הסעיף שעלול לגנוז למאניקיי את חלום הבורסה בתל אביב

הרוכשת המיועדת של השליטה בבורסת תל אביב ביצעה בעבר פעילות אסורה - והיא עשויה לשלם עליה בהיתר האחזקה במניות הבורסה. קרן הגידור מאניקיי נקטה צעדים אסורים במסחר במניית סיטיגרופ בבורסה האמריקאית, שבעטייה הגיעה להסדר אכיפה מול ה־SEC (רשות ני"ע האמריקאית) שבו נקנסה ב־2.5 מיליון דולר.

מאניקיי, קרן ההשקעות אוסטרלית־אמריקאית, עתידה להיות בעלת המניות הגדולה ביותר בבורסת תל אביב (19.9%), לאחר שסיכמה על רכישה של המניות תמורת 31 מיליון דולר ולפי שווי של 550 מיליון שקל לבורסה.

האם גואטה תציב את המכשול שהציבה סלינגר

המכשול שעומד בפני מאניקיי הוא אישור מטעם רשות ני"ע. ל"כלכליסט" נודע כי הרשות נערכת לביצוע בדיקה מקיפה לא רק של פעילות הקרן, אלא גם של השותפים ונושאי המשרה בה בענייני מהימנות וניגודי עניינים.

כל מי שמבקש להחזיק יותר מ־5% ממניות הבורסה, כפי שמעוניינת מאניקיי, נדרש להיתר אחזקה. הבדיקות והדרישות גוברות מעט לגבי גוף שמעוניין לרכוש את השליטה. שליטה אינה מוגדרת דווקא כהיקף מינימלי של מניות, אלא נוגעת ליכולת לכוון את עסקי התאגיד. בבנק הפועלים, למשל, מחזיקה שרי אריסון בשליטה עם 20% ממניות החברה - היקף דומה לזה שהציעה מאניקיי לרכוש מהבורסה. לפיכך, הבדיקה לגבי מאניקיי עשויה להיות מקיפה.

הבקשה של מאניקיי לקבלת היתר אחזקה טרם נמסרה, ככל הידוע, לרשות. הבדיקה תחל עם הגשתה הפורמלית. מליאת הרשות, שבראשה עומדת ענת גואטה, אמורה לקבל את ההחלטה, אולם ייתכן שתוקם ועדה ייעודית שתביא את המלצותיה למליאה.

ענת גואטה יו"ר רשות נירות ערך צילום: ענבל מרמרי

הבדיקה תיעשה במסגרת תיקון 63 לחוק ני"ע בעניין שינוי הבעלות על הבורסה, שנכנס לתוקפו ביולי. לדברי גורמים המעורים בנושא, הבדיקה צפויה להיות במתכונת כמעט זהה לזו שמבצעת רשות שוק ההון על גופים המבקשים לרכוש חברות ביטוח ישראליות. הממונה על רשות שוק ההון דורית סלינגר פסלה כמה גופים סיניים שביקשו לרכוש חברות ישראליות, ולפחות לגבי חלק מהם שלפה את נימוק ה"מהימנות".

סעיף זה עלול לסכן את קבלת ההיתר של מאניקיי. כפי שנחשף ב"כלכליסט" השבוע, מאניקיי הסתבכה ב־2013 בחקירה של רשות ניירות ערך האמריקאית, שלה היא כפופה, מאחר שהקרן רשומה בדלאוור, ארה"ב. הקרן נקנסה ב־2.5 מיליון דולר בעקבות רווח של 1.6 מיליון דולר שנוצר מפעילות שהגדירה רשות ני"ע האמריקאית כאסורה. התקנה שעליה עברה מאניקיי אוסרת על מי שמכר נייר ערך בתקופה מוגבלת לרכוש אותו לאחר מכן באמצעות הנפקה לציבור.

שניים ממנהלי הקרן שגם ייסדו אותה, שיין פינמור וראסל אבוד, כיהנו גם בדירקטוריון הבורסה האוסטרלית ונחשבו למומחים לשוק האמריקאי. על השניים הופעל לחץ לפרוש מדירקטוריון הבורסה עם התפוצצות הפרשה, וכך הם נאלצו לעשות. יו"ר הבורסה האוסטרלית אמר לאחר התפטרותם מהדירקטוריון כי "מדובר במקרה מאוד מצער". השניים עדיין מכהנים כמנהלי קרן מאניקיי - ומובילים גם את העסקה מול הבורסה בתל אביב.

במסגרת בדיקת המהימנות של רשות ני"ע ייבחנו הן מהימנות מנהלי הקרן והן מהימנות בעלי השליטה ונושאי המשרה. הרשות "הוסמכה לבטל היתרים בשל פגם במהימנות, לרבות פגם של גורמים קשורים, אך נקבע כי נטילה כאמור תעשה על בסיס רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות", מציין החוק.

המיליארדר פרנק לואי צילום: אוראל כהן

בתקשורת האוסטרלית דיברו על סקנדל

בעוד המעורבים בעסקה בארץ מנסים להקטין את ממדי האירוע ומשמעויותיו, וטוענים כי 23 גופים היו מעורבים בהליך הבעייתי ההוא, מדיווחי התקשורת האוסטרלית עולה תמונה שונה לחלוטין. "דרמה" ו"סקנדל" היו המונחים שבהם נקבה התקשורת המקומית ב־2013, עם ההודעה על תשלום הקנס, מבלי הודאה באשמה.

באותה פרשה היו מעורבים אמנם גופים רבים הנתונים לפיקוח של הרשויות האמריקאיות, והם שילמו ביחד 14.4 מיליון דולר, אבל התשלום של מאניקיי היה מהגבוהים שבהם.

זהו בדיוק סוג האירועים שהרשות אמורה לבדוק עם קבלת הבקשה להיתר אחזקה. בסעיף המהימנות בחוק מצוינת שורה של סעיפים העשויים להעיד על פגם. שלושה מהם נוגעים ל"הטלת אמצעי אכיפה מנהליים, לרבות הטלת עיצומים כספיים", או "התקשרות בהסדרים מינהליים החלופיים בטיבם להגשת כתב אישום או ניהול הליך מינהלי - כגון תשלום כופר, צו מוסכם או התקשרות בהסכם להפסקת הליכים מותנית - בשל ביצוע של עבירה או הפרה". כמו כן ייבחן גם סעיף "שלילת היתר בשל פגם במהימנות - שלילת רישיון, סירוב לקבלת היתר או מניעת עיסוק במקצוע או בתחום כלשהו עקב פגם במהימנות", שככל הנראה לא רלבנטי במקרה זה.

הרשות תוכל גם להעניק היתר תחת תנאים

מלבד המהימנות צפויות להיבדק שאלות של ניגודי עניינים של הקרן ובכיריה, אם כי היות שמדובר בקרן זרה, לא צפויים קשיים בגזרה זו. מנגד, העובדה שמדובר בקרן גידור עלולה להפריע, שכן זו קרן שחותרת לנצל הזדמנויות ואילו הבורסה, לדעת גורמים מסויימים, זקוקה לבעל מניות אסטרטגי גדול, או לפחות קרן השקעות.

הבדיקה צפויה לארוך חודשים. לא ברור אם התוכנית של מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, שהוביל את המהלך מול הקרן, להנפיק 30% ממניות הבורסה לציבור ברבעון האחרון של השנה, תספיק לצאת לפועל.

הבורסה היא גם סוג של רגולטור, המפקח על חברי הבורסה ופעילותם. נקודה זו צפויה אף להדק את הפיקוח של רשות ני"ע בעניין.

לרשות יש גם סמכות להעניק את ההיתר אבל להציב מגבלות ותנאים, דוגמת רוב ישראלי בדירקטוריון או הגבלת היכולת לכוון את עסקי התאגיד.