50 בעיות ועוד אחת

מיליארדרים הציפו את הכדורגל הבינלאומי בשנים האחרונות. הם רכשו קבוצות אירופאיות ומילאו אותם בסופרסטארים יקרים. בכל ליגה גדולה באירופה זה קרה. אבל בגרמניה "פספסו" את הבהלה לבעלים הזה. בעיקר בגלל חוק שנשמר למרות רצון רב לשנותו.

"אני מקווה שהכדורגל הגרמני יפטר מחוק ה־50+1 אחד" אמר מנכ"ל באיירן מינכן, קרל היינץ רומינגה בראיון למגזין GQ. "אני רוצה עוד תחרות" צילום: איי פי

החוק המדובר הוא חוק 50+1 שמחייב ש־50% מהקבוצה ומניה יהיו בבעלות חברי המועדון (אוהדים שמשלמים סכום מסוים מדי שנה). החוק מאפשר שליטה של האוהדים על רוב 36 המועדונים המקצועיים בגרמניה (בונדסליגה 1 ובונדסליגה 2). בשבועות האחרונים התקיימו מספר פגישות על כך ובפגישה של כל המועדונים, הצביעו בעד החוק, שמונע ממשקיעים לרכוש רוב מניות ולשלוט במועדונים. עם זאת, בליגה כן הודיעו ש"הם ישקלו התפתחות חדשה תוך כדי שמירה על העקרונות של תרבות הכדורגל הגרמנית".

רבים בכדורגל הגרמני מעוניינים להתקרב למשקיעים שירכשו מניות רוב במועדון — מה שיאפשר להם להכניס כספים רבים יותר לקבוצות הכדורגל המקומיות ולהתחרות נגד קבוצות בבעלות של אוליגרכים, שייח'ים ומיליארדרים אמריקאים כגון מנצ'סטר סיטי, צ'לסי ופריז סן ז'רמן. זה נושא בעייתי שהצית מחאות של אוהדי כדורגל גרמנים, שחוששים מאובדן השפעה ועלייה של מחירי כרטיסים. החוק, כרגע, נשמר, אבל שינויים יכולים לקרות — בעיקר בגלל תביעות וניסיויונות למצוא חורים בחוק מצד חברת רד בול (הבעלים של RB לייפציג) ו־SAP, הבעלים של הופנהיים.

הופנהיים. אוהדים בבונדסליגה. 3,000 קבוצות אוהדים נגד שינוי החוקה צילום: איי אף פי

בכל כלל יש יוצאים מהכלל

לייפציג והופנהיים השתמשו בחורים בחוק כדי להפוך, די פקטו, לקבוצות בבעלות חברה או אינדיבדואל. ואולם, רוב המועדונים בגרמניה עדיין מתנהלים במבנה שמכונה Verein — בו לאוהדים, חברי המועדון, יש השפעה גדולה על זהות מקבלי ההחלטות במועדונים. זאת על ידי מניעת רכישה של יותר מ־50% מהקבוצה. כלומר, גם מי שמשקיע כסף כדי להשיג יותר השפעה בהנהלה, עדיין צריך להגיע לסיכומים עם האוהדים כדי לנהל את הקבוצה. זה מודל, שלפי המתנגדים אליו, אינו יעיל בכל הקשור לגיוס הון.

"הליגה תמיד ידעה שהחוק הזה הוא קצת בעייתי ולכן צריך להתחיל דיון למען שינוי" אמר אלכסנדר אנגלהארד, עורף דין בפירמת אמקה סיבת' מפרנקפורט, פירמה שמתמחה בחוקי ספורט וחוקים נגד קרטלים ומונופולים. "החוקים של גרמניה והאיחוד האירופאי מאפשרים תנועה חופשית של הון ברחבי האיחוד. הם — הליגה — יודעים שהם צריכים להתמודד עם זה ולפי דעתי הם רוצים להתמודד עם זה".

אבל במרץ הקבוצות הגרמניות, רובן, הצביעו בעד שימור החוק.

עד 1998 בעלות פרטית היתה אסורה בגרמניה. חוק 50+1 איפשר להכניס משקיעים פרטיים, נותני חסות לתוך הבעלות. בכך צומצמו חובות ועלו הכנסות, עם זאת, הצליחו לשמור על מחירי כרטיסים נמוכים ביחס לליגות אחרות. "זה סימן נהדר" אמר מנכ"ל סנט פאולי, אנדראס רטינג אחרי ההצבעה. "היו שיחות אינטנסיביות אבל מצאנו פשרה טובה. זו החלטה טובה לאלו שרוצים רק טוב לכדורגל".

"היה דיון ער וכן" אמר ריינהרד ראובן, נשיא DFL, מנהלת הליגה הגרמנית. "חוק ה־50+1 שייך לתשתיות שחיזקו את הכדורגל הגרמני והותירו אותו חלק מהחברה".

עם זאת, ימשיכו לאתגר את החוק ונראה שההתנגדות שלו לא חזקה כמו פעם. ב־2009 רק מועדון אחד מתוך 36 היה בעד לזנוח את החוק. כיום 16 קבוצות מעוניינות בשינוי החוק בצורה כזו או אחרת. כדי לשנות את החוק צריך 24 קבוצות.

האוהדים בעד האוהדים

אוהדים גרמנים, שממלאים את האצטדיונים מדי שבוע (יותר מ־90% תפוסה באצטדיונים), מפגינים נגד כל שינוי החוק. ההחלטה במרץ היתה גם ניצחון ניצחון לקמפיין "50+1 נשאר" שהשיג חתימות של יותר מ־3,000 קבוצות אוהדים ברחבי גרמניה. "הכדורגל הגרמני הוא שם נרדף לאווירה ייחודית באצטדיונים" אמר יוהנס שטיינגר, חבר בוועדת הספורט הפרלמנטרית, חבר פרלמנט במפלגה הנוצרית־דמוקרטית של אנגלה מרקל ומאמן חובבן בכדורגל. "באיירן מינכן היא דוגמה טובה לקבוצה שיכולה להצליח מאוד בלי אוליגרך מאחוריה".

עם זאת, באיירן היא יוצאת דופן. הקבוצה הגרמנית היחידה שמצליחה על בסיס קבוע באירופה וגם הרביעית הכי עשירה (מבחינת הכנסות) באירופה. רק שני מועדונים גרמנים אחרים ברשימת 20 המועדונים המכניסים ביותר ־ בורוסיה דורטמונד ושאלקה. זאת בהשואוה ל־10 מהפרמיירליג האנגלית. רוב המועדונים הגרמנים בכלל לא במירוץ עם באיירן. אין להם את האפשרות להביא שחקני על וגם לא את הכסף מזכויות שידור. במיוחד לאחר שמשקיעים מהמזרח התיכון, רוסיה, אסיה וארה"ב העלו את מחירי השחקנים בכל אירופה.

אחת מהסיבות להצלחה של באיירן היא השקעה של שותפים תאגידיים אסטרטגיים. אדידס, אאודי ואליאנץ מחזיקות ב־8.3% מהמועדון, ש־75% ממנו בבעלות אוהדים. ההשקעות של החברות הללו ־ דרך חסויות ורכישת מניות ־ מאפשרות לבאיירן להתחרות נגד קבוצות הפרמיירליג. ההשקעות הללו גם מוחקות כל זכר לתחרות על האליפות בבונדסליגה. "אני מקווה שהכדורגל הגרמני יפטר מחוק ה־50+1 אחד" אמר מנכ"ל באיירן מינכן, קרל היינץ רומינגה בראיון למגזין GQ. "אני רוצה עוד תחרות".

אוהדי בונדסליגה. "הכדורגל הגרמני הוא שם נרדף לאווירה ייחודית באצטדיונים" צילום: אי פי איי

יגיע לבית משפט?

נראה שיותר ויותר גורמים אכן בעד שינוי מהותי כזה. חסן עבדלאה איסמאיק, משקיע ירדני במינכן 1860 ניסה להתמודד, משפטית, עם החוק ולא הצליח לשנותו בינתיים. ההשפעה שלו על מינכן 1860 היתה לא טובה והמועדון ירד לליגה השלישית. עם זאת, חברת רד בול האוסטרית, אשר בבעלות המיליארדר דיטריך מאטשיץ, הצליחה לעקוף את החוקים (נרשמו 'חברי מועדון' שהם עובדים של רד בול) כדי ולקחת קבוצה קטנה מהליגות הנמוכות ועד צמרת הבונדסליגה עם השקעות מאסיביות בשחקנים ותשתיות. גם מאטשיץ מנסה לשנות את החוק כך שלא יצטרך לעקוף אותו בשביל להשקיע כסף רב במועדון.

.

הליגה בעצמה כן איפשרה לשלוש חברות להיות בעלים של 100% מהקבוצות. באייר לברקוזן בבעלות ענקית התרופות באייר, וולפסבורג בבעלות פולקסווגן ו־SAP בבעלות הופנהיים. עם זאת, החברות הללו מזוהות עם המועדונים ומשקיעות בהם כבר מספר שנים. על פי החוק, "מערכת יחסים" של 20 שנה או יותר תאפשר לאינדיבדואל או חברה אחת לרכוש מועדון. אך זה לא בדיוק המסלול המהיר להון חדש שיכנס לליגה הגרמנית.

"מועדונים צריכים מקורות חדשים לכסף כדי להקטין את הפער ההולך וגדל עם הטופ האירופאי" אמר מיכאל שאדה, מנכ"ל באייר לברקוזן. "כדורגל גרמני עכשיו צריך להתחיל רפורמה מקיפה בחוקי המשקיעים ולהתחיל לעבוד על מסגרת חוקית איתנה שתאפשר השקעה כספית בכדורגל הגרמני. בדרך הזו אפשר למנוע הליכה לבתי משפט ־ משהו שאף אחד לא רוצה".