הבינתחומי ייהפך לאוניברסיטה פרטית? המל"ג תדון בבקשה לאפשר לימודים לתארים מתקדמים

בשנה שעברה פורסם ב"כלכליסט" כי המגעים המתקיימים בין המכללה לבין המל"ג בנוגע לבקשת הראשונה לאפשר לימודים לתארים מתקדמים (תואר שלישי ומעלה) גרמו לעימותים בין גורמים בכירים במוסד. מכללות בישראל, בין אם מתוקצבות על ידי המדינה ובין אם לאו, אינן רשאיות ללמד תארים מתקדמים.

באשר ללימודי תואר שני, מכללות רשאיות ללמדן אך אישורים לפתיחת מסלולים אלה דורשים אישור מיוחד של המל"ג, וזאת בעוד לאוניברסיטאות ניתן מרחב תמרון גבוה יותר, כלומר אוטונומיה בהתוויית המסלולים הללו.

במלים אחרות, מליאת המל"ג תדון השבוע בבקשת המוסד ההרצלייני לקבל חופש פעולה הדומה לזה של אוניברסיטאות. עדיין לא ברור האם מליאת המל"ג תקבל את בקשת המוסד, כשעד כה היא נמנעה מלאשר לו ללמד תארים מתקדמים ובכך לקבל מעמד שווה ערך לאוניברסיטאות.

המרכז הבינתחומי צילום: עמית שעל

בספטמבר אשתקד פרסמנו כי המגעים שהתקיימו בנושא בין המוסד לבין המל"ג גרמו בעקיפין לסיום עבודתם של המשנה לנשיא פרופ' מריו מיקולינסר ושל הסגן למדיניות וקשרי ממשל, עידו שריר. במסגרת המגעים שהתנהלו בין המל"ג לבין הנשיא ומייסד המכללה אוריאל רייכמן, המשנה מיקולינסר והסגן שריר, הועלתה בקשה שלאחר פרישתו של הנשיא, בעוד כשלוש שנים, הוא לא ימשיך לתפקיד שייעד לעצמו כראש חבר הנאמנים. מדובר בחלק ממהלך גורף שמקדמת בזמן האחרון המל"ג לקציבת הכהונות של נשיאי המכללות.

ל"כלכליסט" נודע כי פרופ' רייכמן הסכים בתחילה לתנאים שהוצגו במסגרת המגעים. אלא שלאחר מכן החליט לחזור בו, ובכך השיחות עם המל"ג הסתיימו ללא הסכמות. המגעים למעשה פוצצו בספטמבר 2017, ובינתיים לא התאפשר למכללה ללמד תארים מתקדמים, והנשיא רייכמן המשיך בתפקידו כנשיא המכללה.