הוועדה לאישור נציב שירות המדינה: חותמת גומי או מסננת ראויה למינוי של רה"מ?

1. ממשלת ישראל צפויה לאשר היום את שינוי שיטת בחירת נציב שירות מדינה, כפי שנחשף באתר "כלכליסט". השינוי נראה אולי מינורי, אך הוא מהותי.  

כיום הממשלה בוחרת את הנציב ללא צורך במכרז. לפני שני עשורים החל נוהל חדש והוקמה "הוועדה המיוחדת למתן חוות דעת על המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה". לוועדה אין סמכות לבחור את הנציב, אך היא יכולה לפסול או לאשר את זהות המועמד. עד היום הוועדה לא קיבלה מעמד רשמי, ועל פי הצעת המחליטים, במידה שתאושר בממשלה - התכנסותה תהיה חובה.

עפרה ברכה ובנימין נתניהו

המהלך להסדרת בחירתו של נציב שירות המדינה מגיע לאחר חשיפת כשלים שנפלו בהליך בחינת המועמדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנציבת שירות המדינה - עפרה ברכה. בעקבות חשיפת הפגמים בבית המשפט, הפרקליטות החליטה לפסול את הוועדה ובית המשפט בירך.

במבט ראשון, מיסודה הרשמי של הוועדה המיוחדת לא נראה כצעד דרמטי, שכן החוק עדיין קובע כי הממשלה והעומד בראשה בוחרים נציב ללא צורך במכרז, והמצב בעתיד הקרוב ימשיך להיות כפי שהיה: בסמכות הוועדה רק לפסול או לאשר את המועמד.

2. אולם במבט שני, אין לזלזל במיסוד הוועדה, קל וחומר כאשר מדובר בבחירת נציב - הליך שהוא פרוץ לגמרי כפי שהוכיחו האירועים האחרונים. מדובר במנהל כוח האדם הגדול ביותר במדינה שמבחינת כמות העובדים תחתיו אין לו אח ורע. יותר מכך, הסאגה המבישה והמביכה סביב מינוי המועמדת של ראש הממשלה, עפרה ברכה, מוכיחה מעל לכל ספק את חשיבות המיסוד והפיכתה של הוועדה למסננת מחייבת.

חשוב לא פחות להבין את ההקשר שבו ההצעה מתקבלת: זה שמונה חודשים נתניהו מנסה לאשר את מינויה של ברכה, מינוי שזכה לביקורת חסרת תקדים אף יותר ממינויים בעייתיים אחרים של נתניהו.

בשבוע שעבר אחרי שהעותר הציבורי ד''ר רפי נץ צנגוט ציין בפני בית המשפט שורה ארוכה של ליקויים שנפלו בעבודת הוועדה, החליטה הפרקליטות, שלא הודתה עד היום באותם פגמים - להחליף את חברי הוועדה מטעמים פרקטיים. כמה ימים מאוחר יותר שופטי בג"ץ קיבלו בברכה את החלטתה של הפרקליטות - המייצגת את המדינה, את ראש הממשלה ואת היועמ"ש - ואף הוסיפו כי הוועדה חייבת להתחיל את בחינת מועמדותה של ברכה מחדש.

שופטי בג"ץ אף התייחסו לעבודת הממשלה, היועץ המשפטי ואופן המינוי של שני חברי הוועדה שיוחלפו — נגה קינן ואריה בר — וכתבו כי "חזקה עליהם כי יפעלו לפי אמות המידה הקבועות במשפט המינהלי". בהחלטת הממשלה שתאושר היום יש אימוץ מוחלט של הוראות בג"ץ בנושא זה. בימים שבהם ממשלת ישראל נמצאת בעיצומה של מתקפה על המערכת המשפטית ועל שומרי הסף - מרענן ואף מרנין לראות כי הממשלה מקשיבה ומאמצת את הוראות בית המשפט לפחות בנושאים של סדר וטוהר מידות.

3. למרות כל אלה כלל לא בטוח שההחלטה שתתקבל היום תבטיח הליך בחירה שיניח את הדעת, בעיקר אחרי המופע המביש שלו היינו עדים בחודשים האחרונים. חשוב לזכור: גם מינויו של הנציב הקודם משה דיין לא התקיים במועד, העלה תהיות רבות והגיע אחרי שברי בר־ציון, מועמדו של נתניהו לפני דיין, משך את מועמדותו בעיצומו של תהליך הבדיקה שלו.

מכאן, שחוסר התקינות של תהליך מינוי הנציב אינו תופעה חדשה, והתקבע כלא רציני ולא יעיל. בעולם המפותח שיטת בחירת הנציב מקצועית יותר. בבריטניה האחראי על אופן המינוי הוא גורם עצמאי והמינוי מתבצע באמצעות מכרז פומבי תחרותי; בארה"ב הנשיא הוא הבוחר, אך מינויו מחייב שימוע ואישור הסנאט. במדינות שבהן השיטה זהה לזו לישראלית, הנציב הוא אושיה בתחום המינהל הציבורי ובעל ניסיון רב בניהול מעשי של שירות המדינה. בקנדה, שבה הנציב נבחר בדומה לישראל, ראש הממשלה ג'סטין טרודו הורה לגבש שיטה חדשה, עצמאית ומקצועית יותר.

זו הסיבה כי לנוכח האירועים האחרונים, ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציע שהנציב לא ייבחר על ידי ראש הממשלה אלא על ידי ועדת איתור שבראשה יעמוד אדם בעל היכרות עם שירות המדינה, וישתתפו בה ארבעה נציגים נוספים: שני נציגי ציבור המומחים בתחום, נציג היועץ המשפטי לממשלה ונציג מנכ"ל משרד ראש הממשלה. עוד הוא מציע, שייקבעו תנאי סף קשיחים למועמדים לתפקיד נציג שירות המדינה בדומה למועמדים לתפקידים בכירים אחרים בשירות המדינה, לעגן את לוחות הזמנים להרכבת הוועדה, לכינוסה ולמתן המלצותיה ולהגביר את השקיפות בהליך הבחירה, לרבות פרסום ההמלצות וההסתייגות. זאת קריאת כיוון נכונה.