מיליארד שקל יושקעו בתוכנית לאומית חדשה לבריאות דיגיטלית

החברות יעמידו פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הבריאות, כשבמוקד – הענקת נגישות לחברות למאגרי Big Data רפואיים של קופות החולים. לחברות יתאפשר לנתח את המידע אודות מצבם הרפואי של המבוטחים בקופות על מנת שיוכלו לחזות מצב רפואי, להמליץ על טיפולים בתחום הרפואה המונעת ובנוסף – ירכיבו פרופיל אישי ומקיף על כל מבוטח בהתאם למאפייניו הרפואיים.

צילום: שאטרסטוק

בנוסף, במסגרת התוכנית הלאומית יוקם מאגר "פסיפס" - מאגר נתונים רפואיים ייחודי שיורכב ממתנדבים הלוקים במחלות ו/או בעיות רפואיות מורכבות שהרפואה טרם מצאה כלים יעילים דיים להתמודד איתן. מדובר במאגר המאפשר לבצע מחקרים על חתכים ייחודיים באוכלוסייה ולהריץ בהם מניפולציות מחקריות נדרשות בדרך לפיתוח טכנולוגיה שתפרוץ דרך בתחומי הטיפול וההתמודדות עם מחלות שונות, ובהן: מחלות לב, שבץ, סוכרת, מחלות כליות, סרטן, צליאק, אוטיזם, ADHD, קרוהן, אלרגיות, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות ומחלות נפש.

התוכנית תתוקצב ב-922 מיליון שקל שיכללו למעלה מ-620 מיליון שקל להקמת תשתית מחקרית, הקמת מאגר פסיפס ועוד; 223 מיליון שקל לתמיכה במו"פ דיגיטלי רפואי באקדמיה ובתעשייה. כמו כן, כ-30 מיליון שקל יוקצו לטובת יצירת הון אנושי בתחומי הבריאות הדיגיטלית, אשר יושקעו במלגות סטודנטים ובקידום ההייטק. כדי לעודד התקשרות בין החברות למערכת הבריאות, תשקיע הממשלה כ-50 מיליון שקל לפישוט הרגולציה בבריאות דיגיטלית.

התוכנית גובשה על ידי צוות בין משרדי שכלל נציגים ממשרדי הבריאות, המשרד לשוויון חברתי, משרד רה"מ, משרד האוצר, רשות החדשנות, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הכלכלה. בממשלה מקווים שהתוכנית תהפוך את ישראל לשחקן משמעותי בתחום הבריאות הדיגיטלית בעולם, שוק המגלגל למעלה מ-6 טריליון דולר בשנה. על פי ההערכות השמרניות, במסגרת התוכנית שתאשר הממשלה צפוי המשק הישראלי ליהנות מהכנסה של כ-12 מיליארד שקל בשנה.