תקדים: המרכז הבינתחומי קיבל אוטונומיה במסלולי תואר שני

מהמל"ג נמסר הערב לאחר הישיבה שבה התקבלה ההחלטה כי "על פי החלטת המל"ג משנת 2013, כל המוסדות להשכלה גבוהה רשאים להגיש בקשה לקבלת 'אוטונומיה' לפתיחה ולהסמכה להענקת תואר שני, זאת בכפוף לעמידה בשורה של קריטריונים שנקבעו באותה החלטה במישורים אקדמיים, תקציביים ומשפטיים". לפי ההודעה, המרכז הבינתחומי עמד בקריטריונים הללו.

בספטמבר אשתקד פורסם ב"כלכליסט" כי המגעים המתקיימים בין המכללה לבין המל"ג בנוגע לבקשת הראשונה לאפשר לימודים לתארים מתקדמים (תואר שלישי ומעלה) גרמו לעימותים בין גורמים בכירים במוסד. מכללות בישראל, בין אם מתוקצבות על ידי המדינה ובין אם לאו, אינן רשאיות ללמד תארים מתקדמים.

נשיא הבינתחומי אוריאל רייכמן. לא ויתר על תפקיד ראש חבר הנאמנים לאחר פרישתו, בניגוד לדרישת המל"ג צילום: עמית שעל

באשר ללימודי תואר שני, מכללות רשאיות ללמדן, אך אישורים לפתיחת מסלולים אלה דרשו עד כה אישור מיוחד של המל"ג, וזאת בעוד לאוניברסיטאות ניתן מרחב תמרון גבוה יותר, כלומר אוטונומיה בהתוויית המסלולים הללו. במלים אחרות, מליאת המל"ג אישרה הערב למרכז הבינתחומי חופש פעולה הדומה לזה של אוניברסיטאות.

בספטמבר עוד פורסם כי המגעים שהתקיימו בנושא בין המוסד לבין המל"ג גרמו בעקיפין לסיום עבודתם של המשנה לנשיא פרופ' מריו מיקולינסר ושל הסגן למדיניות וקשרי ממשל, עידו שריר. במסגרת המגעים שהתנהלו בין המל"ג לבין הנשיא ומייסד המכללה אוריאל רייכמן, המשנה מיקולינסר והסגן שריר, הועלתה בקשה שלאחר פרישתו של הנשיא, בעוד כשלוש שנים, הוא לא ימשיך לתפקיד שייעד לעצמו כראש חבר הנאמנים. מדובר בחלק ממהלך גורף שמקדמת בזמן האחרון המל"ג לקציבת הכהונות של נשיאי המכללות.

ל"כלכליסט" נודע, על סמך שיחות שקיים עם מספר גורמים המעורים בנושא, כי פרופ' רייכמן הסכים בתחילה לתנאים שהוצגו במסגרת המגעים. אלא שלאחר מכן החליט לחזור בו, ובכך השיחות עם המל"ג הסתיימו ללא הסכמות. המגעים למעשה פוצצו, ולא מתאפשר למכללה ללמד תארי דוקטורט, והנשיא רייכמן ימשיך לתפקיד ראש חבר הנאמנים לאחר פרישתו.