הוועדה למינוי ברכה הוחלפה, משרד רה"מ מעורב גם בה
אחרי שבג"ץ פסל את הוועדה הראשונה לבחינת כישוריה של מועמדת רה"מ לתפקיד נציבת שירות המדינה עפרה ברכה, נבחרה ועדה חדשה. אלא שגם הוועדה החדשה פועלת מתוך משרד רה"מ, יועמ"ש המשרד מייעץ לה ומזכירתה עובדת במשרד
הוועדה לבחינת כישוריה של עפרה ברכה, המועמדת של ראש הממשלה לעמוד בראש נציבות שירות המדינה, תתכנס היום לראשונה בהרכבה החדש. לפני כחודש פסל בג"ץ את הוועדה שעסקה בנושא וחייב את הממשלה להקים אותה מחדש.
נתניהו מתעקש על מינוי ברכה לתפקיד, והיא המועמדת היחידה העומדת לבחינת הוועדה. אלא שכמו בסיבוב הראשון, ייתכן כי גם הפעם יצליח העותר הציבורי ד''ר רפי נץ צנגוט לעצור את המינוי, שכן אתמול הוא הגיש בקשה מחודשת לביטול הוועדה השנייה.
- "הניסיון למנות פקידה במשרד הפנים לנציבת המדינה הוא בלתי ייאמן"
- הוועדה לאישור נציב שירות המדינה: חותמת גומי או מסננת ראויה למינוי של רה"מ?
- מכה לנתניהו: בג"ץ פסל הוועדה לבחינת מועמדות עפרה ברכה לנציבת שירות המדינה
כפי שנחשף באתר "כלכליסט" בסוף חודש מאי, פרופ' מינה טייכר ופרופ' דב גולדברגר הם שני חברי הוועדה החדשים של הוועדה המיוחדת, אחרי שנגה קינן ואריה בר התבקשו לעזוב את תפקידם בעקבות העתירה הראשונה לבג"ץ של נץ צנגוט. כעת הוא טוען, בעתירה השנייה, כי ישנו פגם מהותי בוועדה החדשה שלא תוקן: העובדה שאנשי משרד ראש הממשלה מעורבים בהיבטים רבים של פעילות הוועדה, כשכזכור ראש הממשלה הוא זה שבחר את ברכה ודוחף למינויה.
בין השאר, נץ צנגוט טוען כי הוועדה פועלת מתוך חדר במשרד ראש הממשלה, היועץ המשפטי של משרד רה"מ מייעץ לוועדה, מזכירת הוועדה היא עובדת משרד רה"מ, ואנשים אחרים ממשרד זה מעורבים באופנים שונים בפעילותה. "לא ייתכן כי אנשי המשרד של רה"מ שהציע את המועמדות של גב' ברכה יהיו מעורבים בכל הפעילות של הוועדה שצריכה לבחון מועמדות זו", מסר נץ צנגוט. הוא סבור כי מינויה של ברכה פסול גם כי בתה ואחותה מועסקות במשרד רה"מ.
עוד טוען נץ צנגוט כי הוועדה החדשה חייבת להתחיל את עבודתה מהתחלה, ונכון לעכשיו הן אנשי משרד רה"מ והיועמ"ש מסרבים לאשר כי היא לא תשתמש בחומרים שנאספו על ידי הוועדה במתכונתה הקודמת עם נציגי הציבור שנפסלו קינן ובר. "שימוש בחומרים קודמים אלו הוא אינו תקין, כי הם נאספו על ידי ועדה שבה היה רוב לחברי ועדה שנפסלו (קינן ובר), ולכן אין מקום להשתמש בחומרים אלו", מסביר נץ צנגוט.
לדבריו, יש שאלה שעדיין לא קיבלה תשובה ברורה: האם נציגי הציבור בוועדה במתכונתה הנוכחית (טייכר וגולדברגר) נבחרו כיאות על ידי הלשכה המשפטית של משרד רה"מ? כלומר, האם השניים היו הראשונים ברשימות נציגי הציבור שנמסרו ללשכה זו?
גם הפעם שופטי בג"ץ התייחסו ברצינות לפניית העותר וקבעו כי על המשיבים להגיב לעתירה בתוך פרק זמן הנחשב קצר - עד 10 ימים.
מינה טייכר היא פרופסור בחוג למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן, אך מכירה את המגזר הציבורי שכן כיהנה כמדענית הראשית של משרד המדע, התרבות והספורט בשנים 2008-2005 ערב בחירתו של נתניהו לקדנציה השנייה. מינויה של טייכר צריך להדליק נורה אדומה עבור ראש הממשלה. ב־2015 טייכר כיהנה כחברה בוועדת המינויים לבחירת מנכ"ל משרד הבריאות והתנגדה למינויו של משה בר סימן טוב. היא טענה כי אין לאשר את המינוי על רקע חוסר הניסיון הניהולי המספק והיעדר ההשכלה הרפואית המתאימה של המועמד. נזכיר כי אחת הסיבות מדוע מינויה של ברכה מתקבל בביקורת ציבורית זהה לבעיה שמצאה טייכר במינויו של בר סימן טוב: היעדר ניסיון ניהולי מספק להפוך למנהלת כוח האדם של 90 אלף עובדי המדינה והיעדר הידע המתאים למשרה שכן היא אינה עוסקת בסוגיות של כוח אדם ובמחלקתה מעט עובדים.
פרופ' דב גולדברגר הוא איש חינוך המכיר היטב את הזירה הציבורית והפוליטית. בעבר כיהן כעוזר סגן שר החינוך זבולון המר; כחבר הנהלת העיר ראשון לציון; כמנהל האגף לתפקידים מיוחדים במשרד החינוך; כיועץ שר החינוך והתרבות; כיועץ לפרסי ישראל; כמשנה למנכ"ל משרד החינוך; כמנכ"ל החברה למתנ"סים; וכמנכ"ל משרד הרווחה.