שיטות העבודה של המודיעין העסקי הישראלי נחשפות

מאבק משפטי בין שתי חברות פיננסים קנדיות חושף טפח משיטות העבודה של בלאק קיוב ו־Group־Psy (סיי־גרופ), שתי חברות מודיעין עסקי ישראליות בולטות. שמן של שתי החברות עלה לכותרות בשנים האחרונות בשלל פרשות, הקשורות בין היתר לנשיאי ארה"ב ברק אובמה ודונלד טראמפ וכן למפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין, שנעצר השבוע באשמת אונס. 

אחת מאותן חברות קנדיות, בשם West Face (ווסט פייס), תובעת את המתחרה Catalyst (קטליסט), את שתי החברות הישראליות וגם אישית את העיתונאי עמנואל רוזן, שסיפק שירותי ייעוץ לסיי־גרופ.

"כלכליסט" צלל לתוך המסמכים המשפטיים בשלל התביעות וחשף פרטים חדשים על התנהלותן של חברות המודיעין העסקי המסתוריות, כיצד הן מנסות להשיג חומרים מודיעניים והאופן שבו הן שואפות לעבד את אותם חומרים לפרסומים עיתונאיים שיטיבו עם לקוחותיהם.

לפי דיווח של הניו יורק טיימס, חוקרי ה־FBI הגיעו לישראל וחקרו את עובדי סיי גרופ. לפי הדיווח, החברה הציעה לאנשי קמפיין הבחירות של טראמפ שירותי "עיצוב דעת קהל ברשתות החברתיות".

החברה, הרשומה בישראל כחברת INVOP בע"מ, נמצאת בהליכי פירוק בישראל. עובדי החברה, שמשרדיה בפתח תקווה, פוטרו בפברואר האחרון. ברשימה של 30 עובדים וספקים שהגישו בקשה לפירוק החברה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מופיע גם שמו של רוזן.

בלאק קיוב עלתה לכותרות בכמה הזדמנויות, כאשר הבולטת שבהן היתה פרשת ויינשטיין. המפיק ההוליוודי, שמואשם בכמה סעיפי אונס, הסגיר את עצמו לרשויות החוק האמריקאיות בסוף החודש שעבר. אולם לפי דיווח של הניו יורק טיימס, בתחילת הפרשה, ויינשטיין שכר את שירותיה של בלאק קיוב כדי לנסות למנוע פרסומים והאשמות נגדו. בנוסף, לאחרונה נחשף כי החברה אספה מידע על אנשים בממשל אובמה, בניסיון לחבל בהסכם הגרעין האיראני.

ווסט פייס וקטליסט, שתיהן חברות השקעה מטורונטו, מנהלות ביניהן קרב עסקי ומשפטי ארוך שנים. ב־2014 הגישו שתי החברות הצעות רכש מתחרות עבור ספקית הסלולר הקנדית Wind Mobile. ווסט פייס, שהגישה הצעה של 300 מיליון דולר, רכשה לבסוף את ספקית הסלולר. שנתיים לאחר מכן היא מכרה אותה ב־1.6 מיליארד דולר.

בעקבות הזכייה, קטליסט פנתה לבית המשפט בקנדה, בטענה שווסט פייס עשתה שימוש באמצעים לא כשרים כדי לזכות בהליך הרכש. לאחר שבית המשפט פסק לטובת ווסט פייס, המשיכו החברות בהתכתשות משפטית. בתביעת נגד עומדת שהגישה ווסט פייס טוענת החברה כי קטליסט קשרה קשר עם החברות הישראליות כדי לפגוע במוניטין שלה ושל פרנק ניובולד, השופט הקנדי בדימוס שפסק בתביעה המקורית.

הקשר הפילנתרופי

לפי התביעה, מי שעשה את החיבור בין קטליסט לחברות הישראליות ולרוזן היה יוסי תנורי, מנכ"ל המגבית המאוחדת לישראל בקנדה, ארגון המייצג בישראל פילנתרופים ואנשי עסקים יהודים מקנדה. בעמוד הרשמי של תנורי באתר המגבית מצוין כי שימש בעבר כמפקד של יחידה מובחרת בצה"ל.

לפי התביעה, בלאק קיוב יצרה קשר עם ניובולד לאחר שזה פרש מתפקידו כשופט. כפי שנחשף במרץ ב"כלכליסט", נציג בלאק קיוב נפגש עם ניובולד, הקליט אותו וניסה להוציא ממנו אמירות שעשויות להטיל דופי באופיו. לפי התביעה, אנשי בלאק קיוב ניסו לחלץ ממנו אמירות אנטישמיות, על מנת לטעון שפסיקתו היתה מוטה נגד שותף מנהל יהודי בקטליסט.

מה שסייע לחשוף את מעורבותה לכאורה של בלאק קיוב בפרשה היתה סדרת הפרסומים על פעילות החברה, שתחילתה בחשיפה של הניו־יורקר על מעורבותה בפרשת וינשטיין.

בין השאר, בווסט פייס טוענים כי זיהו את סטלה פצ'נק, אישה שהופיעה כאחת העובדות בבלאק קיוב בתמונות ובסרטוני וידיאו באותם פרסומים. אז, נחשף כי פצ'נק נפגשה עם נשים שהתלוננו או שהיו עשויות להתלונן על ויינשטיין והציגה את עצמה כפעילות זכויות נשים.

כמו כן, התביעה של ווסט פייס חושפת בפירוט כיצד ניסו אנשי בלאק קיוב להערים על אנשים כדי שיספקו להם מידע שלילי על ווסט פייס עצמה. לפי התביעה, נציגי בלאק קיוב נועדו בטורנטו עם עובדי ווסט פייס בעבר ובהווה, עם בני משפחותיהם ועם גורמים אחרים, בהם השופט ניובולד, תוך שימוש בשקרים ובהטעיה שיטתית.

בתביעה נטען עוד כי השיחות מהמפגשים הוקלטו בסתר ואחר כך תומללו, נערכו בבוטות תוך עיוות מתוכנן ואז הועברו הלאה לתקשורת, למשקיעי ווסט פייס, למשקיעים פוטנציאליים ולמשקיעים של המתחרות. לפי התביעה, נציגי בלאק קיוב הציעו הצעות עבודה כוזבות לעובדים בעבר ובהווה בווסט פייס, הביעו עניין שקרי באפשרויות השקעה מול עובד לשעבר בחברה, הציעו לשופט ניובולד מעורבות אפשרית בתיק בוררות פיקטיבי - הכל כדי לפתותם להיפגש.

עמנואל רוזן. טענות להפצת מידע שקרי צילום: שרון בק

פגישות אלה כללו ארוחות צהריים וערב, שבהן עודדו נציגי בלאק קיוב את ה"מטרות" לשתות אלכוהול בחופשיות. חלקם הוטסו ללונדון והתבקשו להגיע לראיונות עייפים ותחת השפעת ג׳ט לג. בכל ההזדמנויות נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לשדל את אותם גורמים להסגיר מידע חסוי ובלעדי או לחלץ מהם אמירות פוגעניות.

עוד לפי כתב התביעה, קטליסט והחברות הישראליות ניסו להפיץ הקלטות ותמלולים ערוכים של השיחה עם ניובולד ועם שאר הגורמים שרואיינו. לפי התביעה, אלו הועברו לעיתונאים בבלומברג, בסוכנות הידיעות AP ובעיתון הקנדי "נשיונל פוסט". מאמצים להפצת החומרים נמשכו עד לאפריל האחרון.

מי שנשכרו כדי להפיץ את החומרים היו וירג'יניה ג'יימיסון, אשת יחסי ציבור מניו יורק, ועמנואל רוזן.

יום לפני הפגישה עם השופט, ועוד טרם התבררו תוצאותיה, פנתה ג׳יימיסון לעיתונאית הכלכלית קריסטי בלצ׳פורד מה"נשיונל פוסט" והבטיחה לה מידע בלעדי על השופט ניובולד. בהמשך, סיפקה לה מידע חלקי ושגוי על פסיקתו של ניובולד ובין השאר טענה כי הוא התעלם מהשמדת ראיות בתיק. בהמשך, לאחר פגישתם של אנשי בלק קיוב עם השופט, ג׳יימיסון נפגשה עם העיתונאית ומסרה לה דיסק און קי ובו תמונות, הקלטות ותמלולים ערוכים מהפגישות עם השופט.

קטליסט אף פנתה לבית המשפט יום לפני תחילת הערעור וביקשה דחייה בהליך לצורך הצגת עדויות חדשות, ככל הנראה כדי להרוויח זמן שבו תפורסם כתבה המשמיצה את ניובולד. בסופו של דבר החברה לא הציגה עדויות ומשכה את הבקשה, בין היתר אחרי שהעיתונאית בלצ׳פורד חשפה את המזימה בכתבה שפרסמה תחת הכותרת: "השופט, העוקץ, בלאק קיוב ואני".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וחוקר FBI רוברט מולר. חקר בישראל צילום: אי פי איי, רויטרס

עוד נטען בתביעה כי שתי החברות, רוזן וג'יימיסון ניהלו קמפיין להפצת מידע שהינו בגדר השמצה בהודעות לציבור, בכתבות מקוונות, בציוצי טוויטר ובסרטוני וידיאו. לפי התביעה, הנתבעים פעלו להפיץ את החומרים תחת השמות הבדויים סמנת'ה בת', אלכס ווקר, ג'ורדן בראון וגם תחת שמו של ניובולד עצמו.

בנוסף, בווסט פייס טוענים כי בלאק קיוב עברה על החוק בקנדה, המחייב קבלת רישיון לחקירות פרטיות. לפי התביעה, בלאק קיוב וכל האנשים שפעלו מטעמה פעלו ללא רישיון כזה. טענות דומות הועלו נגד בלאק קיוב בעבר גם בישראל. בנובמבר האחרון פנתה לשכת החוקרים הפרטיים בישראל למשטרה בטענה שהחברה עוברת חוק חוקרים פרטיים, המחייב רישיון כדי לעסוק בתחום.

הקשר לחקירת טראמפ

INVOP, שפעלה כאמור תחת השם סיי־גרופ, התאגדה בישראל ב־2014. לפי דיווח של ה"ניו יורק טיימס", אחד ממייסדי החברה נפגש ב־2016 עם מנהלים בקמפיין הנשיאותי של דונלד טראמפ והציע להם שירותי ניהול קמפיין תקשורת בעלות של מיליוני דולרים. הפגישות משכו את תשומת ליבו של רוברט מולר, החוקר המיוחד ב־FBI שמונה לבדוק את הקשרים בין מנהלי הקמפיין הנשיאותי עם גורמים ברוסיה.

לפי הדיווח ב"טיימס", צוות החקירה העביר למשטרה הישראלית בקשה להחרמת מחשביה של סיי־גרופ וחוקרי ה־FBI הגיעו לארץ כדי לגבות עדויות מעובדי החברה. מקור המצוי בענייני החברה אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" כי בעבר אכן פנו הרשויות בארה"ב לסיי־גרופ בבקשה לקבלת מידע. עם זאת, ציין אותו מקור, מחשבי החברה לא הוחרמו והחברה אף קיבלה באחרונה אישור מהרשויות בארה"ב לכך שלא מתנהלת חקירה נגדה.

ויינשטיין בעת מעצרו בשבוע שעבר צילום: רויטרס

בסוף פברואר כונסו עובדי החברה במשרדיה ברחוב בזל 25 בפתח תקווה. אז, המנכ"ל רועי בורשטיין בישר לעובדים כי החברה תיסגר משום שאינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. חובות החברה נאמדו במיליון שקלים, כ־450 אלף מתוכם בחובות שכר לעובדים.

לפי כתב בקשת פירוק החברה, מנהליה בישרו לעובדים כי "בשל שני מהלכים עסקיים קריטיים אשר לא צלחו, נקלעה החברה למחנק אשראי שאינו מאפשר לה לשלם את חובותיה". באותו חודש שלחה החברה הודעות פיטורים לכל עובדיה, כך לפי עו"ד אורון קרן המייצג את העובדים, ששוחח עם "כלכליסט".

כ־30 מעובדי החברה פנו לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בבקשה לקבל צו פירוק לחברה, כדי שיוכלו להגיש תביעות חוב ולפנות לביטוח הלאומי עם הודעות הפיטורים. לפני כחודש הוציאה השופטת עירית וינברג־נוטוביץ' צו פירוק לחברה ומינתה את עו"ד חיות גרינברג כמנהלת המיוחדת שלה. בעלת השליטה ב־INVOP היא חברה קפריסאית שמצויה אף היא בהליכי פירוק.

בתביעה, ווסט פייס דורשת לקבל לידיה חומרים שנאספו על ידי בלאק קיוב וסיי־גרופ. גרינברג, המנהלת המיוחדת שמונתה לסיי־גרופ, מחזיקה כיום ביותר ממאה מחשבים שהיו ברשות החברה. גרינברג סיפרה לבית המשפט בישראל כי קיבלה פניות לרכישת הציוד הזה, אולם המחשבים לא נמכרו שכן, לדבריה "מתשאול עובדי החברה מתברר כי על מחשבי ושרתי החברה מצוי מידע אישי רב, שאינו יכול להיות כלול בעסקת מכר עתידית מסיבות של הגנת הפרטיות".

ווסט פייס מצידה ביקשה באמצעות משרד עורכי הדין צברי פרקש שמייצג את החברה בישראל שלא תינתן למחשבים גישה לאף אדם מלבד המנהלת המיוחדת וכונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים. עוד ביקשה החברה לאסור על השמדת, מחיקת או מכירת המידע שעל המחשבים.

מבלאק קיוב נמסר: "ההתייחסות אל בלאק קיוב הפכה לספורט בינלאומי ב־2018". עוד נמסר מהחברה כי היא "פועלת בהתאם לחוק בכל אזור שבו היא פועלת ובהתאם לייעוץ משפטי מחברות עורכי דין מובילות" וכי לפי מדיניותה היא "אינה דנה בענייניהם של לקוחותיה".

ווסט פייס מסרה דרך עורכי דינה בישראל כי החברה "צברה וממשיכה לצבור ראיות רבות בקשר עם קמפיין ההשמצות והאיומים נגדה ועד כה זיהתה למעלה מתריסר מהמעורבים בקמפיין". עוד נמסר כי בין המעורבים בקמפיין נמצאים עובדי סיי־גרופ, עובדי בלאק קיוב וקבלני משנה.

"הראיות שברשות ווסט פייסט חוצות כמה מדינות ונאספו באמצעות שילוב של צווים משפטיים, חקירות סייבר ועדים משתפי פעולה. "ווסט-פייס מתכוונת להמשיך במרץ בניהול תביעתה נגד המעוולים נגדה, ובכלל זאת, נגד אלו מהם הנמצאים בישראל", נמסר מהחברה.

קטליסט קפיטל, עורכי דינה בישראל של חברת האם הקפריסאית של סיי־גרופ, רוזן ותנורי לא השיבו לפניית "כלכליסט" לתגובה.