25-20 אחוז מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

בכנס המדעי השנתי של החברה הישראלית לחקר השינה אשר יערך בתאריכים 12-14 באפריל במלון דן אכדיה בהרצליה, ייקחו חלק חוקרים מובילים מהארץ והעולם אשר יסקרו את מגוון הפרעות השינה ואופן הטיפול בהם.

"ממחקרים רחבי היקף שבוצעו במספר רב של מרכזים רפואיים עולה כי הפרעות שינה נפוצות מאוד באוכלוסייה. 25-20 אחוז מהאוכלוסייה הכללית סובלים מסוג מסוים של הפרעות שינה", מסביר פרופ' גיורא פילר, מומחה ברפואת שינה וברפואת ילדים, מנהל מערך מרפאות שינה בקופת החולים כללית בחיפה, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי כרמל וחוקר בטכניון. לדבריו, "מעל גיל 65 השכיחות גבוהה יותר ולפי מחקרים מקיפים שנערכו עולה כי כ־50% מבני ה־65 ומעלה סובלים מהפרעות שינה. מדובר בממצאי מחקרים מאירופה ומארצות הברית, אולם אני מעריך כי הנתונים נכונים גם לאוכלוסייה הישראלית".

 חשוב להבין: להפרעות שינה הנמשכות זמן רב ומובילות למחסור חמור בשעות שינה, יש השלכות בריאותיות, זאת כמובן מעבר לעייפות מתמשכת ופגיעה בתפקוד היומיומי.

"במישור ההתנהגותי-רגשי-נפשי חלה ירידה קוגניטיבית שמובילה לבלבול, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, חוסר מנוחה ועצבנות", מרחיב פרופ' פילר, "חלק מהסובלים מהפרעות שינה נוטים גם להתנהגות אלימה, לשינויים במצב הרוח ואפילו לדיכאון. בנוגע לילדים, אנו יודעים כי חלק לא מבוטל מבעיות קשב וריכוז מקורם במחסור חמור בשעות שינה".

עוד מוסיף פרופ' פילר: "במישור הרפואי, רצוי לדעת כי למחסור כרוני בשעות שינה יש השפעה על תהליכים מטאבוליים בגוף וכתוצאה מכך מתפתחות בעיות רפואיות חמורות כגון תנגודת לאינסולין עד לרמה של התפתחות סוכרת מסוג 2, חוסר איזון בערכי לחץ הדם וגם השמנת יתר - היות שמחסור בשינה גורם להפרשה מוגברת של גרלין ,'הורמון הרעב', לו תפקיד בוויסות של תחושת הרעב והשובע. גם תנגודת לאינסולין גורמת להשמנה ונטייה גדולה יותר להתפתחות של מחלת לב איסכמית ולשבץ מוחי. כמו כן ממצאים חדשים יחסית מגלים שעולה גם השכיחות לסרטן. ההסבר לכך הוא שהשינה נדרשת לתפקוד תקין של המערכת החיסונית ומחסור בשינה פוגע בתפקוד המערכת".

צילום: Wokandapix/Pixabay

מהם הגורמים לבעיות שינה?

את הפרעות השינה נהוג לחלק לארבע קבוצות עיקריות. "הקבוצה הראשונה כוללת את הפרעות השינה מסוג אינסומיה (חוסר שינה)", מפרט פרופ' פילר, "אלו נדודי שינה מסוגים שונים כגון קשיים בהירדמות, יקיצות מרובות במהלך השינה, יקיצה מוקדמת בבוקר או שילוב של כולם יחד. אדם הסובל מאינסומיה סובל ממחסור חמור בשעות שינה וקם בבוקר כשאינו רווי שינה. ישנם גורמים מגוונים לאינסומיה ובהם מתח נפשי וחוסר רוגע, הרגלי שינה לקויים, כאבים, מחלות שונות כגון מחלות דלקתיות, פרקינסון וסרטן וכן טיפולים תרופתיים מסוימים הכוללים שימוש בסטרואידים".

באשר לשלוש הקבוצות הנוספות מציין פרופ' פילר: "הקבוצה השנייה, היפרסומיה (יתר שינה), מתבטאת בצורך לישון שעות שינה רבות, ועל אף זאת לרצות לישון עוד ועוד גם במהלך היום. הסיבות לכך הן בין ביתר היתר שינה לא איכותית בלילה, דום נשימה בשינה ונרקולפסיה - מחלה לא שכיחה בה נפגע מרכז הערות במוח, והיא יכולה להתבטא בהרדמות פתאומית ובשיתוק שינה למשך מספר דקות. הקבוצה השלישית, פאראסומיה, כוללת תופעות בלתי רצוניות במהלך השינה כגון: דיבור, צעקות, הליכה ותנועות לא רצוניות, חריקת שיניים והרטבת לילה. הקבוצה הרביעית מתייחסת להפרעות שינה הקשורות בהפרעה בשעון הביולוגי. במקרים רבים המקור לכך הוא עבודה במשמרות הגורמת להפרעה בתזמון השינה".

אז כמה שעות מומלץ לישון בלילה?

"הצורך בשינה משתנה בין אדם לאדם" אומר פרופ' פילר, "יחד עם זאת בגילאי 18 ומעלה, הממוצע השכיח הינו בין שש וחצי לתשע שעות שינה. מי שישן לאורך זמן פחות מכך או יותר מכך, ראוי שיברר מה הסיבות. מהלך השינה בלילה ממוצע מורכב מארבעה-חמישה מחזורי שינה כשכל אחד ממחזורי השינה כולל כמה שלבים: נמנום, שינה שטחית, שינה עמוקה ושלב של שינה וחלימה המאופיין בריצוד העיניים במהירות ונקרא גם שלב ה־REM - Rapid Eye Movement.

הטיפול בנדודי שינה, שנחשבים להפרעת השינה הנפוצה ביותר, מורכב מכמה רמות: ברמה הראשונה יש להקפיד על הרגלי שינה טובים - להיכנס למיטה רק כשעייפים, לשמור על מסגרת עקבית ויציבה של שעות מיטה, להימנע משכיבה ממושכת במיטה במצב ערות, להשתדל שלא להיכנס למיטה עם מחשב נייד או טלפון ולהפסיק את השימוש במסכים כשעה עד שעתיים לפני השינה. בהקשר הזה יש להוסיף כי מחקרים הוכיחו כי חשיפה למסכים בשעות הערב, פוגעת באופן משמעותי ביציבות השעון הביולוגי ופוגמת באיכות השינה ולכן מפחיתה את מספר שעות השינה בלילה. על כן, במקום שימוש במסכים מומלץ לקרוא ספר או להאזין למוזיקה.

המלצות נוספות למניעת נדודי שינה הן ויתור (או קיצור) של שנת הצהריים, הימנעות מצריכת משקאות המכילים קפאין לפחות שלוש שעות לפני השינה, הקפדה שלא לבצע פעילות גופנית במהלך שלוש-ארבע שעות לפני השינה, לא לישון עם תאורה ולא פחות חשוב - להקדיש זמן למחשבות והערכות במשך היום, ולהשתדל שלא לקחת אותם לשינה.

ברמה השנייה, הטיפול מיועד להשיג רוגע נפשי ולהפחית מתחים. זאת ניתן לעשות באמצעות טכניקות כגון: ביופידבק, נוירופידבק, דמיון מודרך, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, יוגה, או מדיטציה. אם גם שינויים בהרגלי השינה וטכניקה להפחתת המתח אינם מסייעים להשיג שינה איכותית, הטיפול יכלול גם את הרובד התרופתי. התרופות מהדור החדש נחשבות ליעילות מאוד, עם מיעוט תופעות לוואי ופוטנציאל נמוך להתמכרות.

"באשר לשימוש בתוסף מלטונין (סירקדין)", מדגיש פרופ' פילר, "הרי שהוא מומלץ למי שסובל מהפרעות בשעון הביולוגי ומנדודי שינה לאחר גיל 50, היות שיש ירידה טבעית בהפרשת המלטונין כחלק מהשינויים שעובר הגוף בתהליך ההתבגרות. מדובר בחומר טבעי, כמעט נטול תופעות לוואי. בישראל, בניגוד לארצות הברית יש להצטייד במרשם רופא".

"אנשים שחוששים משימוש בתרופות משרות שינה, צריכים לדעת שאם הבחירה היא בין לילות לבנים לבין טיפול תרופתי, עדיף לפנות להתאמת טיפול תרופתי ולא להגיע למצב של מחסור חמור ומתמשך בשעות שינה. הנזק ממחסור בשינה עולה על הנזק הפוטנציאלי של שימוש בתרופות, בוודאי אלה החדשות. בהרצאתי בכנס, אסקור קווים מנחים לבירור ולטיפול בנדודי שינה שפורסמו על ידי החברות המקצועיות העוסקות בחקר השינה בארצות הברית ובאירופה. בכולם, ניתנה העדפה לטיפול לא תרופתי ועם זאת, כאשר מתעורר הצורך, בהחלט יש מקום גם לטיפול תרופתי, כדי להימנע מנדודי שינה ומחסך בשינה", מסכם פרופ' פילר.