פרשנות
תחת לחץ: הבקבוקים גדולים, המשרד יוצא קטן
דבר בלחץ של חברות המשקאות לא השתנה לאחרונה, ואין סיבה נראית לעין להניח שהרפיסות ההיסטורית של שרי הגנת הסביבה המתחלפים תשתנה
ניחוש זהיר אך מושכל: גם היום לא יחליט השר להגנת הסביבה זאב אלקין להחיל את חוק הפיקדון גם על בקבוקי משקה בגודל ליטר וחצי. מה שלא הצליח לקרות במשך 19 שנה מאז נחקק חוק הפיקדון על מכלי משקה, לא יקרה גם הבוקר. שום דבר בלחץ של חברות המשקאות לא השתנה בעת האחרונה, ואין סיבה נראית לעין להניח שהרפיסות ההיסטורית של שרי הגנת הסביבה המתחלפים תשתנה.
זה צריך להכעיס את הציבור. רק בשנה שעברה היטל זעום של 10 אגורות לשקית ניילון בסופר הפחית את השימוש בהן בכמעט 80%. הסביבה הרוויחה, ואף גוף עסקי לא ניזוק. המשרד להגנת הסביבה יכול היה להשתמש במומנטום הזה כדי לקדם מהלך חשוב לא פחות שממנו הוא נמנע בעקביות מזה כשני עשורים. תחשבו מה היה עושה לסביבה היטל של 30 אגורות לבקבוק משפחתי. בינתיים זה לא קרה.
הרחבת התחולה אמנם לא נתונה לשיקול הדעת הבלעדי של השר אלקין, אלא קבועה בחוק הפיקדון ותלויה בהצלחת האיסוף הוולונטרי של הבקבוקים הגדולים. אבל חלון הזדמנויות שנפתח בשנה שעברה להרחיב את תחולת החוק סיפק הצצה לעמדת השר. וזו, כאמור, לא נוטה לקדם שינויים: "אני לא תומך גדול של החלת הפיקדון כי המשמעות של זה, היא העלאת יוקר המחיה לאוכלוסיות החלשות שקונות בקבוקים גדולים", אמר אלקין בראיון בגלי צה"ל.
זה עיוות נתונים שקנה אחיזה בחסות חברות המשקאות, שמוכרות שפע של משקאות מוגזים מזיקים אך מתעקשות להצטייר כמגנות על החלשים. אם להסתמך על הניסיון עם הבקבוקים הקטנים, שעליהם יש פיקדון, הרי שהיצרנים עצמם סופגים כשני שלישים מדמי הפיקדון בשל התחרות בענף והחשש מירידה במכירות. רק שליש משלם הקונה, שמקבל את מלוא הסכום בחזרה כשהוא מחזיר את המכל הריק. ההערכות הן שהרחבת החוק תעלה לחברות המשקאות כ־140 מיליון שקל בשנה. הציבור לעומת זאת עשוי רק להרוויח.
פשרה בין תאגיד המחזור אל"ה למשרד לאיכות הסביבה קבעה כי עד 2016 על אל"ה להוכיח שהוא אוסף 55% מהבקבוקים הגדולים. אם לא יעמוד בכך, יוחל הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. בשנה שעברה הציג אל"ה נתונים לפיהם אסף 60.4%, אולם המשרד להגנת הטיל ספק בנתונים, והוזמן דו"ח חיצוני ממשרד רו"ח ימין ג'ורג'י. בדו"ח הוצגו, ככל הידוע, שיעורי מחזור נמוכים בהרבה.
כשנשאל אלקין בכנסת על הפער, הוא נשמע כדובר אל"ה: "אחד הקשיים שילוו אותנו סביב קביעת התשובה לשנת 2016 היא שבמהלך השנה הזאת החמרנו דרישות לדיווח. ואחת מהטענות המוצדקות של תאגיד אל"ה היא שהודענו להם במהלך השנה ולא בתחילתה שאנחנו לא מסתפקים עוד בהצהרות עצמיות אלא דורשים דיווח בתעודות". העובדה שהנתונים שאל"ה מסר אינם תואמים את הנתונים של הדו"ח האובייקטיבי לא הטרידה אותו יותר מדי.
אגב, הדו"ח של רו"ח ג'ורג'י נותר חסוי עד היום. המשרד מתמיד בסירובו לחשוף אותו בטענה שמדובר בדו"ח פנימי. פעם נוספת השר שכח שהוא מייצג ציבור, לא יצרני משקאות. הרי גם הצורך להכריע עד סוף מאי בסוגיה נולד לא ביוזמת המשרד, אלא בעקבות שתי עתירות שהוגשו לבג"ץ. העמדה החשאית והדחיינית מונעת דיון ציבורי בנושא בטרם תתקבל החלטה סופית. לא בכדי נערכים בארגוני הסביבה עם עתירה נוספת לבג"צ, מתוך הנחה שהשר ייכנע ללחצים של חברות המשקאות ויקבע כי לא ניתן להתבסס גם על נתוני 2016 כדי לעשות את הצעד המתבקש ולהחיל את חוק הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים.