סקר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים 2017: שחיקה בקרב 33% מהרופאים

הכנס ה־13 של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות נערך באחרונה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב והוקדש השנה לרפואת הקהילה. באירוע הוצג גם סקר מיוחד שערך האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, שהצביע על שחיקה בקרב 33% מהרופאים.

מדובר בסקר המתייחס לשנת 2017 וכלל 238 רופאי ילדים – מהם 19% בתפקידי ניהול, 73% עובדים בקהילה, 6% עובדים בבתי החולים, 17% עובדים בקהילה ובבתי החולים, 41% עובדים כרופאים עצמאיים, 40% עובדים כרופאים שכירים ו־19% עובדים כשכירים ועצמאיים.

בקרב רופאים שכירים השחיקה גבוהה יותר

מהסקר עולה כי מומחים ברפואת ילדים שחוקים פחות מכאלה שאינם מומחים וכי השחיקה גבוהה יותר אצל רופאים שכירים ונמוכה יותר אצל רופאים עצמאיים. עוד הראה הסקר כי ככל שגיל הרופא צעיר יותר ושעות העבודה מרובות יותר, כך השחיקה גדולה יותר.

על פי הסקר, ככל שגדל הפער בין נפח העיסוק בפעילות מסוימת למידת ההנאה ממנה – השחיקה גוברת. הפער הזה גדול במיוחד כאשר מדובר בעבודה אדמיניסטרטיבית שמבצע הרופא – העיסוק מרובה והסיפוק מועט. לעומת זאת המגמה הפוכה כאשר מדובר במחקר ובהוראת סטודנטים – העיסוק מועט, אולם הסיפוק מרובה.

ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים צילום: יוסי גמזו

במסגרת הסקר, גובשו גם מסקנות והמלצות: "לאור השחיקה הגבוהה יש לצמצם את הפעילות האדמיניסטרטיבית שמבצעים רופאי הילדים ולהסיטה לגורמים אחרים במערכת. כמו כן יש לשנות את המערכות כך שתעודדנה ותאפשרנה פעילות רבה יותר של רופאי הילדים בעיסוקים 'מונעי שחיקה' דוגמת יציאה לכנסים ולהשתלמויות מקצועיות, עיסוק בניהול, פעילות לקידום בריאות, הוראת סטודנטים וביצוע מחקרים".

הדרך לשינוי: גוון וריענון שגרת הרופאים

ד"ר צחי גרוסמן מעורכי הסקר (לצד יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרופ' שי אשכנזי, פרופ' גבי חודיק, פרופ' אבנר כהן, ד"ר גיל צ'יפניק ופרופ' תלמה קושניר), ומי שמכהן כמזכ"ל האיגוד, מציין: "מדובר למעשה בחזרה על סקר שנערך בשנת 2006 ומבקש לקבל תמונת מצב עדכנית הנוגעת למצבם של רופאי הילדים בישראל. אנחנו מזהים חוסר סיפוק והנאה בקרב רבים מהרופאים וזה בהחלט מצב מדאיג שאסור להתעלם ממנו. קיים קשר הדוק בין תופעת השחיקה לבין היכולת של רופא להפיק סיפוק והנאה מהתפקיד על נגזרותיו השונות – ועל כן מחקרים ומאמרים מדעיים ביקשו למצוא דרכים לגרום לרופאים להפיק סיפוק רב יותר מעבודתם".

עוד מוסיף ד"ר גרוסמן: "הסקר מצא קשר ברור בין המטלות הבירוקרטיות והאדמיניסטרטיביות המוטלות על הרופא וגוזלות חלק ניכר מיום עבודתו ובין שחיקה וחוסר סיפוק והנאה. אגב, סקרים דומים שנעשו בעולם הצביעו גם הם בפירוש על הקשר הזה. אני יכול לומר שבארצות הברית הנתונים מהשנים האחרונות גבוהים אף יותר מאלו שבישראל ועומדים על שחיקה של מעל ל־40% בקרב רפואי הילדים. חשוב להדגיש כי הסקר שלנו הראה גם על קשר הפוך המוביל לשחיקה –כאשר עיסוק בנושאים כמו מחקר או הוראת סטודנטים מסבים לרופא סיפוק והנאה רבים, אך העיסוק בהם מועט מדי".

על ממצאי הסקר לפיהם השחיקה בקרב רופאים צעירים גבוהה יותר מאשר בקרב רופאים ותיקים, אומר ד"ר גרוסמן: "הסברה לכך היא שהרופאים שרק סיימו את לימודיהם והכשרתם מגלים הפער גדול בין תדמית הרופא ובין המציאות בשטח – הנחיתה בתפקיד עבורם היא לא רכה במיוחד. הפער הזה גורם לאכזבה שמתורגמת בין היתר גם לשחיקה מהירה".

על הפתרונות המוצעים מרחיב ד"ר גרוסמן: "המסקנות העולות מן הסקר הן שחיוני לגוון את שגרת עבודתו של הרופא לאתגר ולרענן אותה, ואנחנו גם יודעים שבקרב גופים רפואיים כמו קופות החולים כבר נעשות פעולות בכיוון הזה. אנחנו כמובן מעודדים גם את הרופאים להתפתח, למצוא אפיקי פעילות חדשים ולהעשיר את עבודתם. לעניין הזה השלכות גם על ציבור החולים, וברור שאינטראקציה של מטופל עם רופא שנהנה מעבודתו צפויה להיות מוצלחת יותר".