ארנה ברי: "ההייטק הישראלי הוא מועדון גברי"

המפגש עסק בנושא "אומת הסטארט-אפ 2.0 - פיתוח האקוסיסטם הישראלית לעשור הקרוב". שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, אמר כי "אי אפשר לדבר על כלכלה לפני שמדברים על צמיחה". לדבריו הצמיחה הפרטית הפכה למנוע המרכזי עם 55% מהתל"ג. באשר לתוכניות משרדו אמר: "כל ההטבות שניתנו מ'נטו משפחה': צהרונים, נקודות זיכוי ושינוי מדרגות מס הכנסה היו כדי להקל על השכבות החלשות, וזה עובד".

מימין: ארנה ברי, ינקי מרגלית, יזהר שי ויאיר סרוסי צילום: עמית שעל

אשר למשבר הדיור אמר "אנחנו לא יכולים לשלוט על המחיר אלא על ההיצע". לדבריו הבעיה בכך ש"אין גורם אחד אחראי, קבלת החלטות לא אצל גורם אחד. למה לוקח 13 שנים מאישור תוכנית עד קבלת המפתח לדירה? מי מקבל את ההחלטה בדיור? אף אחד לא כפוף לאף אחד וכולם עושים מה שרוצים". עם זאת התחייב כי תוכניות בנייה של 2016-2017 יושלמו "תוך ארבע שנים כמו ב-OECD". הפרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול והמנהל האקדמי של המכון הציג את ממצאי הדירוג הבינלאומי השנתי לתוכניות MBA של חברת המחקר PitchBook ולפיו תוכנית ה־MBA של הפקולטה לניהול בתל אביב מדורגת במקום ה-13 בעולם והראשון בישראל בהצמחת יזמים, על פי היקף ההון שגייסו בוגריה מקרנות הון סיכון.

מה אפל מניבה

אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות לחדשנות, אמר: "ישראל מצויה במקום הראשון בהשקעות הון פרטיות ביחס לתוצר הלאומי הגולמי. ב-2017 נעשו 5.2 מיליארד דולר השקעות הון סיכון ו-600 חברות הזנק חדשות קמו כש-50% מהמו"פ האזרחי בישראל מתבצע על ידי חברות בינלאומיות".

אשר להשקעות הממשלה אמר אהרון: "אנחנו לא נשקיע במיזם שלא נראה מאיפה מגיעה הצמיחה הכלכלית שלו ושהיא מכלילה לכל שכבות האוכלוסייה ולכל המקומות, והיא גם בת קיימא לאורך שנים. אינטל מוכרת מוצרים שהקניין הרוחני שלהם רשום בישראל ולכן היא ב-20 היצואנים הראשונים. לעומתה לחברות מו"פ בלבד כמו אפל, יש 1,000 עובדים, אבל 900 מהם במו"פ. וזה יחס לא טוב. מה הם מניבים לישראל מעבר לכסף?" בנוסף הביע אהרן את דאגתו מהקטנת ההשקעות הממשלתיות במו"פ. "ההשקעה יורדת באופן יחסי לגודל האוכלוסייה. ב-2017 זה עמד על 1.6 מיליארד שקל. מאז 2000 ועד היום התעשייה גדלה פי שניים, השכר הממוצע גדל פי שניים; וכשאנו מממנים מענקים, הם בעיקר מופנים לשכר: השחיקה בשווי התקציב היא כזו שהיום הוא 25% ממה שהיה".

סיליקון ואדי סגור

מי שהיתה המדענית ראשית וראש מנהל המו"פ התעשייתי במשרד התעשייה והמסחר הד"ר ארנה ברי עמדה על היעדר השוויון שעדיין קיים בתעשייה: "החלטתי בגיל צעיר להיות במועדון הגברים, זה היה שיקול דעת כלכלי. אבל יש שר ששאל אותי למה לא צבעתי את השיער הלבן שלי, ומאז בכל פעם שזימן אותי לדיונים שלחתי את סגני. עקפתי בעיות וחברי יעידו שלא שתקתי ברוב המקרים. כשהייתי יזמת היו לנו 20 עובדים ראשונים שמהם ארבעה ערבים. כולם חיים בארץ למרות הזדמנויות בחוץ. אני גאה שנולדתי דמוקרטית ולא מתייחסת לדת, גזע או מין בשום צורה".

בערב דובר רבות גם על שילוב חרדים וערבים בהייטק. אהרן אמר כי "יש שינוי מהותי בחברה הערבית וצריך לנצל אותו. בחברה החרדית פחות מ־1% בהייטק. אם נסתכל על שתי האוכלוסיות הן מהוות 40% מאזרחי ישראל — וזה כוח האדם שיציל אותו".

היזם ינקי מרגלית אמר כי "ההייטק הישראלי צריך להיות גלובלי, מכליל ורלוונטי. אנחנו מנסים לעשות סיליקון ואדי סגור. אבל כשמוחות יהודיים יוצאים לברלין, שנחאי וניו יורק זה נהדר. ישראל יכולה גם לייצא וגם לייבא מוחות, ולהצעיד את האנושות קדימה".

לנושא האקזיטים ובריחת המוחות התייחס המשקיע יזהר שי: "לצערי ולבושתנו כמדינה, למעלה מ-90% מההשקעות מגיעות ממשקיעים זרים. ואם חבר'ה מוכרים חברות צריכים להצדיע להם כי הם הופכים מודל לחיקוי". להצלחות הישראליות התייחס יגאל ארליך, לשעבר המדען הראשי "ישראל נהפכה ממקום שמפסידים בו כסף למקום שמרווחים בו. מצבנו טוב והיכולות האלו חייבות להישמר".