הבהלה לסיבים? יש אינטרנט בלי תשתית

חלק מהסיבות לעיכוב באספקת גלישה מהירה יותר בפס הרחב ניתן לתלות בהתנהלות של משרד התקשורת ומונופול התשתית, קבוצת בזק. בזק, בעברה חברה ממשלתית שנהנתה מהפריסה הלאומית שערכה המדינה, היתה אמורה להביא את השינוי בתחום יחד עם בשורת הסיבים האופטיים — פריסת קווי תקשורת איכותיים יותר שיאפשרו תעבורת נתונים מהירה לתושבי ישראל עד הבית. אלא שהחברה, שסיביה נגישים כבר היום לכ־60% מבתי האב, לא ממהרת להפעיל את התשתית החדשה, והאינטרנט עובר כיום דרך הצינורות הישנים.

כיום פחות מ־1% מתושבי ישראל נהנים מהסיבים האופטיים, בעוד על פי היעדים הממשלתיים הנתון הזה מיועד לזנק לכדי 90% עד 2020. אך מסתבר שיש בשוק כמה טכנולוגיות שיכולות להקפיץ את מצב תשתית האינטרנט בישראל, ללא שום תלות בפריסה פיזית או בתשתית הקיימת של בזק. אחת מהן מתבססת על שימוש בגלים מילימטריים לפריסה אלחוטית של מה שמכונה "המייל האחרון". מונח זה מתייחס לחיבור בתים ובניינים מאותו עורק תעבורה ראשי שמגיע לעיר או לשכונה. הפתרון מיושם במספר רב של ערים בארה”ב ובאירופה, אך בישראל עדיין לא. באמצעות הטכנולוגיה ניתן לחבר באופן אלחוטי על פני תשדורת גלית בלבד מספר רב מאוד של משתמשים. מדובר בתצורה החוסכת את כל הצרות הבירוקרטיות, התכנוניות והפיזיות הכרוכות בחפירה של תשתית, הנחת כבל והובלה של עורק לכל מבנה ומבנה.

חברה ישראלית שמפתחת פתרון שכזה היא סיקלו מפתח תקווה, שאחראית כבר היום לאמצעים הטכנולוגיים שאמונים על תעבורת הרשת של מספר גדול של צרכנים במדינות מערב ארה"ב, בהם התשתית של חברת ווב־פאס בסן פרנסיסקו. מנכ"ל החברה אייל אסא טוען בראיון ל"לכלכליסט" כי בעזרת המשדרים של סיקלו ניתן יהיה להאיץ את התהליך ארוך הטווח של המעבר לרוחב פס גבוה במאות אחוזים, וגם לחסוך המון כסף. "היתרון בטכנולוגיה של גלים מילימטרים הוא שאתה מקבל קצב גבוה מאוד (של תעבורת נתונים — י"ס) בזמני התקנה מאוד קצרים", אומר אסא. "את הציוד שלנו אפשר להתקין בתוך רבע שעה עד שעה. האופי הטבעי של הטכנולוגיה הזו הוא שאין בה הפרעות בשל העובדה שהתקשורת היא ממוקדת, ועוברת באמצעות גלים בתדרים מאוד גבוהים, וזאת במחיר אטרקטיבי שנובע מהחיסכון בפריסת תשתית פיזית בעיר. המחירים עוד יכולים לרדת".

מחיר נמוך ביחס לתפוקה

למעשה, המוצרים שמייצרת סיקלו הם משדרים המאפשרים ליצור רשת של חיבורים בין בניין אחד למשנהו בעיר, כשבמקור האות מגיע מהמשדר הראשון שחובר באופן קווי לעורק התעבורה העירוני. כיום מחירו של משדר המספק גיגה־בייט לשנייה מוערך במאות דולרים, וגרסתו המסיבית יותר המסוגלת ל־10 גיגה־בייט לשנייה מגיעה לאלפי דולרים ליחידה. מדובר בסכומים נמוכים מאוד בהתחשב לתפוקות הגבוהות וביחס לעבודת הנמלים הנדרשת להנחת תשתית קווית.

"כשמדובר במוצרים לשוק הפרטי, אז ראשית עלינו להתכוונן לסוגיית המחיר כך שהעלויות יהיו כמה שיותר נמוכות", מסביר אסא, "אם לא עומדים בדרישה הזאת, לא תהיה היתכנות לחבר בית פרטי או בניינים נמוכים לרשת. דבר נוסף הוא שאנחנו בונים את המוצרים שלנו כמה שיותר קטנים ולא ניכרים בשטח. הסיבה לכך שהיא שהמוצרים שלנו לא בנויים לשבת רק על אנטנות סלולר או על גגות של גורדי שחקים, אלא גם על עמודי רחוב ובתים פרטיים. אתה לא יכול לתלות משהו גדול ומגושם על עמודי תאורה".

כיום מכשיריה של סיקלו, שקמה ב־2008 ומעסיקה כיום כ־85 עובדים, נראים בגרסה הגדולה כלוויין מוזר ששטח הפנים שלו קטן ממגש פיצה ובגרסה הקטנה יותר מזכירים מכשיר אינטרקום גדול. עם זאת, אסא מבטיח כי בדגם הבא יצליחו בחברה למזער את הדגם שמיועד לרשת את הערים החכמות ולהזין את התקשורת הביתית שלנו לכדי גודל של סמארטפון. למרות היתרונות הרבים, לפתרון הזה יש גם חיסרון משמעותי. השימוש בגלים מילימטריים דורש קשר עין פתוח בין המשדרים ושמירה על מרחק קצר ביניהם. בכך, הנדל"ן להנחתם של המשדרים ברחבי העיר נהיה סוגיה קריטית להצלחת פרויקט רישות עירוני. לצורך כך, פיתחו בסיקלו תוכנה המחשבת בעצמה מה יהיה התכנון היעיל והחסכוני ביותר ועל פיו ניתן לדעת היכן להציב את המשדרים.

אייל אסא צילום: עמית שעל

אתגר רגולטורי

בינתיים טכנולוגיית הגלים המילימטריים נמצאת בחיתוליה בשוק האינטרנט במדינת ישראל. עם זאת, היא זוכה לניצנים ראשוניים של הטמעה ברשויות המקומיות במסגרת רישות הערים במצלמות ובחיישנים חכמים בניסיון להתקדם לחזון של עיר חכמה. בסיקלו אומרים כי כיום משתמשות בטכנולוגיה 15 ערים ומועצות בהן רחובות, ירושלים, אור יהודה, המועצה האזורית תמר, כפר סבא, מודיעין ורמלה.

עם זאת, בראייתו של משרד התקשורת מדובר במהלך ניסיוני בלבד שמצריך בירוקרטיה מסורבלת, אך לדברי מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה, יש שינוי בחשיבה. "אנחנו רוצים כבר ב־2018 לשחרר את המדיניות בתחום", אומר שמילה, "בגלים המילימטריים, בגלל האלומה הצרה, אנחנו שוקלים לפעול בצורה אחרת ולאפשר יותר. אנחנו מחפשים את המודל הנכון איך לעשות רגולציה. פתרון אפשרי לדוגמה הוא שיהיה 'שריף' בכל רשות מקומית לעניין".

שמילה מסביר כי בכוונת המשרד לפתוח תדרים במנעדים האמורים לטובת הפריסה הרחבה של חברות התקשורת. "אנחנו רוצים לתת עוד קבוצת תדרים לחברות התקשורת כדי להקל עליהן, ושלא יצטרכו לרוץ עם תשתיות חוטיות לכל בניין. אם חברה כמו סלקום, פרטנר או HOT תבחר להשתמש בזה לטובת החיבור 'המייל האחרון' באמצעות גלים, היא תוכל לעשות את זה. זה דבר מעולה. זה יוריד מחירים, זה יאפשר להגיע לכל מקום, כי היום להגיע לכל בניין זה טירוף", אומר שמילה.