מ-20% מערכה, ופרשנים מעריכים כי ארדואן הקדים את הבחירות משום שחזה כי הכלכלה הטורקית צועדת לתקופה קשה עוד יותר – כזו שתפחית את סיכוייו לנצח בבחירות אם ייערכו בשנה הבאה.

פרשנים העריכו ערב הבחירות כי אף שארדואן הוא עדיין הפייבוריט הברור לניצחון – הפעם צפוי לו קרב קשה מבעבר. מועמד המחנה החילוני שהתייצב מולו הפעם הוא מוהרם אינצ'ה, דובר כריזמטי שהצליח לסחוף המונים, וגם המועמדת מרל אקשנר, אשת המחנה הלאומי, סומנה כמי שיכולה לגזול ממנו קולות יקרים. מבקרי ארדואן טענו עוד לפני ההצבעה כי קמפיין הבחירות התנהל באופן בלתי הוגן – התקשורת הממלכתית הקדישה שעות רבות לסיקור ארדואן ועצרותיו וזמן מועט בלבד לסיקור יריביו.

בלתי ניתן לעצירה: הסמכויות החדשות של ארדואן

ארדואן עלה לשלטון בטורקיה כראש הממשלה בשנת 2003 – וב-15 השנים שעברו מאז הוא לא הפסיד מעולם במערכת בחירות. בשנת 2014 עבר מתפקיד ראש הממשלה לתפקיד הנשיא, לא לפני שפעל להרחבה דרמטית של סמכויות הנשיא. בשנות שלטונו של ארדואן קודמה מאוד נוכחותו של האיסלאם בציבוריות הטורקית והודק מאוד הפיקוח על כלי התקשורת.

בעקבות ניסיון להפיכה צבאית נגדו בקיץ 2016 יצא ארדואן למבצע טיהורים במוסדות הציבור, במוסדות החינוך ובמערכת המשפט. יותר מ-100 אלף טורקים פוטרו מעבודתם ועוד עשרות אלפים נכלאו בטענה שיש להם קשרים לאיש הדת הגולה פתחוללה גולן, שאותו האשים ארדואן בארגון ההפיכה. בעקבות מבצע הטיהורים העמיק הקרע בין ארדואן לבין אירופה, וכשמדינות היבשת כגון גרמניה והולנד מתחו עליו ביקורת וסירבו לאנשיו לערוך עצרות בחירות למהגרים הטורקים החיים בשטחן – לא היסס לכנות אותן "נאצים". ארדואן גם הביא כמובן את היחסים בין ישראל לטורקיה לשפל חסר תקדים.

נשיא טורקיה יכהן חמש שנים, ובין השאר יחזיק אחרי מערכת הבחירות הנוכחית בסמכות למנות שרים, שופטים וסגני נשיא, להכריז על מצב חירום ולתכנן את תקציב המדינה במקום הפרלמנט. ארדואן ואנשיו טוענים כי המשטר הנשיאותי הטורקי שכונן ארדואן בעקבות משאל העם אינו שונה מהמשטר הנשיאותי במדינות כמו ארה"ב וצרפת, אך מבקריו טוענים כי בנוסח הטורקי של משטר נשיאותי אין אותם בלמים ואיזונים שיש במשטרים נשיאותיים אחרים. כך למשל הפרלמנט אמנם יכול להדיח את הנשיא אם למהלך כזה מושג רוב של שני שלישים מהחברים, אבל המילה האחרונה תהיה של בית המשפט החוקתי – שרוב שופטיו ממונים על-ידי הנשיא עצמו.