חברות זרות יבנו את ישראל של מחר?

מכון הבנייה המלכותי הבריטי פרסם לפני כשנה מאמר קודר על עתיד ענף הבנייה בממלכה. "בעוד הדרישה לשירותי בנייה עולה וחברות הבנייה המקומיות הגדולות נקלעות לקשיים, גדל האיום שחברות זרות יחליפו את הבנייה המקומית".

כבר שנים שחברות בנייה ותיקות בבריטניה מדווחות על הפסדים. בינואר השנה הגישה ענקית הבנייה קריליון בקשת פירוק לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר חוב עם הבנקים והממשלה. את המכה לענף נתן ב־2015 שר האוצר השמרני ג'ורג' אוסבורן, שהזמין חברות זרות להוביל את מהפכת הבנייה והתשתיות במדינה. שורת חברות סיניות וקונגלומרטים בינלאומיים זכו מאז במכרזים ממשלתיים גדולים, שלא דרשו שילוב חברות מקומיות.

לפרטים והרשמה לוועידת התעשייה של ישראל לחצו כאן

אלא שאת התחזית הקודרת מחבר המאמר לא ביסס על הכלכלה הבריטית ‑ אלא דווקא על צעד של ממשלת ישראל, שהזמינה חברות בנייה זרות לבנות בתחומה, ובכך אפשרה להן להתחרות בחברות בנייה הבנייה הישראליות הגדולות ביותר. מאז פרסום המאמר, שש חברות זרות הורשו להביא לישראל 6,000 עובדים מחו"ל.

אחרי שבעה עשורים שבהן תעשיית הבנייה בונה בקצב וברמה שהם מהגבוהים בעולם, אבסורד להכניס לישראל חברות בנייה זרות צילום: MichaelGaida/Pixabay

ב־2016 חזינו בגל קריסות של קבלני ביצוע ותיקים ומבוססים שלא עמדו בתחרות. ב־2017 המגמה נחלשה, ובכל זאת, 20% מקבלני הביצוע נמצאים בקשיים מהותיים. בשל התחרות שיעורי הרווח הולכים ונשחקים גם בחברות המשקיעות בייעול ובחדשנות, כנדרש מהן בשוק תחרותי. בתגובה לנתונים האלה, שרי האוצר והשיכון הצדיקו את מדיניותם במחסור החמור בדיור למגורים. אלא שמה שניתן להצדיק בטווח הקצר יהיה מכה לענף בטווח הבינוני.

לצד תחום הבנייה, הממשלה מעודדת כניסת חברות זרות גם בהקמת תשתיות, במכרזים של מיליארדי שקלים שהיא מתכננת לפרסם. החברות הזרות כבר לוטשות עיניים למכרזים האלה, ומחכות ליום שבו הן יורשו לוותר על שותף מקומי. החברות המקומיות נדחקות הצדה, ומפסידות את הידע שקיבלו משותפיהן בעולם והיה יכול להישאר בארץ.

כמו כן, חברות ישראליות שגם כך סובלות משיעורי רווח זעומים מתקשות מאוד להתמודד במכרזים המבוססים על ניסיון ומחיר. העלויות שלהן גבוהות יותר בשל הרגולציה המחמירה בתחום העסקת עובדים, בטיחות ותנאים סוציאליים. חלק מהחברות הזרות משלמות מס נמוך יותר במדינות המקור ונהנות מהטבות שנשללות מחברות ישראליות. האבסורד הוא שברוב המדינות שהן באות הן, חברות זרות אינן רשאיות להתמודד על פרויקטים ענקיים ללא שותף מקומי.

אחרי שבעה עשורים של עצמאות שבהם נהנה המשק הישראלי משיעורי צמיחה גבוהים בקנה מידה עולמי, ובהם תעשיית הבנייה בנתה בקצב, בהספק וברמה מקצועית שהיו הגבוהות בעולם ‑ יהיה זה אבסורד להכניס לתמונה חברות בנייה זרות.

על הממשלה לדעת שלתעשיית הבנייה הישראלית יש ידע ויכולת כלכלית להתמודד עם כל משימה, ובמקרה הצורך לבחור שותף זר עם הידע והניסיון המתאימים, ולשתף פעולה באופן שבו הפרויקט יושלם ברמה הגבוה ביותר, והידע ‑ וגם כספי המסים ‑ יישארו בישראל ויחזרו להשקעה בכלכלה הישראלית. כך כולם ייצאו מרוויחים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי