אונאי אמרי בארסנל: הבחירה הבטוחה
הנהלת ארסנל קיבלה רגליים קרות ממינוי מאמן צעיר וחסר ניסיון (מיקאל ארטטה) והלכה לידיים הבטוחות של אונאי אמרי, אחד מהמאמנים החרוצים והטובים באירופה שתדמיתו נפגעה בגלל שנתיים בפריז סן ז'רמן
ארסנל הולכת למנות את אונאי אמרי, מאמן פריז סן ז'רמן בשנתיים האחרונות, למחליפו של ארסן ונגר. ההודעה הרשמית תצא בהמשך השבוע אך לפי כל הדיווחים, המאמן בן ה-46 הועדף על פני מיקאל ארטטה, עוזר המאמן של פפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי.
- מי אתה מיקאל ארטטה?
- היה טוב וטוב שהיה: 6 הערות על התפטרותו של ארסן ונגר מארסנל
- אחרי 22 שנה: ארסן ונגר הודיע שיעזוב את ארסנל בתום העונה
לפי הדיווחים באנגליה אנשי המועדון, בעיקר המנכ"ל איוון גאזידיס, קיבלו "רגליים קרות" ויצאו מההסכם עם ארטטה חסר הניסיון.
יותר תארים מקלופ ופוצ'טינו
אמרי הוא מאמן כבר כ-13 שנים. הוא זכה בטרבל עם פריז סן ז'רמן העונה ובסך הכל באליפות אחת ו-4 תארים. עם זאת, בפריז הוא היה רחוק משיאו כמאמן. שיא היה כשהיה בסביליה הספרדית, אותה הוביל ל-3 תארי ליגת אירופה (גביע אופ"א) והוגדר על ידי מונצ'י, מנהל הספורטיבי של הקבוצה לשעבר כ"מאמן הטוב ביותר שאני מכיר".
אין ספק שאונאי אמרי הוא בחירה בטוחה יותר מארטטה. מדובר עם מאמן מאוד ברור מבחינה מתודולוגית. הוא צעיר בשישה חודשים צעיר יותר ממאוריסיו פוצ'טינו, מאמן טוטנהאם ו-4 שנים צעיר יותר מיורגן קלופ, מאמן ליברפול. הוא גם מגיע לבריטניה עם יותר תארים מאשר קלופ ופוצ'טינו. יש לו יותר תארים אירופאיים מאשר ארסנל.
עם זאת, בניגוד למאמנים אחרים שהוזכרו כמועמדים לארסנל, התדמית שלו נפגעה בפריז. שתי קריסות בליגת האלופות - כולל איבוד יתרון 0-4 נגד ברצלונה בעונה שעברה -ערערו את מעמדו בפריז. כמו כן, הוא אף פעם לא הצליח להתחבר לחדר ההלבשה בפריז ולהשתלט על האגואים הענקיים בו. "הבעיה בפריז היתה ש-50% מהשחקנים היו איתי ו-50% רצו שאעזוב אותם בשקט" אמר אמרי לפני שבועיים. הוא בהחלט היה בעמדה לא פשוטה מבחינתו בפריז סן ז'רמן. בכל זאת, היה לו שם שחקן, ניימאר, שבחווזה שלו היה כתוב שאסור לחייב אותו לעשות עבודה הגנתית.
ניתוח של 12 שעות
הקשיים של אמרי היו קשורים בראש ובראשונה עם השחקנים הבולטים של פריז סן ז'רמן. הקליקה הברזילאית של ניימאר העדיפה לשחק 4-3-3 בעוד שאמרי רצה לשחק 4-2-3-1. ועוד יותר גרוע, השחקנים של פריז פשוט לא התחברו לאמרי ולמתודות שלו - ניימאר אפילו התלונן עליהן להנהלה. המאמן הבאסקי, שהוא וצוותו עובדים הרבה עם וידאו (צופים בכל קבוצה יריבה לפחות 16 פעמים כאשר אמרי בעצמו יכול לבלות יותר מ-12 שעות בניתוח קבוצה יריבה), כנראה לא הצליח להלהיב את הכוכבים הגדולים של פריז עם קבצי וידאו באורך 3-4 דקות שמחולקים באופן אינדיבדואלי לכל שחקן כדי שילמדו בבית את היריבה והשחקן העיקרי שישחק מולו במשחק הבא. אולי בארסנל, שם ארסן ונגר כמעט ולא עבד עם וידאו והשחקנים דרשו מצוות האימון "לעזור יותר", תהיה לאמרי ולשיטות שלו יותר אוזן קשבת.
אזור H
בסביליה המועדון והשחקנים היו 100% מאחורי אמרי. סביליה שלו שיחקה בדרך כלל - 4-2-3-1, 4-3-3 או 4-1-2-2-1 ומבנה הלחץ שלהן הוא מעיין H בחצי של היריבה. כששוער היריבה עם הכדור, שני שחקנים קדמיים תוקפים את הבלמים במטרה למשוך אותם רחוק אחד מהשני. שני קשרים התקפיים נכנסים פנימה כ-20 מטרים מהשער כדי למנוע מהקשרים המרכזיים של היריבה את הכדור מהשוער. שני קשרים הגנתיים מתמקמים - בערך 20-10 מטרים מקו החצי כדי להיות חלק ממלכודת הלחץ של הקבוצה.
המטרה היא לגרום לקבוצה היריבה לפתוח כמה שיותר את עצמה ואז לתקוף עם 3 שחקנים - חלוץ, קשר התקפי, קשר מרכזי - את השחקנים היחידים שפנויים לקבלת הכדור, המגנים. לפי שיטת ה-H המגנים אמורים להיות רחוקים ומופרדים מחבריהם לקבוצה. לשיטה הזו יש יתרון נוסף - כשהקבוצה היריבה מאבדת את הכדור, השחקנים שלה רחוקים מדי כדי לייצר לחץ נגדי. בשביל שהשיטה הזו תעבוד, צריך מחוייבות להגנה של כל החלק הקדמי. שוב, משהו שעבד לו היטב בסביליה אך לא משהו שהצליח להשיג בחדר ההלבשה הפריזאי, אחד מחדרי ההלבשה הכי פחות ממושמעים באירופה.
כאן ה-H בתקופת סביליה.
עם זאת, שווה לזכור שסביליה של אמרי לא הגיעה לטופ 4 ולו פעם אחת בשלוש השנים שלו שם (מקום 5 פעמים ומקום 7), עם זאת, ייתכן שזה קשור יותר להתרכזות בסוף העונה בליגת אירופה - תואר שסביליה הפכה ל"שלה". מקור נוסף לדאגה? בעונתו האחרונה בסביליה, אמרי לא ניצח ולו משחק חוץ אחד בליגה. עבור ארסנל, לה היה את מאזן החוץ מהגרועים בפרמיירליג, זו עשויה להיות בעיה.
מטפח כישרונות
מלבד הניצחונות והתארים, סביליה תחת אמרי, היתה מודל לקבוצה עם מעט כסף באופן יחסי שהיתה צריכה למכור שחקנים רבים מדי שנה כדי לבנות תקציב. זה נעשה בזכות העבודה האגדית של המנהל הספורטיבי מונצ'י, שהיה מוצא כישרונות זולים ברחבי העולם. אבל גם בזכות עבודת האימון והפיתוח של אמרי. אמרי, בין השאר, סייע בפיתוחם בסביליה של איוון ראקיטיץ', אלברטו מורנו, אלבארו נגרדו, קרלוס באקה, קווין גאמיירו ואחרים שמכירתם הכניסה עשרות מיליונים לקבוצה מדרום ספרד. ואולם, ייתכן שאת עבודת הפיתוח והטיפוח הטובה ביותר אמרי עשה בתקופה בוולנסיה, שם עבד באקלים של אסון כלכלי, אבל פיתח שחקנים כגון חואן מאטה, דויד סילבה, ג'ורדי אלבה, דויד אלבלדה, דויד ויה ואחרים. אפילו בפריז סן ז'רמן קידם כמה שחקנים צעירים כגון פרסנל קימפמבה, אולי הבלם הכי טוב של פריז סן ז'רמן השנה והקשר הארגנטינאי, ג'ובאני לו סלסו. גם אדריאן ראביו השתפר תחת אמרי.
ייתכן מאוד שמספר השחקנים שטיפח ומכר, משך את ארסנל יותר מאשר מספר הגביעים שלו. הכתבים שמסקרים את ארסנל מדווחים שלמועדון אין את הרצון להיכנס לטירוף של שוק העברות השחקנים ולשלם את תשלומי הפרמיום שמשלמות קבוצות פרמיירליג אחרות בשוק העברות השחקנים - במיוחד הגדולות (יש רק 50 מיליון ליש"ט לרכש הקיץ - שזה לא קונה היום מגן שמאלי). אחת מהסיבות של הבאת סוון מיסלינטאט, הסקאוט הראשי של דורטמונד, היתה כדי לבנות קבוצה צעירה וזולה יחסית בסיוע שיטות העבודה שלו. אם ארסנל רוצה להיות "סביליה של הפרמיירליג", כלומר אובראצ'יברית עם סגל זול, אז אמרי יכול לסייע בזה.
עונה לכל הדרישות
כשארסנל הודיעה על כך שארסן ונגר לא ימשיך, המנכ"ל גאזידיס דיבר על מחליף ש"משחק כדורגל התקפי", "ישלב צעירים במערכת" ו"יהיה נציג של המועדון". אמרי, שאולי לא דובר אנגלית מושלמת אבל כן יודע לדבר עם התקשורת ומביע את עצמו בצורה אינטלגנטית, עונה על כל הקריטריונים. בשבוע שעבר בילה זמן רב ממסיבת העיתונאים האחרונה שלו בפריז כשהוא משבח ומאחל בהצלחה למי שיחליף אותו בתפקיד מאמן פ.ס.ז', תומאס טוכל. הכתבים הצרפתים מתארים אותו כבחור עם "קלאסה". וארסנל איבדה הרבה "קלאסה" עם עזיבתו של ונגר