דרמה בטורקיה: האופוזיציה לא מכירה בניצחון ארדואן
לפי התקשורת הממלכתית והממשלה, ארדואן רשם ניצחון ענק כבר בסיבוב הראשון – בניגוד להערכות שסכנה נשקפת לשלטונו. אבל האופוזיציה טוענת לזיופים קשים ומתעקשת שארדואן לא הגיע לרף הנדרש לניצחון בסיבוב זה – יותר מ-50%: "פחות מחצי מהקולות נספרו, מפרסמים נתונים שקריים. יהיה סיבוב שני"
- הנס הכלכלי של ארדואן עומד למבחן הבוחרים בטורקיה
- ארדואן משתלח, אבל הסחר עם טורקיה גדל גם בעתות משבר
- טורקיה קיבלה את מטוסי ה-F35 הראשונים שלה - למרות ההתנגדות העזה בארה"ב
לפי התוצאות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית אחרי ספירת 95.66% מהקולות, ארדואן צעד במקום הראשון עם 52.74%, ואילו יריבו הגדול מהמחנה החילוני, איש מפלגת העם הרפובליקנית מוהרם אינצ'ה, צעד במקום השני עם 30.72%.
המטרה של אינצ'ה ושל שאר המועמדים שהתייצבו מול ארדואן הייתה למנוע ממנו להשיג יותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון – וכך לגרור אותו לסיבוב שני, שם המועמד שיעלה לקרב הסופי מולו עשוי לאיים על שלטונו. אם ארדואן אכן ניצח ניצחון הוגן כבר בסיבוב הראשון, הרי שזו אכזבה עצומה למבקרי הנשיא, שקיוו וגם העריכו כי הפעם המרוץ יהיה צמוד בהרבה מבעבר.
מתנגדי ארדואן העלו כבר מוקדם יותר הערב טענות לזיופים קשים בספירת הקולות. לפי ספירה עצמאית שערך ארגון של פעילים למען הדמוקרטיה, אחרי בדיקת 65% מהפתקים הוביל ארדואן עם 43.5% מהקולות ולא 55.5% כפי שטענה באותה העת סוכנות הידיעות הטורקית הרשמית "אנדולו", ואילו אינצ'ה קיבל 33.9% מהקולות ולא 29.2% כפי שנטען בדיווחים הרשמיים.
מרל אקשנר מצביעה צילום: גטי אימג'ס
בטורקיה נערכו היום גם הבחירות לפרלמנט, והשאלה הגדולה היא אם מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן תאבד את הרוב המוחלט שלה בפרלמנט. אחרי ספירת 95.12% מהקולות בבחירות לפרלמנט הסתמן כי התשובה חיובית: מפלגתו של ארדואן מובילה כצפוי, אבל עם 42.54% בלבד. עם זאת שותפתה, המפלגה הלאומנית MHP, גרפה 11.21%, ותוכל לאפשר לארדואן להמשיך להתנהל בנינוחות בבית הנבחרים. מפלגת העם הרפובליקנית מהאופוזיציה גרפה 22.66% מהקולות ומפלגת הטוב של מרל אקשנר, מהדוברות הבולטות ביותר נגד ארדואן, גרפה 10.06%. במרוץ לנשיאות קיבלה אקשנר, רק 7.45% מהקולות.
מפלגת ה-HDP הפרו-כורדית קיבלה נכון לעכשיו 11.12% מהקולות, מעט יותר מאחוז החסימה (10%). בהנחה שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה ותיכנס לפרלמנט – למפלגתו של ארדואן יהיה קשר עוד יותר לזכות ברוב מוחלט של המושבים. לפי ועדת הבחירות שיעור ההצבעה היה גבוה ביותר: 86.82% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בבחירות לנשיאות ו-87% הצביעו בבחירות לפרלמנט.
לבחירות לנשיאות ולפרלמנט בטורקיה יש הפעם חשיבות מיוחדת, משום שהן ישלימו את המעבר של טורקיה ממערכת שלטון פרלמנטרית למערכת שלטון נשיאותית, מהלך שנוי במחלוקת שארדואן הצליח לאשר רק בזכות ניצחון דחוק במשאל עם בשנה שעברה. המנצח בבחירות לנשיאות ייהנה מסמכויות ששום מנהיג טורקי לא החזיק בהן במאה השנים האחרונות: תפקיד ראש הממשלה יחדל להתקיים, והנשיא ינהיג למעשה את הממשלה, את המשטרה ואת הצבא.
ארדואן מצביע צילום: איי פי הבחירות היו אמורות להיערך רק בשנה הבאה, אבל ארדואן יזם את הקדמתן בטענה שלטורקיה דרוש כבר כעת נשיא בעל סמכויות נרחבות, כזה שיוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים והביטחוניים של המדינה. מאז תחילת השנה איבדה הלירה הטורקית יותר מ-20% מערכה, ופרשנים מעריכים כי ארדואן הקדים את הבחירות משום שחזה כי הכלכלה הטורקית צועדת לתקופה קשה עוד יותר – כזו שתפחית את סיכוייו לנצח בבחירות אם ייערכו בשנה הבאה.
ערב הבחירות לא היה ספק לאיש שארדואן יקטוף את המקום הראשון בסיבוב הראשון וששלושת יריביו המרכזיים יצעדו הרחק מאחוריו. השאלה הגדולה הייתה אם יצליח לגרוף בסיבוב זה יותר מ-50% מהקולות ולפיכך לנצח מיד – או שייאלץ להיגרר לסיבוב שני, שבו יוכלו מפלגות האופוזיציה לנסות להתאחד סביב המועמד שיתייצב מול ארדואן ולנסות לסכן את שלטונו.
פרשנים העריכו ערב הבחירות כי אף שארדואן הוא עדיין הפייבוריט הברור לניצחון – הפעם צפוי לו קרב קשה מבעבר. מועמד המחנה החילוני שמתייצב מולו הפעם הוא מוהרם אינצ'ה, דובר כריזמטי שהצליח לסחוף המונים, וגם המועמדת מרל אקשנר, אשת המחנה הלאומי, סומנה כמי שיכולה לגזול ממנו קולות יקרים. מבקרי ארדואן טוענים כי קמפיין הבחירות התנהל באופן בלתי הוגן – התקשורת הממלכתית הקדישה שעות רבות לסיקור ארדואן ועצרותיו וזמן מועט בלבד לסיקור יריביו.
ארדואן: 15 שנה בלי שום הפסד
הטורקים הצביעו היום גם בבחירות לפרלמנט. סקרים שנערכו לפני הבחירות העלו את האפשרות שמפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן תאבד את הרוב המוחלט שלה בפרלמנט, כך שארדואן ייאלץ להקים ממשלת קואליציה. פרשנים העריכו כי אם ייגרר לסיבוב השני בבחירות לנשיאות, הישג גרוע של מפלגתו בבחירות לפרלמנט יוכל לפגוע גם בתדמיתו ובסיכוייו לנצח במרוץ לנשיאות. המפה הפוליטית תלויה במידה רבה בשאלה אם "מפלגת העם הדמוקרטית" (HDP) הפרו-כורדית תשיג לפחות 10% מהקולות ובכך תגיע לאחוז החסימה. אם תשיג 10% ותיכנס לפרלמנט יהיה קשה יותר למפלגתו של ארדואן לזכות ברוב.
ארדואן עלה לשלטון בטורקיה כראש הממשלה בשנת 2003 – וב-15 השנים שעברו מאז הוא לא הפסיד מעולם במערכת בחירות. בשנת 2014 עבר מתפקיד ראש הממשלה לתפקיד הנשיא, לא לפני שפעל להרחבה דרמטית של סמכויות הנשיא. בשנות שלטונו של ארדואן קודמה מאוד נוכחותו של האיסלאם בציבוריות הטורקית והודק מאוד הפיקוח על כלי התקשורת.
בעקבות ניסיון להפיכה צבאית נגדו בקיץ 2016 יצא ארדואן למבצע טיהורים במוסדות הציבור, במוסדות החינוך ובמערכת המשפט. יותר מ-100 אלף טורקים פוטרו מעבודתם ועוד עשרות אלפים נכלאו בטענה שיש להם קשרים לאיש הדת הגולה פתחוללה גולן, שאותו האשים ארדואן בארגון ההפיכה. בעקבות מבצע הטיהורים העמיק הקרע בין ארדואן לבין אירופה, וכשמדינות היבשת כגון גרמניה והולנד מתחו עליו ביקורת וסירבו לאנשיו לערוך עצרות בחירות למהגרים הטורקים החיים בשטחן – לא היסס לכנות אותן "נאצים". ארדואן גם הביא כמובן את היחסים בין ישראל לטורקיה לשפל חסר תקדים.
נשיא טורקיה יכהן חמש שנים, ובין השאר יחזיק אחרי מערכת הבחירות הנוכחית בסמכות למנות שרים, שופטים וסגני נשיא, להכריז על מצב חירום ולתכנן את תקציב המדינה במקום הפרלמנט. ארדואן ואנשיו טוענים כי המשטר הנשיאותי הטורקי שכונן ארדואן בעקבות משאל העם אינו שונה מהמשטר הנשיאותי במדינות כמו ארה"ב וצרפת, אך מבקריו טוענים כי בנוסח הטורקי של משטר נשיאותי אין אותם בלמים ואיזונים שיש במשטרים נשיאותיים אחרים. כך למשל הפרלמנט אמנם יכול להדיח את הנשיא אם למהלך כזה מושג רוב של שני שלישים מהחברים, אבל המילה האחרונה תהיה של בית המשפט החוקתי – שרוב שופטיו ממונים על-ידי הנשיא עצמו.
