האוצר יעניק תמיכה של 200 מיליון שקל לחברה שתקים את לשכת המחשוב הבנקאית
לפי טיוטה שפרסם משרד האוצר היום הלשכה שתקום תעניק שירותי מחשוב לבנקים חדשים ולבנקים קיימים קטנים ובכך תסייע להגדלת התחרותיות בתחום. בין הבנקים שיהנו משירותי הגוף החדש - בנק אגוד שמיזוגו עם מזרחי טפחות לא אושר על ידי רשות ההגבלים
12:2711.06.18
חברת המחשוב שתזכה במכרז להקמת לשכת מחשוב בנקאית תקבל מימון ממשלתי של עד 200 מיליון שקל, כך עולה מטיוטת הכללים שפירסם הבוקר (ב') משרד האוצר.
קראו עוד בכלכליסט:
- המפקחת על הבנקים מקלה על השימוש במחשוב ענן בבנקים
- האפשרויות שעומדות בפני בנק אגוד: להשתפר, להימכר, או להיסגר
- הפיקוח על הבנקים בוחן אם אגוד מקשה על פעילות פינטק
הקמת לשכת מחשוב בנקאית היא אחד הצעדים החשובים בדרך להגברת התחרותיות והקמת של בנקים חדשים. מטרתה להקל על חסם כניסה משמעותי עבור יזמים וגופים המעוניינים להקים בנק חדש, והוא חסם המחשוב שכרוך בהשקעה רבה של כספים ומשאבים. מתוקף 'חוק שטרום' הוחלט שתוקם לשכת מחשוב שתספק שירותים בנקאיים לגופים שיקבלו רשיון בנקאי, תמורת תשלום.
בהתאם לטיוטת הכללים שירותי מחשוב מהלשכה יינתנו לא רק לבנקים חדשים אלא גם לבנקים קטנים להם נתח של עד 5% מנכסי המערכת הבנקאית. מדובר בבנק אגוד, ירושלים ודקסיה.
סכום המענק יינתן בכפוף למספר ההתקשרויות שיהיו לספק עם גופם בנקאיים. כך, התקשרות מול בנק אחד חדש תזכה במענק של 60 מיליון שקל, ומול בנק חדש נוסף ב-40 מיליון שקל. התקשרות מול בנק קיים תזכה במענק של 35 מיליון שקל ומול אגודת אשראי בסכום של 15 מיליון שקל.
בנק אגוד צפוי ליהנות מלשכת המחשוב
גורמים במערכת הבנקאית בשיחה עם "כלכליסט" מציינים כי האפשרות של בנקים קיימים לקבל שירותי מחשוב מהלשכה מיועדת בעיקר לבנק אגוד. אגוד ככל הנראה לא יתמזג עם מזרחי טפחות (ככל שיוגש ערעור שיידחה) ולכן עליו למצוא פתרון לסוגיית המחשוב , משום שכיום הוא מקבל שירותי מחשוב מבנק לאומי.
בנק אגוד. אחד מהבנקים שיוכלו לקבל שירותי מחשוב מהלשכה שתוקם
ההסכם מול לאומי יסתיים במחצית הראשונה של 2021 ללא אפשרות להאריכו. הקמת מערכת מחשוב עבור אגוד מוערכת בכ-1.75 מיליארד שקל, זאת בשעה שלאגוד הון עצמי של כ-2.5 מיליארד שקל ולכן מדובר בהוצאה כבדה. הסתכמות על שירותי לשכת המחשוב צפויה לפתור את הבעיה עבור בנק אגוד.
הכללים להקמת הלשכה שמתפרסמים כיום מגיעים באיחור. זאת משום שבהתאם לחוק שטרום עמדו לרשות שר האוצר תשעה חודשים מינואר 2017 - תחילת החוק. באוצר ביקשו הארכה של 3 חודשים, אך גם לאחר מתן הארכה הכללים שמתפרסמים היום מתפרסמים בעיכוב.
שר האוצר, משה כחלון: "מדובר בצעד גדול וחשוב ביישום הרפורמה להגברת התחרות בענף הבנקאות. תשתית מחשוב מתקדמת לבנקים היוותה חסם דרמטי לשחקנים קטנים ולכניסת שחקנים חדשים. אני בטוח שהמהלך זה לצד העניין ההולך והגובר ברכישת חברות כרטיסי האשראי כמו גם מהלכים נוספים שביצענו ונבצע יביאו לתחרות גדולה בענף שתיטיב עם המשק והאזרחים".
