דו"ח טכנולוגי
גם AI בחזקת ביג דאטה לא תוכל לסדר את בלאגן המידע בארגונים
תאגידים רבים מחזיקים במאגרי מידע עצומים שרובם כולל חומר לא שימושי בעליל - דבר שאף תוכנה לא תוכל להפוך לרווח, המוסר הכפול של אמזון בפרשת פרויקט הריגול הממשלתי וסוני שולפת את תירוץ "זה לא באג, זה פיצ'ר" בנסיבות מאכזבות
אחת ההבטחות הכי גדולות של השילוב בין ביג דאטה וכלי בינה מלאכותית היא ביטול הכאוס בארגונים: כל חברה גדולה שוחה נגד זרמים עצומים של מידע. זה לא משנה אם היא תאגיד אמריקאי מרובע, תאגיד אירופי פדנטי, תאגיד יפני ממושמע או תאגיד סיני טוטאליטרי, לכולן יותר מידע משהן צריכות. ובמקום לייצר עבורן ערך, הוא שוכב בשרתים ומחכה שתבוא תוכנת המשיח - זו שתהפוך כל ביט לסנט. והחברות מטביעות הון עתק בשילובי ביג דאטה ו-AI - דבר שלטענת חוקרי הארוורד, עתיד להתגלות כחסר ערך כמעט לחלוטין.
הסיבה היא שזה לא משנה כמה דאטה יש בידיך או כמה אתה מסוגל למיין וללמוד ממנו. אם המידע עצמו חסר תועלת, כל מה שיעשו הארגונים זה לבזבז זמן וכסף - ואז להטעות את עצמם בתובנות ריקות שתספק התוכנה.
בינה מלאכותית עולה כסף. אבל מה היא נותנת? צילום: גטי אימג'ס
עוד ב-2015 הופיע מחקר מטריד של חברת האחסון הבריטית Pure-Storage, לפיו רוב הארגונים צוברים מידע מבלי להשתמש בו. חלק מהמידע הזה יכול להתגלות כשימושי: זמני שימוש של לקוחות, מיקומים, זמן גלישה לפני פנייה לנציג מכירות, משתני שוק שמשפיעים על הפעילות ועוד. אבל ארגונים אספו הרבה מידע-זבל, או רכשו מאגרי מידע כללי ענקיים שנאספו בידי סוחרי מידע; כשאתה לא יודע מה יתגלה כשימושי, אתה פשוט אוסף הכל. למשל, ישנם מאגרי מידע שמתייחסים לשמות המשתמשים וכל מיני סטטיסטיקות שעולות מהם - כאילו שבחורות בשם טריקסי רוכשות יותר מבחורים בשם צ'אד.
כמה מהמידע הוא חסר ערך? מחקר שהתפרסם במרץ 2016 טען שרק 15% מהמידע שנאסף בידי ארגונים הוא שימושי, בעוד האחסון של המידע כולו עולה לתעשיות שונות כ-3.3 טריליון דולר בשנה במצטבר. בספטמבר שעבר פורסם מחקר לפיו רק 3% מפריטי המידע בכלל עומדים בקריטריונים המינימליים לשימושיות ארגונית ולפי הערכות, המספר הזה הולך ויורד.
עתה, מסבירים חוקרי הארוורד, מאסות המידע מתחילות לגרום לנזקים גדולים יותר מצמיחה בעלויות האחסון. תוכנות חכמות לומדות ולומדות ומפיקות תובנות, כשאין להן מושג אם חומרי הגלם שקיבלו בכלל שווים משהו. סינון המידע הוא תפקידם של מדעני דאטה, אשר קורסים תחת העומס בשל הכמויות העצומות של החומרים שקיבלו, בצורה שמשפיעה אף היא על איכות המידע: למשל, IBM התעכבה במחקר רפואי בתחום המלחמה בסרטן משום שמחשב העל ווטסון לא ידע להתחשב בראשי תיבות שהופיעו בכמה מסמכים, אותם המציאו עובדים בחלק מהצוותים. במקרים אחרים, הובנו עמדותיהם האישיות של העובדים בחומר, מה שיצר טעויות מעגליות שונות.
חוות שרתים אירופית. כמה מהמידע בכלל שימושי? צילום: רויטרס
לפי אנשי הארוורד, יש כמה תנאים לווידוא שימושיות המידע: עליו להתאים ליעדי הארגון בצורה שתייעל תהליך עסקי, תוזיל עלויות שוטפות או תסייע לקבלת החלטות; הניתוח שלו צריך להשתלב בפרויקטים קיימים, כדי לבחון את אפקטיביות התובנות שמופקות ממנו; ועליו להיות מבוקר בידי צוות ייעודי ולעבור מבחני רלוונטיות ודיוק מתמשכים, בסיוע גורמים מחוץ לארגון. כל זה לוקח הרבה זמן, מעביר כוח לא מבוטל חדש לפונקציונרים בחברה וגם עולה הרבה כסף. ותאגידים מעדיפים לחשוב שתוכנות חכמות יעשו עבורם את העבודה גם בלי הסמטוחה הזאת.
ובשלב הזה, הופך כל תאגיד משוכלל לאבא שלי בבואו לסדר את מגירות השידה שלו; הן מבולגנות, אז הוא זורק כמה דברים גדולים, שומר כמה דברים קטנים ואת השאר מחזיר למגירה, פשוט כשהכל מקובץ יחד ונראה קצת יותר קל לשליפה. אז כשהבוס שלך מתלהב מאיזה גיזמו-דאטה חדש ונוצץ, זכור לשאול אותו האם לחברה שלכם יש בכלל יכולת להוציא ממנו את המקסימום. אחרת, עדיף להשקיע במשהו אחר.
מה הבדל בין שחור לשחור?
אמזון ממשיכה להתמודד עם ארגוני הגנת פרטיות, בעלי מניות ועובדים שתובעים ממנה לבטל את פרויקט Rekognition, במסגרתו מפותח כלי זיהוי פנים המוני עבור הרשויות בארה"ב. מדובר בתוכנה שתשב על מצלמות רחוב רגילות, ותאפשר לשלטונות לדעת מי הלך לאן ומתי - בדיוק כמו בסין. כלי ריגול המוני שכאלה כבר הוכחו כבלתי מדויקים בעליל, אך אמזון בשלה: הממשלה מוכנה לשלם, וג'ף בזוס אוהב כסף. עתה מתברר שלא רק שהתוכנה של אמזון אינה מדויקת, היא גם מוטה בצורה גזענית עד מאוד.
חוקרת ממעבדת המדיה של MIT בחנה מקטעי קוד של Rekognition ופסקה שהתוכנה אף פחות מדויקת כשהיא סורקת פני נשים, שחורי עור ובמיוחד נשים שחורות. התוצאה: יהיה סביר יותר שהתוכנה תזהה אישה שחורה כמבוקשת למעצר מאשר גבר לבן.
מצלמת אבטחה ציבורית צילום: אי פי אי
רק לפני חודשיים אמר בזוס שאמזון מאמצת טכנולוגיות שמגבילות את יכולתן של של ממשלות לאסוף מידע אישי ללא הגבלה - ואף טען שמחוקקים, בתי המשפט הגבוהים ביותר ואזרחים פרטיים צריכים להיות מודעים לסוגיית הפרטיות ולתת עליה את הדעת. איך זה מתיישב עם המעורבות של אמזון בפרויקט (שאגב, החלה לפני הצהרת המנכ"ל שלה)? כבר אמרנו; בזוס אוהב טכנולוגיות ששומרות על הפרטיות, אבל לא כמו שהוא אוהב כסף.
מה יעלה בגורלו של הפרויקט? האם יימשך במלוא הקיטור, או שאמזון תיכנע ללחץ העובדים כפי שנכנעה גוגל לפניה? אני מהמר שהפרויקט לא יימשך כסדרו. אמזון התבלטה בשנתיים האחרונות כחברה שרצה ממתחרה למתחרה ומגייסת עובדים, כדי לבנות בנק מוחות עילאי - עד כדי כך, שנשמעו טענות נגדה באקוסיסטם הישראלית. עבור מפתח ברמה גבוהה, אתיקה של חברה היא בהחלט שיקול לקבלת הצעת עבודה. אמזון לא תרצה לראות את מבצעי הגיוס שלה יורדים לטימיון, והיא תמצא דרך יצירתית אחרת לעשות כסף מהממשלה.
הפיצ'ר של סוני
סוני היפנית תמיד היתה שחקנית בולטת בשוק המובייל, גם כשמכירותיה צללו בזנב בוער; לקח לה זמן רב לאמץ תצורת מסך מקצה לקצה, מצלמה כפולה ותכונות אחרות שמאפיינות סמארטפונים מודרניים. עתה נראה שיש עוד תכונה שהיא מתעכבת לאמץ: תודעת שירות מודרנית.
בחודשים האחרונים הצטברו בפורומים שונים תלונות של משתמשים שטוענים שלמכשירי האקספריה XZ1 יש בעיות במסך; התצוגה מראה כתמים, מריחות וטשטושים, או פסי רוחב דקים, שמזכירים הפרעות חשמליות במסכים. בשבועות האחרונים הופיעו דיווחים של רוכשי ה-XZ2, מכשיר הדגל האחרון של החברה, לפיהם הליקוי מופיע גם שם. לא מדובר בבעיה נפוצה, אך המשתמשים התלוננו בצדק; כשאתה קונה סמארטפון עילית, אתה לא מצפה לראות על המסך שלו הפרעות שמזכירות בעיות קליטה בטלוויזיות של פעם.
מכשיר ה-XZ1 של סוני
כשבעיות דומות קרו לפיקסל 2 של גוגל בשנה שעברה, התעלמה החברה וחיכתה שהתלונות יצטברו ויהפכו לבעיית יח"צ - ואז הכירה בהן והפיצה עדכון תוכנה שפתר את הבעיה. סוני עשתה משהו יותר גרוע מלהתעלם: פשוט אמרה שזה לא באג, זה פיצ'ר.
הצהרת הבאג והפיצ'ר היא טעות קלישאתית ותיקה של חברות טכנולוגיה - טעות שאני לא מבין למה הן ממשיכות לעשות. בתחילת שנות השמונים, נימקה חברת אורורה את ריצודי מערכת הצבע למסכים שפיתחה כ"רזולוציה גבוהה יותר". גם מיקרוסופט הגדירה תכונות שהסירה מכמה דפדפני אקספלורר כשיפור ולא ליקוי, וכשנחשפה תקלת האנטנה של האייפון 4, אמר סטיב ג'ובס לאחד המתלוננים שכנראה שאחז את המכשיר שלו לא נכון. המוצר שלהן פעל כשורה בכל המקרים, לטענתן. הבעיה היא נו, המשתמשים הטורדניים האלה.
בתגובה לתלונות שקיבלה סוני, הודיעה החברה שמקור הכתמים על המסכים הוא בהפרעה אלקטרוסטטית, והם יעלמו כשהיא תיעלם. המסך, לראיית סוני, עושה בדיוק מה שתוכנן לעשות. אם ידו של מישהו מהמתלוננים פולטת יותר אלקטרונים מהממוצע, ברכותי: יכול להיות שיש לך כוחות על.
וברצינות - זה מה שיש לסוני לומר פה? להאשים בנימוס את חוקי הפיזיקה ולהשאיר את המשתמשים עם מכשיר פגום? האם עלי להזכיר לה שעל אף שה-XZ2 הוא סמארטפון מצוין, יש בשוק הרבה מאוד אלטרנטיבות? האם שכחה שלצרכנים בימינו תודעת איכות גבוהה מאי פעם, ושכל אדם שיגידו לו "באג, לא פיצ'ר" יקנה "משהו אחר, לא סוני"? בהתחשב בכך שאיכות התצוגה היא נקודת החוזק המרכזית במכשירי החברה מול מתחריה, היה ניתן לצפות שהיא תעשה לילות כימים עד שתתקן אותה עוד כשהופיעו התלונות הראשונות.
קצרצרים
1. יש חברות שדווקא מקשיבות לתלונות המשתמשים: אפל הודיעה שתפצה בעלי מחשבי מקבוק שזוהו בהם ליקויי מקלדת. לאחר שהצטברו דיווחים על מקשים שנתקעים, קולטים הקשה בודדת ככפולה ועוד, תאריך החברה את משך האחריות למחשבים. מדובר בלפטופים מסוג מקבוק ומקבוק פרו בעלי מקלדת בתצורת Butterfly, שככל הנראה כללה ליקוי הנדסי בחלק מסדרות הייצור.
מחשב המקבוק פרו צילום: הגר רבט
2. קרן Nordea האירופית הודיעה שתיפטר ממניות פייסבוק שברשותה והזהירה את המשקיעים מפני מסחטת הפרטיות של החברה. לטענתה, פייסבוק לא לוקחת אחריות לנזקים שמתבצעים בעזרתה, מה שחושף אותה לתביעות, חקירות וקנסות - דברים שהמשקיעים לא צריכים לסבול בגללו. הקרן מתמקדת בהשקעות בעלות השפעה חברתית, סביבתית או בעלות נגיעה לפעולות ממשלתיות. באיחוד האירופי ישנה מודעות גבוהה לענייני פרטיות וזכויות גולשים, בעיקר משום שהרגולטורים שם אוכפים חקיקה קשוחה. לפיכך טבעי שקרנות אירופיות גדולות יעדיפו להתרחק מפייסבוק בשלב זה, לאור השפעותיה השליליות על נושאים טעונים פוליטית.
3. בארנס אנד נובל פרסמה דו"ח שנתי, שמציג צלילה ספיראלית במכירות ה-Nook, הספר האלקטרוני שלה. בשנה האחרונה נרשמה ירידה של 23.9% במכירות המכשיר בהשוואה ל-2017, בה נרשמה ירידה של 23.5%. יש להניח שלא ירחק היום בו תבטל בארנס אנד נובל את המכשיר, או תמכור את פעילות החומרה שלה למישהו אחר; משתמשים מעדיפים טאבלטים ופאבלטים לקריאת ספרים, דרך אפליקציות מובייל שלא מחייבות רכישת מכשיר ייעודי. בינתיים, נראה שההנהלה שלה בהכחשה: בשיחת משקיעים מסר סמנכ"ל הכספים של החברה שפעילות ה-Nook הגיעה לראשונה לשנה שלמה של רווחיות והכניסה 3.5 מיליון דולר. זאת, לאחר שהושקה עוד ב-2009.
4. ג'ון מקאפי, כנראה טייקון ההייטק הכי מופרע בהיסטוריה (השיק קמפיין נגד האנטי וירוס שבנה, המציא סוג חדש של סם, נאשם ברצח בבליז וברח מהמשטרה - התסריט של הסרט פשוט כתב את עצמו), אושפז בשבוע שעבר. לדבריו, מישהו ניסה לחסל אותו ושם לו חומר רעיל במשהו שאכל או שתה. מי עשה זאת? אין לדעת; למקאפי יש אויבים משני צדי החוק, אך הוא הכריז חגיגית שהוא יתפוס את הממזר ויתנקם בו. בהתחשב בכך שמדובר במיליונר שהוא האקר מומחה, אספן נשק וקלע מצטיין, ובנטייתו לצפצף כל כל חוק, אני בטוח שזה יהיה מעניין.
