אלקין קבע: בקבוקי 1.5 ליטר יימכרו ללא דמי פיקדון; חברות המשקאות ייקנסו ב-48 מיליון ש'
השר להגנת הסביבה קבע היום כי חוק הפיקדון לא יורחב לבקבוקי שתייה משפחתיים וזאת מכיוון שתשלום זה מגיע מכיס הציבור. במקביל נקבע קנס לתאגיד המיחזור אל"ה בו מחזיקות חברות המשקאות הגדולות וזאת בשל אי עמידה ביעדי איסוף הבקבוקים
השר להגנת הסביבה זאב אלקין החליט שלא להרחיב את חוק הפקדון לבקבוקי שתיה. משמעות הדבר היא כי בקבוקי שתיה משפחתיים המכילים 1.5 ליטר ומעלה יימכרו ללא דמי פיקדון. אלקין החליט להסתפק בקנס על חברות המשקאות שלא עמדו ביעדי איסוף מיכלי המשקה הגדולים.
- תחת לחץ: הבקבוקים גדולים, המשרד יוצא קטן
- רגע ההכרעה: האם יוטל פיקדון על בקבוקי 1.5 ל'
- קוקה קולה הבטיחה למחזר את כל האריזות שלה עד 2030
יעד האיסוף המינימלי שנקבע בחוק עומד על 55%. תאגיד המיחזור אל"ה (שנמצא בבעלות חברות המשקאות הגדולות) הצהיר כי אסף ב-2016 למעלה מ-60%. אלא שדו"ח הביקרת החיצוני שהוזמן נוכח ספק שהוטל באמיתות הנתונים מצא כי נאספו רק 51.4%. כיוון שמדובר בכמות פחותה מהקבוע בחוק, היה אמור החוק להתרחב בכפוף לשיקול דעתו של השר. השר אלקין בחר שלא להרחיב את החוק, ולהסתפק בהטלת קנס בגובה 48 מיליון שקל על אל"ה. נראה כי המצב לא צפוי להשתנות בעתיד, שכן גם נתונים לא סופיים של 2017 מראים כי החברות לא עומדות ביעדי באיסוף ואלו עומדים על כ-52%.
השר הסביר כי ההחלטה שלא להרחיב את החוק מבוססת על הרצון להמנע מהשתת דמי הפקדון על הציבור, שכן רק כ-18% מהצרכנים מחזירים את הבקבוקים הקטנים עליהם חל החוק ומזדכים על הפקדון, בעוד מרבית התועלת הכלכלית היא של חברות איסוף הבקבוקים.
ברקע הדברים, נסיונות חוזרים להרחיב את החוק כך שיחול גם על בקבוקים משפחתיים.
באפריל 1999 עבר בכנסת חוק הפקדון מכלי משקה, שמטרותיו העיקריות הן שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים והקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי סילוק פסולת. מסע לחצים של חברות המשקאות בגיבוי חברי כנסת מהסיעות החרדיות שחששו מכך שמיכלי המשקה יתייקרו כתוצאה מהפקדון, הוביל לכך שהחוק חל רק על מיכלי משקה בנפח של עד 1.5 ליטר. לאורך השנים שולבו בו מספר תיקונים ותוספות כך, בשנת 2010 במסגרת תיקון לחוק, אמורים היו המיכלים הגדולים להכלל, אך הדבר נדחה לשנת 2014, תוך קביעה שהיקפי המיחזור ימדדו באותה שנה ואם לא יעמדו בהיקף מיחזור של 50%, יורחב הפקדון למיכלים הגדולים. ההחלטה נדחתה ל-2016, תוך העלאת יעד המחזור של המיכלים הגדולים ל-55%, אולם כשתאגיד המיחזור אל"ה הנשלט על ידי יצרניות המשקה הגדולות הציג נתונים לפיהם ב-2016 עמד שיעור מחזור הבקבוקים המשפחתיים על 60.4%, החלה ביקורת של משרד רו"ח ימין ג'ורג' יעל הנתונים, נוכח חוסר אמון מצד המשרד באמיתות הנתונים. המשרד סירב עד עתה לחשוף את ממצאי הדו"ח ועשה זאת הבוקר, רק בעקבות החלטת בג"ץ.
תגובות
תאגיד המיחוזר אלה: "אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל את שיטת המיחזור הוולונטרי ונותן לה רוח גבית, אך איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנס בסכום של 48 מיליון ש"ח ועל כך נערער בבית המשפט".
תאגיד אסופתא לאיסוף, מיון ומחזור מכלי משקה: ״נפעל לחקירה רצינית של כל הגורמים. המשרד הכשיר דיווחים כוזבים לכאורה. לפי הדוח הסופי איסוף הבקבוקים המצרפי של כלל המשק עומד על כ- בלבד44%. באופן תמוה, וככל הנראה על מנת להגיע למספר המונע את הרחבת החוק, המשרד החליט להכיר גם בתהליך של שריפה בקבוקים ללא אסמכתאות או הוכחות לנתונים".
ארגון גרינפיס: "השר זאב אלקין נכנע ללחצים של קוקה-קולה ופגע באינטרס של הציבור הישראלי".
עמותת צלול: "השר להגנת הסביבה, זאת אלקין, מעל בתפקידו כמגן הסביבה בכך שהעדיף את האינטרס של יצרני המשקאות ושל המפלגות הדתיות התומכות באי הרחבת החוק על פני האינטרס של כלל הציבור ושל הסביבה. זהו יום שחור לסביבה ויום שחור למשרד להגנת הסביבה. עמותת צלול דורשת לקבל לידיה ללא דיחוי את הנתונים עליהם הסתמך השר, ובמקביל דורשת לערוך בדיקה מחודשת של הנתונים וזאת כחלק מחשד שאלה הוטו בכוונה מאחר ולא עמדו בתוצאה אותה סימן השר מראש".