הקפאת הנכסים האישיים של בעלי הוניגמן תקפיץ את שכר הנאמנים פי 8

האם ייפתחו הליכי פשיטת רגל נגד האחים הוניגמן? זו השאלה שמטרידה את הבנקים הנושים של הוניגמן. אחרי שבית המשפט בנצרת העניק לאחים הקפאת הליכים אישית, שמונעת מהנושים שמחזיקים בערבויות אישיות לפתוח נגדם בהליכי גבייה, החליט בית המשפט בתל אביב שהצו הזה יפוג בתוך שלושה שבועות, ואז יתאפשר לפתוח נגדם בהליך פשיטת רגל. הדרך למנוע את זה תהיה להכניס את נכסיהם להליך ההקפאה של הרשת, ועושה רושם שהנאמנים יקדמו מהלך כזה, שבין היתר יקפיץ את שכר הטרחה שלהם פי שמונה.

בהינתן מצבת החובות הגבוהים של הרשת, הדרך היחידה של הנאמנים לגרוף מיליוני שקלים שכר טרחה היא גיבוש הסדר שיכלול את הנכסים האישיים של הבעלים. תקנה 8א מאפשרת לנאמנים ומפרקים לקבל לכיסם עד 15% מקופת הנושים. אך לנוכח ריבוי החובות של הרשת, הנאמנים יוכלו להפעיל את התקנה הזו רק אם הנכסים האישיים של הבעלים ייקלטו לתוך ההליך. זאת מאחר שהתקנה דורשת שבעל התפקיד יחלק כספים לכל סוגי הנושים, כולל הרגילים שנמצאים בסוף התור.

בתיק הוניגמן החוב לעובדים ולנושים המובטחים עומד על 130 מיליון שקל, כלומר כדי שהנאמנים יצליחו לדרוש שכר טרחה לפי 8א, הם צריכים לגייס את הסכום הזה ואף יותר כדי להחזיר גם לנושים הרגילים, תרחיש בלתי אפשרי. על פי ההערכות, מכירת רשת הוניגמן תניב במקרה הטוב כ־55 מיליון שקל, סכום שמכסה את החוב לעובדים וחלק קטן מהחוב לבנקים. הספקים נשארים בלי החזר. במקרה כזה שכר הטרחה של הנאמנים יעמוד על כ־2% מסכום, כלומר 1־1.5 מיליון שקל. מדובר כאן במסלול שכר טרחה שמכונה "שכר מימוש".

סביר שנאמני הוניגמן יעשו כל שביכולתם כדי להימנע ממצב כזה, והפתרון מבחינתם הוא להכניס להקפאת ההליכים גם את נכסי הבעלים, כדי שיתאפשר למכור אותם לטובת תשלום לנושים. רמז עבה לכך שזה מה שהנאמנת עו"ד רייכבך סגל התכוונה לעשות מיד עם מינויה לתפקיד מצוי בבקשה שהוגשה ימים אחדים לאחר הקפאת ההליכים, ביחד עם בנק מרכנתיל דיסקונט, למכור במהירות בניין בפלורנטין שרשום על שם הבעלים תמורת 20 מיליון שקל. אם הנאמנים ישיגו בסופו של דבר את הסכום הנדרש של 130 מיליון שקל, הם יוכלו לדרוש עד 9% מהקופה, כלומר שכר טרחה של 11 מיליון שקל.

מבחינת הבעלים, מובן שעדיף להם להגיע להסדר במסגרת תיק הקפאת ההליכים, ולא להיות חשופים להליכי פשיטת רגל ממושכים ומשפילים. מנגד, נושים שמחזיקים בערבויות אישיות יעדיפו לנהל את ההליכים בנפרד, בניסיון למקסם לעצמם את החזר החובות.

מיכה הוניגמן, בעלי רשת הוניגמן צילום: רפי דלויה

בנק הפועלים ביקש מהשופט חגי ברנר לחייב את הבעלים של הוניגמן להגיש תצהירי נכסים אישיים שלהם ושל נשותיהם. בפועל הבעלים ממילא חייבים להגיש תצהיר כזה לפי החלטת השופט עיילבוני לפני שהתיק עבר לתל אביב. הוא הנחה שהתצהיר יוכן בתוך 21 יום ממועד הדיון החסוי, כלומר בתוך ימים אחדים.

מנגד, בימים הקרובים יגישו הנאמנים של הוניגמן בקשה לברנר לפרסם מכרז בקשר לבניין בפלורנטין. זאת לאחר שהנאמנים נתקלו בהתנגדות מצד נושים ונציג הכנ"רית לדרישתם למכור במהירות את הבניין לקונה שבעלי הוניגמן איתרו. בקשת הנאמנים הוגשה בהסכמה ובשיתוף בנק מרכנתיל דיסקונט, המיוצג על ידי עו"ד עמית לדרמן, ובה נטען כי הנכס שווה כ־20 מיליון שקל, והחוב למרכנתיל עומד על 18.5 מיליון שקל.

מבחינת מרכנתיל, אין לו אינטרס לנהל התמחרות שתוביל אולי לתמורה גבוהה יותר מ־20 מיליון שקל, מאחר שהחוב כלפיו נמוך יותר. מי שנפגעים במצב שבו נכס שעשוי להימכר במחיר גבוה יותר נמכר תמורת סכום נמוך יותר הם הנושים שקיבלו ערבויות אישיות מהאחים הוניגמן, ואשר הנכס הזה עשוי לשמש גם כן לפירעון

החובות כלפיהם.

הנכס ממוקם ברחוב בנבנישתי 7 בתל אביב בשטח 312 מ"ר. זהו בניין מגורים בן ארבע קומות, המחולק ל־17 דירות. נכון ל־2016, דמי השכירות בו הסתכמו ב־56 אלף שקל בחודש.

אם הבניין יימכר במסגרת תיק הקפאת ההליכים, ובסופו של דבר יושג הסדר נושים, הנושים יישאו בכפל שכר טרחה: עם המכירה יגבו לדרמן ונאמני הוניגמן שכר מימוש של 400 אלף שקל. ובהמשך יתאפשר לנאמנים לגבות ממנו 9%, כלומר 1.8 מיליון שקל, במסגרת הפעלת תקנה 8א. אם הבניין יימכר בהליך פשיטת הרגל, המנהל המיוחד או הנאמן שימכור אותו יוכל לגבות שכר מימוש בלבד.

מהנאמנת קרן רייכבך סגל נמסר: “כרגע יש הפעלה והזמנה להציע הצעות למכירת הרשת. בשלב זה מוקדם עדיין לבחון אפשרות להסדר”.