חקר ביצועים: השבוע של צוקרברג, הכור והאשראי הצרכני

האשראי הצרכני צומח

אומת ההלוואות - אין סוף באופק

היקף ההלוואות שמשקי הבית הישראליים לוקחים לצורך מימון החיים עצמם (כלומר לא משכנתא) עלה בשנה שעברה ב־4% לעומת 2016. החדשות הטובות הן שבין 2015 ל־2016 הוא עלה אפילו ביותר (6%). אבל הן לא מרככות את העובדה שהאשראי האישי מתנפח, ושום דבר לא עוצר אותו. להפך: אחרי הפרדת החברות של כרטיסי האשראי מהבנקים, שתסתיים עד סוף 2019, התחרות ביניהן רק תשלח אותן לדחוף לעוד ועוד אנשים עוד ועוד הלוואות. ולאנשים האלה יהיה קל לקחת את ההלוואות בגלל האפקט הפסיכולוגי המצטבר: הם כבר לקחו אשראי צרכני ולא קרה כלום, אז הנה, שוב, עוד קצת. האשליה תימשך, בחסות התחרות הגוברת בענף והרגולטורים — כולל המפקחת על הבנקים חדוה בר, למשל — שמעודדים את פריחתו. ואז הכל יקרוס.

גולן פרידנפלד

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

חדוה בר צילום: עמית שעל

לא נלחמים בדירות הרפאים

דרעי - מי כאן שקוף

השבוע נחשף כי שר הפנים אריה דרעי, ההוא מקמפיין השקופים, קבר את החלטת הממשלה שביקשה להכביד את מס הארנונה על מחזיקי דירות ריקות, לא בדיוק אוכלוסיית מצוקה. בספטמבר 2016 הטיל עליו קבינט הדיור לקבוע תקנה שתאריך את הוראת השעה שהתפוגגה באותה השנה ואפשרה לעיריות לגבות ארנונה כפולה מבעלי דירות ריקות, צעד שוועדת טרכטנברג הכריזה כי הוא יעיל לשם הגדלה מיידית של היצע הדירות. מדובר כנראה במשימה מורכבת במיוחד, שכן שנה וחצי חלפו ותקנות אין. נראה שעד היום שבו ימונה לתפקיד שר שעבורו לא יהיו מחפשי הדירות שקופים, ימשיכו מתחמי היוקרה של תל אביב, ירושלים ונתניה להתאפיין במאות תריסים מוגפים.

נמרוד בוסו

ישראל מודה רשמית

הפצצת הכור - מטרייה כלכלית

כמה כסף שווה פעולה צבאית? עכשיו כשלישראל אין שום בעיה להודות שהיא האחראית להפצצת הכור האטומי בסוריה ב־2007, אפשר לתהות על המשמעות הכלכלית של הפעולה למשק. המצב הגיאו־פוליטי לא משפיע רק על תקציב הביטחון אלא גם על דירוג האשראי של המדינה, על הריביות על החוב שלה, על ההשקעות הזרות ועל הפריון. העולם הבין שישראל מתאוששת היטב מסבבי לחימה נקודתיים, אך מצבה היה עלול להיות אחר תחת איום גרעיני מכיוון סוריה. האם ענקיות אמריקאיות היו משקיעות פה במצב כזה? ייתכן שההפצצה שעליה החליטה ממשלת אולמרט העניקה אשראי לכלכלה שתחת ממשלות נתניהו.

עמרי מילמן ואורי תובל

מטוס של חיל האוויר צילום: דובר צה"ל

המדד החברתי מפתיע

הח"כים - נשחקתם? פרשו

המדד החברתי של הכנסת, שפורסם השבוע, כולל כמה הפתעות מביכות. יו"ר המפלגה החברתית החדשה אורלי לוי אבקסיס ויו"ר ההסתדרות לשעבר ח"כ עמיר פרץ, למשל, דורגו בעשירייה התחתונה של חברי האופוזיציה שתמכו בחוקים חברתיים. תמר זנדברג צנחה מהמקום החמישי בדירוג הכללי למקום 22. בחמישייה הפותחת בולטים ח"כים חדשים יחסית — איציק שמולי, סתיו שפיר ויעל גרמן (לצד נחמן שי ודב חנין). כלומר מתברר שחלק מחברי הכנסת החברתיים הוותיקים מתעייפים מללכת להצביע במליאה. אולי זה כבר נראה להם משעמם, מתסכל, שוחק. אבל זאת העבודה. זה מה שבית מחוקקים עושה — מחוקק למען האזרחים. פעם בשלוש־ארבע שנים חברי הכנסת מבקשים את האמון שלנו מחדש, והאמון הזה ניתן בהנחה שהם מסוגלים לעשות את העבודה. מי שהתעייף ממנה, שיחפש קריירה אחרת.

שחר אילן

פייסבוק מסתבכת

צוקרברג - החלה הספירה לאחור?

בסוף השבוע שעבר התברר שפרטים של עשרות מיליוני משתמשים בפייסבוק דלפו לקיימברידג' אנליטיקה, חברת ייעוץ מפוקפקת שעבדה עם הקמפיין של דונלד טראמפ. בעקבות החשיפה מניית החברה החלה בצלילה חופשית, מוחקת עשרות מיליארדי דולרים מערכה. אחר כך הגיעו גם דיווחים על עימותים בין מנהל אבטחת המידע בפייסבוק, שדחף לשקיפות לגבי פעילות רוסיה ברשת החברתית, לבכירים אחרים בחברה, שבלמו אותו. ובהמשך הגיעו פרשנים שהסבירו שהבעיה היא בכלל לא דליפת הפרטים של המשתמשים, אלא עצם המודל העסקי של פייסבוק, שבנוי על פילוח הגולשים לטובת המפרסמים. בין לבין נשמעו קריאות לקונגרס האמריקאי לגבות עדות ממארק צוקרברג, ודיווח על פתיחת חקירה פדרלית. פייסבוק, שנחשבה עד כה הצלחה מסחרית מסחררת, מתגלה כחברה שפיגרה אחרי קצב האירועים, ואולי אף סובלת מכשל ניהולי. פתאום עולה מחשבה שעד כה נראתה בדיונית: ייתכן שמארק צוקרברג לא יעמוד בראש החברה לנצח.

אורי פסובסקי

מארק צוקרברג צילום: אי פי איי

דו"חות אומדים את הפקקים

משבר התחבורה - עזרה בדרך? פחחחח

שלושה דו"חות שיצאו החודש, של בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה־OECD, הציגו, בפעם המי יודע כמה, את קטסטרופת התחבורה שלנו: המדינה מפגרת ביכולת להסיע המונים ומצטיינת ביכולת לדחוף להם מכוניות. אבל מי צריך דו"חות; כל נהג ונוסע יודעים את זה, והמציאות רצופה דוגמאות. הנה אחת: חברת חוצה ישראל הכריזה השבוע שעד 2021 תוקם קומה שנייה בחניון הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, זה שמאפשר לאנשים להשאיר את המכונית ולקחת שאטל ללב המטרופולין. זה טוב. רק שהנתיב המהיר נפתח כבר ב־2011. ואם לוקח למדינה עשר שנים להקים קומה שנייה לחניון שמצמצם את הפקקים, שום דו"חות חמורים של ארגונים בינלאומיים לא יגרמו לה להתחיל לטפל במשבר. נמשיך לסמוך על רכבת שמתכננים 40 שנה וכבישים שסוללים כשכבר אין בהם צורך.

ליאור גוטמן

שופטים את מערכת המשפט

"האזרח ק'" - אלטרנטיבה הכרחית

השבוע עלתה ב־yes הסדרה "האזרח ק'" של אלון מרום ואירית דולב, שפורסת רשימה של כשלים בפרשת משה קסטל, שהורשע ברצח כפול ויושב בכלא כבר 20 שנה. הסדרה היא חלק מתרבות "השפיטה האלטרנטיבית", שבה יוצרים ואנשי תקשורת מתעמתים עם מערכת השפיטה הרשמית, ושראינו למשל סביב הרשעותיהם של רומן זדורוב, עמוס ברנס וסלימאן אל־עביד. הציבור קשוב לאפשרות שבפרשות כאלה היו עיוותי דיון משום שהמערכת הרשמית מסרבת לבדוק את עצמה במשפטים חוזרים, ומשום שהרשעות שווא — רשלניות או זדוניות — אינן אפשרות מופרכת. גם אם ברובם המוחלט של המקרים השפיטה האלטרנטיבית לא מצליחה לשנות את גורלם של אסירים, היא מעלה ספקות ובעיקר מזהירה את המערכת, ואת כולנו, לא להיכשל בעוול נורא.

משה גורלי

השוק חזק מטראמפ

ארה"ב־סין - סומכים על החולים

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקדם כעת במרץ מכסים בהיקף של כ־60 מיליארד דולר על טכנולוגיות סיניות. במקביל דווח השבוע כי היקף האישורים של ה־FDA לתרופות גנריות סיניות זינק בשנה שעברה ב־75%, וכי נשיא סין שי ג'ינפינג הכריז על תוכנית ממשלתית לקצץ את מכסי היבוא על תרופות ואף "להוריד לאפס" את אלה המוטלים על תרופות לסרטן. כך שני הצדדים הרחיבו את הנתיבים של זרימת התרופות מסין לארצות הברית ומארצות הברית לסין. הפארמה הוא אחד הענפים החזקים והצומחים בעולם, וארצות הברית וסין הן השווקים הגדולים בו. לבדלנות הכלכלית של טראמפ אין סיכוי מול שני הכוחות האדירים האלה, חברות תרופות ומחלות ממאירות.

תמר טוניק