מספר הדירות הריקות זינק ב־10% בשנתיים ל־163 אלף

בסוף 2017 נספרו בישראל יותר מ־163 אלף דירות ריקות ‑ כ־6.5% מכלל הדירות בישראל ‑ כך עולה מנתונים שמסרה לאחרונה הלמ"ס לבקשתן של התנועה לחופש המידע ושל יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ' והגיעו לידי "כלכליסט". מדובר בעלייה של 3.5% במספר הדירות הריקות לעומת 2016, ובעלייה של יותר מ־10% ביחס לנתוני 2015, אז נספרו ברחבי המדינה כ-148 אלף דירות ריקות בלבד.

מפילוח לפי סיבת חוסר האכלוס עולה כי 41.5 אלף דירות הן "דירות רפאים" – כלומר דירות המוחזקות כדירות נופש על ידי רוכשים תושבי חוץ, או על ידי ישראלים שבבעלותם דירת מגורים עיקרית אחרת. 58 אלף דירות נוספות אינן מאוכלסות מהסיבה ש"טרם נכנס דייר חדש". נימוק זה מכסה מספר תרחישים שהעיקרי בהם הוא אי הצלחת בעלי הדירה, המתגוררים בדירה אחרת, למכור או להשכיר אותה. 16.5 אלף דירות נוספות מוגדרות כ"נטושות או הרוסות", ו־16.2 אלף דירות מוגדרות "בשיפוצים".

כשבוחנים את הגורמים העיקריים לעלייה במספר הדירות הריקות, עולה כי דווקא במספר הדירות המוגדרות כ"דירות רפאים" כמעט שלא חל שינוי, ומספרן כיום כמעט זהה לזה של 2015. את עיקר העלייה ניתן לראות בסקטור הדירות אליהן "טרם נכנס דייר", שמספרן גדל בכ־5,000 בשנתיים. כמו כן נרשמה עלייה חדה במספר הדירות המוגדרות כדירות בשיפוצים, מ־11.4 אלף ל־16.2 אלף דירות.

העלייה שחלה דווקא בסקטורים אלה, ובפרט במספר הדירות המחכות לדייר, מעלה את האפשרות שגם להאטה החריפה שחלה בשוק הדיור, שהאריכה את זמן המדף של דירות המוצעות למכירה, יש חלק בהתרבות מספר הדירות הריקות.

תל אביב היא שיאנית הדירות הריקות עם 19 אלף דירות המהוות כ־10% מכלל הדירות בעיר ‑ כך עולה מפילוח הדירות לפי מיקום גיאוגרפי. 

פארק צמרת בתל אביב (ארכיון) צילום: אוראל כהן

מדובר בעלייה חדה ומדאיגה במספר הדירות הריקות בעיר, מ־12.5 ל־19 אלף דירות, עלייה בשיעור של 52%. עוד עולה מהממצאים כי בתל אביב חלה עלייה חדה במספר "דירות הרפאים", שנעשה בהן שימוש לעתים רחוקות מ־3,800 דירות ב־2015 ל־6,100 דירות ב־2017, עלייה של 60%.

גם בירושלים, הממוקמת במקום השני, חלה עלייה משמעותית במספר הדירות הריקות בשנתיים האחרונות. מ־12 אלף דירות ב־2015 ל־15.1 אלף דירות בסוף 2017 – עלייה של 26%. עלייה בשיעור דומה נרשמה במספר דירות הרפאים בעיר – מ־3,600 דירות ב־2015 ל־4,600 דירות כיום.

חיפה שלישית ברשימה, בה דווקא חלה צניחה מרשימה במספר הדירות הריקות מ־14 אלף ל־10,600 דירות ריקות כיום. מספר דירות הרפאים בעיר בשני שליש, מכ־3,000 דירות ב־2015 לכ־1,000 כיום. את השינוי יש לזקוף לזכות מדיניות כפל ארנונה מחמירה שבה נקטה העירייה כל עוד היה ניתן. לאחרונה איבדו העיריות את סמכותן להמשיך ולגבות מס זה בשל מחדל של המדינה, ועל כך בהמשך.

נתניה רביעית ברשימה עם מספר קבוע של כ־7,000 דירות ריקות. פתח תקווה חמישית ברשימה, בה זינק מספר הדירות הריקות בעשרות אחוזים בשנתיים, מכ־4,600 לכ־6,500.

שר הפנים אריה דרעי. לא האריך את הוראת השעה צילום: דוברות הכנסת

הגדרה גמישה לדירה ריקה

נושא דירות הרפאים עלה לסדר היום הציבורי בתקופת המחאה החברתית ב־2011, אז מצאה ועדת טרכטנברג כי בישראל ריכוז של כ־47 אלף דירות שאינן מאוכלסות, וכי אכלוסן יוכל להרחיב את היצע הדיור בטווח הזמן המיידי.

בעקבות המלצות הוועדה, הטילה הממשלה ב־2012 על שר הפנים דאז גדעון סער ושר האוצר דאז יובל שטייניץ לתקן תקנות לייקור הארנונה שתוטל על דירות ריקות, עד כדי הכפלתה. לאחר שנה וחצי, כחלק מחוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה ל־2014, אישרה ועדת הכספים הוראת שעה לפיה בעלי דירות רפאים יחוייבו בארנונה כפולה. התקנות נקבעו ל־3 שנים מינואר 2014 עד סוף 2016, תקופה שלאחריה אמורה היתה הממשלה לבדוק את יעילות המהלך להפחתת מספר דירות הרפאים.

דו"ח מעקב שפרסם לאחרונה המרכז להעצמת האזרח על יישום אותה החלטת ממשלה העלה כי בשל הגמישות הרבה שבהגדרת הדירה הריקה, פעלו רשויות שונות באופנים שונים. התקנות השאירו את הסמכות האם לגבות את כפל הארנונה או לא בידי הרשויות, ובעקבותיהן אישרו שלוש רשויות מקומיות בלבד תקנות עזר לגביית הארנונה הכפולה.

עוד נמצא כי חילופי השרים התכופים במשרד הפנים הקשו על הרשויות לקבל אישור מהיר לצווי הארנונה, וכי בפועל היה יישום התקנות מועט, כש־3,000 דירות בלבד חוייבו בארנונה כפולה.

אולם הממצא החשוב ביותר בדו"ח המרכז להעצמת האזרח, הוא שהחלטת קבינט הדיור להאריך את הוראת השעה עד סוף 2021 מעולם לא יושמה, ובפועל איבדו הרשויות המקומיות את סמכותן להמשיך ולגבות ארנונה כפולה כבר בסוף 2016.

מאשימים את הוועדה

אי יישום הוראת השעה המדוברת עלה בנובמבר האחרון במהלך ישיבה של הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ יחימוביץ'. באותה הישיבה התברר גם כי הנתונים העדכניים ביותר הנוגעים להיקף הדירות הריקות אינם נגישים, על אף פניות התנועה לחופש המידע וארגון "מעירים" העוסק גם הוא בשקיפות.

"כש'מעירים' פנו ללמ"ס לפי חוק חופש המידע, הם נדרשו לשלם 1,500 שקלים עלויות הפקה", מספרת נירית בלייר מהתנועה לחופש המידע. "בעקבות הדיון יחימוביץ' התגייסה לסייע, וכשהיא ביקשה את הנתונים הם כמובן הגיעו במהירות וללא דרישת תשלום".

אבל הנקודה החשובה מבחינתה של בלייר היא תוכן המידע שהושג. "גם היום, שבע שנים אחרי המלצות ועדת טרכטנברג, במרכזי הערים המבוקשות בישראל יש מאגר של עשרות אלפי דירות לא מנוצלות, במציאות של מחסור בהיצע ומחירים גבוהים. מדובר במחדל וחוסר המעש של הממשלה בנושא מקומם".

ממשרד הפנים נמסר כי "הוראת השעה לעניין ארנונה דירות רפאים נמצאת מאז ינואר על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת וממתינה לאישור. ההוראה אושרה בתום הליך בדיקה במשרד המשפטים, ולאחר בחינה מקצועית של משרד הפנים, לאור בעיות באכיפת ההוראה והיכולת לקבוע כי אכן מדובר בדירת רפאים". מוועדת הכספים נמסר כי הם לא מכירים את התקנות המדוברות.