מאגרי המידע של קופות החולים יכולים להפוך את ישראל למעצמת בריאות דיגיטלית

יוזמת הבריאות הדיגיטלית היא מהיוזמות החדשניות ביותר של ממשלת ישראל. גולת הכותרת היא "פרויקט פסיפס" שהוצג במפגש עם התעשייה והאקדמיה ביום אישור הפרויקט. מרשים ומרענן לראות פרויקט חדשני מובל על ידי ארבעה גורמי ממשלה: משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי, ורשות החדשנות במשרד הכלכלה בשיתוף פעולה, מקצועיות ופתיחות עם התעשייה. 

פרויקט "פסיפס" הוא פרויקט ארוך טווח שלמימוש חזונו נחכה שנים.

הפרויקט מתעתד לאסוף כ-100 אלף דגימות גנטיות מאזרחי ישראל שמהווים מיקרוקוסמוס של 70 מדינות המוצא של כולנו – ובכך לייצר מאגר יחודי. כל נותן דגימה יחויב לחתום על טופס הסכמה מדעת ולתת דגימת דם. בסוף הדרך, יהיה המאגר נכס משמעותי למדינת ישראל, אבל כנראה שלא לפני שנת 2023.

במאבק להביא משקיעים והשקעות נמצאת מדינת ישראל בתחרות קשה מול ארה"ב וסין. כמו בכל תחרות, חייבים למצות את היתרונות היחסיים שלנו ולזוז מהר. במה טמון היתרון התחרותי של ישראל בתחום הבריאות הדיגיטלית? ללא ספק, במאגרי הנתונים האדירים של קופות החולים ובתי החולים – יותר מ-5 מיליון רשומות. מדובר במאגר קיים שגדול פי 50 מבסיס הנתונים שיהיה לפרויקט פסיפס בעוד חמש שנים. הנכס העצום הזה זמין היום. זה אומנם אינו מאגר גנטי, אך ערכו הרפואי והמחקרי יוצא דופן עבור הרוב המוחלט של החברות וחוקרי הבריאות הדיגיטלית בעולם.

באמצעות פתיחה מיידית של מאגרים אלה ניתן לייצר ניצחון מהיר ולמצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום – ומשם המדינה יכולה להמשיך ולחזק את מעמדה בעזרת פרויקט פסיפס לטווח ארוך. שני אתגרים גדולים עומדים בפני פתיחה מהירה של בסיסי הנתונים: הראשון, קבלת הסכמה של קופות החולים ובתי החולים. השני, הגנה על פרטיות.

צילום: שאטרסטוק

רתימת קופות החולים ובתי החולים היא אתגר מורכב. יידרש שילוב של הטלת כובד המשקל של משרדי הממשלה עם תמרוץ כספי. הממשלה תצטרך להקצות חלק ממיליארד השקלים שהוקצו לבריאות הדיגיטלית לשם כך . לכספים אלה ניתן להתייחס כהשקעה שמולה יהיה החזר עתידי כתגמולים על מכירות הפיתוחים שיבוצעו בתחום בארץ.

לאתגר השני, התייחס השבוע ראש הממשלה כשהגדיר את הצורך ב"צבת ברזל" להגנת הפרטיות. אין כל סיכוי לבריאות דיגיטלית בישראל ללא הגנה מוחלטת על פרטיות. אנו רואים את הנזק החמור שנגרם לפייסבוק מדליפת פרטי משתמשים. שערו בנפשכם מה היה קורה אם במידע המודלף היה גם מידע על בריאות הגולשים.

החדשות הטובות הן שיש פתרונות מצוינים להגנה על פרטיות ומניעת דליפת מידע, והחברות הטובות ביותר בעולם בתחום הגנת מידע נמצאות כאן. כך שניתן לספק את "צבת הברזל" ולהמשיך לפתח תשובות טובות לאתגרים שיעלו בעתיד. גם לכך צריך להקצות חלק מתקציב הבריאות הדיגיטליתולהפוך את מיזם הבריאות הדיגיטלית לקטליזטור לפיתוח יכולות מובילות בארץ בהגנת מידע רפואי – תחום שהצורך העולמי בו יזנק בעשור הקרוב. כך נבנה שני אשכולות טכנולוגיים מובילים שיזינו ויקדמו זה את זה.

המרוץ העולמי להובלה בבריאות דיגטלית החל. אנחנו חייבים לייצר נצחונות מהירים כדי לבסס הובלה ובמקביל להשקיע בטווח הארוך. יש כבר הוכחות לכך שחברות וחוקרים בארץ מצאו פתרונות מצילי חיים – שימוש חדשני בתרופות או זיהוי מוקדם של מחלות בעזרת ניצול מאגרי מידע קיימים.

אפשר וצריך להרחיב את ההוכחות הבודדות האלה לתעשייה משגשגת על ידי ניצול רחב של המידע שבמאגרים הקיימים במקביל ליצירת מאגרים חדשים. זוהי הדרך להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הזה. לא פחות חשוב מכך – זאת גם דרך להציל חיים. במקביל, ניתן וחשוב גם להושיט יד לכוכבים ולאסוף נתונים ביו-גנטיים עתידיים. אבל קודם יש לקטוף את הפירות שבהישג יד ולהביא הצלחות, השקעות, ומשרות לישראל.

הכותב הוא מנכ"ל חברת המיכשור הרפואי ארליסנס