נסראללה יוצא למסע כיבוש של כלכלת לבנון

לראשונה זה תשע שנים יבחרו היום הלבנונים פרלמנט חדש. הם מגיעים לקלפי עם ציפיות נמוכות: עצם קיום הבחירות, שעד הרגע האחרון היה חשש שיידחו, הוא הישג. מיטב הפרשנים מעריכים שהשחקנים הפוליטיים הבולטים היום ‑ חזבאללה, תנועת אלמוסתקבל של סעד אל־חרירי, והתנועה הפטריוטית של הנוצרים המרונים בראשות הנשיא מישל עאון ‑ ימשיכו גם לפרלמנט ולממשלה הבאים. לבנונים צעירים שמאסו במערכת הקיימת ומחפשים משב רוח מרענן יוכלו לתת את קולם לקואליציה הלאומית, התארגנות פוליטית חדשה של 11 תנועות לבנוניות, שעם מועמדיה נמנים פעילים פוליטיים, אנשי אקדמיה ודמויות מוכרות בזירה הלבנונית.

האתגר הפוליטי: בחירות ראשונות מאז 2009

מאז 2009 גרמו משברים פוליטיים לדחיית הבחירות ולהארכת המנדט של הפרלמנט כמה פעמים. כעת יוכלו סוף סוף 3.6 מיליון בעלי זכות בחירה לבחור מתוך 77 רשימות שבהן 583 מועמדים, שיתמודדו על 128 מושבי הפרלמנט. החוקה הלבנונית מקצה מחצית מהמושבים לנוצרים ומחצית מהם למוסלמים, עלאווים ודרוזים. חוק בחירות חדש שיופעל לראשונה אמור לשמור על האיזון העדתי, אבל סרבל את תהליך ההצבעה עד כדי כך שעלה חשש מפגיעה בשיעורי ההצבעה.

צילומים: אי.פי, אי.פי.אי

מסע הבחירות הנוכחי היה יצרי ואלים וכנראה היקר בתולדות לבנון. איראן וסעודיה, הנאבקות על הגמוניה במזרח התיכון, בחשו גם בקלחת הלבנונית. הכוחות הפוליטיים המקומיים מייחסים לבחירות חשיבות רבה בביסוס כוחם. חזבאללה משקיע מיליוני דולרים בקידום מועמדיו, בסיוען הנדיב של משמרות המהפכה באיראן, ובה בעת מלין על מעורבות סעודית מסיבית במימון מסע הבחירות של מועמדים סונים.

חזבאללה מקדיש מאמצים אדירים לחיזוק אחיזתו בפרלמנט. בבחירות הקודמות זכו אנשי חזבאללה ובני בריתם ב־57 מושבים ‑ 30 לאנשי המפלגה עצמם ועוד 27 לחברי קואליציה נוצרית. בבחירות הנוכחיות הם מקווים להגיע לרוב או קרוב לכך (לפחות 64 מושבים). זו הסיבה שבחודשים האחרונים פעל חזבאללה להקים קואליציות באזורים שבעבר לא נחשבו למעוזיו, אלא דווקא לבסיסי תמיכה של ראש הממשלה אל־חרירי. לכל אורך הקמפיין קיבל נסראללה גיבוי מטהראן, כחלק מאסטרטגיית ההתפשטות שלה באזור.

במוקד הקמפיין: המשבר הכלכלי

הבחירות נערכות כשצל כבד מרחף מעל כלכלת המדינה. הגירעון הפיסקאלי של לבנון עומד על כ־10% מהתמ”ג (כ־53 מיליארד דולר ב־2017). החוב הציבורי מגיע ל־80 מיליארד דולר כמעט, כלומר יותר מ־150% מהתמ"ג, אחד השיעורים הגבוהים בעולם. 

אחת הסיבות לחוב המאמיר היא תפיחת המגזר הציבורי. בעשור האחרון גדלה ההוצאה הציבורית בלבנון בכ־150%, מ־6.5 מיליארד דולר בשנה ליותר מ־16 מיליארד דולר בשנה. ההתרחבות הבלתי מבוקרת של המגזר הציבורי והאבטלה הסמויה צפויות להימשך, שכן המנגנון הבירוקרטי בלבנון מבוסס על העיקרון של שמירת המפתח העדתי. את מחיר המדיניות הזו משלמים בעיקר הצעירים הלבנונים, שכ־35 אלף מהם פוגשים מדי שנה, בתום לימודיהם האקדמיים, היצע משרות מצומצם (כ־5,000, לפי משרד העבודה הלבנוני). שיעור האבטלה בלבנון מגיע היום ל־25%, אבל בקרב צעירים הוא נושק ל־40%.

משברים פנימיים ואזוריים גרמו לכך שהצמיחה שרשם המשק הלבנוני בשנים האחרונות היתה זעומה ‑ כ־2% בממוצע ‑ ולא אפשרה יצירת די מקומות תעסוקה. מאז פרוץ המלחמה בסוריה השכנה, השתקעו בלבנון יותר מ־1.5 מיליון פליטים סורים, והם מטילים מעמסה נוספת על המשאבים המוגבלים של המשק הלבנוני. לכל אלה מצטרפת השחיתות שפשתה בכל תחומי החיים ומגיעה לצמרת.

בעקבות המלחמות שהתחוללו במדינה והפיתוח הבלתי מספק של התשתיות, הלבנוני הממוצע, בוודאי מחוץ לביירות, סובל ממחסור חמור בחשמל ובמים. לתוך הוואקום הזה חודרות רשתות פשע מאורגן, הקשורות ברובן לגורמים הפוליטיים במדינה, ומנצלות את מצוקת האזרחים כדי להתעשר על חשבונם ולמכור להם שירותים שהמדינה מתקשה לספק.

גם המתחים האזוריים אינם פועלים לטובת הכלכלה הלבנונית. כך, למשל, העלייה התלולה במחיר הנפט בשבועות האחרונים לרמה של כ־75 דולר לחבית היא בשורה רעה לקופה הציבורית במדינה. בשנה שעברה הוציאה לבנון על יבוא מוצרי אנרגיה כ־5 מיליארד דולר, והאמרת המחירים שנרשמה לאחרונה צפויה להרחיב את הגירעון בתקציב.

המשק הלבנוני יכול לשאוב מעט תקווה מהחלטת הממשלה להעניק לחברות זרות זיכיונות לחיפושי נפט וגז בים התיכון. ההסכם אמור לשלשל לקופת המדינה 4% מההכנסות מהגז שיופק, ושיעור גבוה יותר מהכנסות הנפט. אלא שגם אם ההפקה תצא לפועל, הדבר לא יקרה בשנתיים הקרובות. רבים בלבנון, למודי ניסיון, מאמינים שלפני שהכנסות הגז יוכלו לתרום לרווחתו של האזרח, הן ימצאו את דרכן לכיסיהם של בכירים או לקופות התנועות הפוליטיות השונות.

הבטחה לסיוע בהיקף של 11 מיליארד דולר, שניתנה ללבנון בכנס מדינות תורמות שהתקיים בחודש שעבר בפריז, מעוררת תקוות זהירות כי לאחר הבחירות תואץ ההשקעה בתשתיות ובמגזרים נוספים שיעודדו צמיחה. סכום זה אמור להינתן ברובו כהלוואות בפריסה לחמש שנים, בתמורה לביצוע רפורמות מבניות משמעותיות במשק הלבנוני. אף שהסכום רחוק מלענות על צרכיה של המדינה, לבנון זקוקה לכסף הזה כדי לאותת למשקיעים כי המשק עולה על מסלול של צמיחה ויציבות.

הקלף המנצח של חזבאללה: קניית נאמנות בכסף איראני

חזבאללה, שנאלץ להתמודד עם הירידה בפופולריות שלו גם בקרב השיעים בשל המעורבות המדממת בסוריה, סימן לו במסע הבחירות הנוכחי יעד חדש להשתלטות: כלכלת לבנון. הכניסה לשדה הכלכלי אמורה להשלים את השתלטות הארגון על לבנון, שכן כבר היום הוא השחקן הדומיננטי בשדה הפוליטי והביטחוני.

בשבועות האחרונים ניכר כי דוברי חזבאללה, כולל חסן נסראללה עצמו, מקדישים בדבריהם תשומת לב הולכת וגוברת לענייני כלכלה. חזבאללה, שנציגיו היו שותפים בממשלות האחרונות, מטיל על יריביו הפוליטיים את האחריות למה שהוא רואה ככישלון כלכלי חמור. באחד מנאומיו האחרונים טען נסראללה כי למרות סכומי כסף אדירים שהוזרמו לחקלאות ולתעשייה, וכן לתשתיות, הן נמצאות כולן במצב קטסטרופלי.

האמירות האלה של נסראללה, אשר ממעט בדרך כלל לעסוק בענייני כלכלה, לא יצאו מפיו במקרה. הן יכולות להעיד על רצונו של חזבאללה "לעלות מדרגה" לאחר הבחירות ולהגביר את מעורבותו בניהול כלכלת לבנון, בין השאר כדי לנסות לעקוף את הסנקציות האמריקאיות. חשוב לזכור שאנשי חזבאללה הביעו התנגדות לקבלת הסיוע מהמדינות התורמות בטענה שהדבר יגדיל את הגירעון. העיסוק של חזבאללה בענייני כלכלה מאותת לבוחר הלבנוני שהארגון מתכוון להתמקד לאחר הבחירות בסוגיות המעיקות עליו ועל חייו, ומספק מענה לביקורת הגוברת על ההתערבות של חזבאללה בסוריה והתעלמותו מהמצוקה הפנימית.

התמיכה הכספית המוגדלת מפטרוניו בטהראן, בעקבות הסרת הסנקציות מעל משטר האייתולות, אפשר לארגון השיעי להגביר בחודשים האחרונים, באמצעות שלוחיו, פעולות לרכישת קרקעות ונכסים כלכליים באזורים הנחשבים למעוזים של הנוצרים. בחזבאללה מתכננים להשתמש בכסף האיראני כדי להקים באזורים אלה פרויקטים שיקנו את נאמנותן של אוכלוסיות חדשות, מעבר לרובע הדאחייה של ביירות. פירוש הדבר הוא שחזבאללה מבקש לסלול לכסף האיראני את הדרך להשלטת ההגמוניה שלו על כלכלת לבנון, בדומה למתרחש בסוריה, בתימן ובעיראק.

האיראנים אינם מתאמצים להסתיר את כוונתם. שגריר איראן בביירות אמר לא מזמן שארצו שואפת להגביר את ההשקעות בלבנון ולסייע בהקמת מפעלי תשתית בתחומי הכבישים, האנרגיה, המים והחקלאות. אמירות אלה מטרידות את מתנגדי חזבאללה בקרב הסונים בלבנון, שמאז ומעולם ראו במדינות המפרץ את נותנות החסות הכלכלית ללבנון, הן בהשקעות והן בתנועת תיירות מסיבית.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת https://www.concordmena.com